בנק ישראל צפוי לאפשר לבנקים הישראלים להחזיק נכסי קריפטו למרות הסיכונים הרבים הקיימים בתחום, כך לפי ההודעה שפרסם אתמול (שני) על האופן בו יאפשר לבנקים בישראל להציע שירותים הקשורים בכלכלת הקריפטו.

הפעילות תתאפשר באמצעות הודעה מראש על השירות המוצע על ידי הפיקוח על הבנקים, שיוכל להתערב בהחלטה. בנק ישראל לא קבע בשלב זה כללים להקצאת הון של הבנק כנגד הסיכון. למרות הלשון הזהירה, ההחלטה תאפשר לסיכונים מכלכלת הקריפטו לזלוג לתוך המערכת הבנקאית הישראלית.   

 לפי הודעת הבנק, הוראות ניהול הסיכונים של הבנקים יורחבו גם לתחום הקריפטו, תוך שחובה עליהם להודיע בכתב למפקח על הבנקים מראש על פעילות הקשורה לנכסים קריפטוגרפים. המפקח לא אמור להעניק אישור לכל שירות שבנק מתכוון להציע, אך ההודעה מראש נועדה לאפשר לו "להודיע על כוונתנו לבחון את הפנייה ונקבעו לוחות זמנים להודעת המפקח על כוונתו לביצוע בחינה ולגיבוש עמדת המפקח בנוגע לה".  

במילים אחרות, הפיקוח על הבנקים לא קובע כללים ברורים לפעולה של בנקים ישראלים בכלכלת הקריפטו, אלא תובע זכות לעצמו לשדר "אפקט מצנן" על שירותים מסויימים ובכך להרתיע את הבנקים מלהשיק אותם בפועל. 

הכרזה זו מצטרפת לכוונות הבורסה להשיק שירותים בטכנולוגיות קריפטו, שירות אחזקה בקריפטו של בנק לאומי דרך פלטפורמת PEPPER Invest, והנחיית בנק ישראל לבנקים שלא לסרב קטגורית לקבלת כספים מזירות למסחר בקריפטו.  

אחזקת נכסי קריפטו היא במדרגת הסיכון הגבוהה ביותר 

לפי ההיסטוריה של כלכלת הקריפטו ב-13 השנים בהן היא מתקיימת בקנה מידה מסחרי, למשקיע קטן יש סיכוי רב יותר לספוג הפסד, מאשר להשיג רווח. אף על פי כן, בנק ישראל מקדם השקת שירותים בנקאיים בתחום, אך מציין שורה ארוכה של סיכונים, בהם סיכונים ליציבות הבנק וחשבונותיו, סיכונים פיננסיים, סיכונים תפעוליים, סיכוני סייבר, היבטי איסור הלבנת הון והיבטים צרכניים.

בטיוטת ההוראה לגבי עיסוק בנכסי קריפטו הפיקוח מפרט סיכונים נוספים כמו סיכוני "ריצה אל הבנק" בפלטפורמות קריפטו, סיכוני נזילות, קושי לתמחר נכסי קריפטו וסיכוני מוניטין לבנק שיציע שירות שיגרום להפסדים ללקוחות. הפיקוח תובע לבצע ניהול סיכונים מסודר לכל שירות שישיק בנק, אך מבלי למנוע את האפשרות להשיק גישה לשירותי קריפטו.  

הבנק מזכיר את נייר העמדה של ועידת באזל בנושא הקצאות הון כנגד אחזקות בנכסי קריפטו, אך מדגיש כי מדובר בטיוטה שלא הובילה להחלטות מחייבות בישראל. על פי נייר העמדה, יש להבחין בין שני סוגי נכסים: סוג אחד מתאר נכסי קריפטו שעברו מבדקים ונמצאו בטוחים יחסית לאחזקה, ובהם יש לנהוג לפי כללי באזל הקיימים לנכסים אחרים. מדובר בהגדרה תיאורטית שכן כל נכסי הקריפטו כיום שייכים לקבוצה השניה: נכסים שלא עברו מבדקים בהצלחה.  

חשיפה זהירה בשם החדשנות: יאיר אבידן, המפקח על הבנקים (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

לבנקים הישראלים יש היום מיעוט של נכסים במשקל סיכון מקסימלי של 250%, כשכל שאר הנכסים הם במשקל של 150% ומטה, כאשר חלקם  אףבמשקל סיכון 0%. כלפי נכסי קריפטו שלא עמדו במבדקים,  ממליצה ועדת באזל הלימות הון של 100% מההשקעה וסיווג משקלות סיכון של 1250%, מה שגם לדעת בנק ישראל, עלול להגיע "עד כדי אי כדאיות עסקית".  

פתח לזליגת סיכונים מהקריפטו לשאר המערכת הפיננסית 

קריסת הערך של מרבית נכסי הקריפטו בשנת 2022 מכונה "חורף הקריפטו", והיא גרמה למפלה של משקיעים קטנים רבים, כמו גם לקריסת מספר לא קטן של זירות מסחר, קרנות השקעה ואף קרנות פנסיה שהפסידו חלק מהונן בהשקעה בקריפטו. חלק מההפסדים נובעים באופן ישיר מניגודי עניינים שלא אפשריים בשווקי הון מפוקחים, דוגמת חברות שלוות ומלוות כספים זו לזו תוך אחזקה בנתחי בעלות זו בזו, ללא גילוי נאות וללא דיווחים כספיים מפורטים.  

העובדה כי מדינות רבות אוסרות או מרתיעות בנקים וגופים מוסדיים המנהלים חסכונות ארוכי טווח של הציבור להשקיע בקריפטו או בנגזרות של נכסי קריפטו, גרמה לכך שהמפולת לא גרמה לשינוי מהותי בשאר העולם הפיננסי. המשקיעים הקטנים שאיבדו את הונם, לא היוו "כדור שלג" של מפולת פיננסית רחבה.  

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, נקט בעמדה התומכת בחשיפה זהירה בשם החדשנות: "פעילות הקריפטו, תחת גופים פיננסיים מסורתיים, הינה פעילות חדשה יחסית, ומשכך יש חוסר-ודאות לגבי התפתחות המודלים העסקיים בתחם זה. כרגולטור המעודד חדשנות, לפיקוח על הבנקים יש אחריות דואלית. מצד אחד לא לבלום את החדשנות שבפעילות הקריפטו והטכנולוגיה התומכת בה אלא לאפשר את התפתחותה, ומצד שני, לוודא גישה זהירה ביחס לסיכונים הנובעים מפעילות זו תוך הבטחת ההגנה המירבית האפשרית על  הלקוח". 

חיבור בין בנקים לכלכלת הקריפטו עלול להדביק את העולם הפיננסי הרגיל בסיכונים של כלכלת הקריפטו 

מבקרים של כלכלת הקריפטו בתחום הבנקאות והמשפט סבורים שהדרך היחידה להגן על המערכת הפיננסית היא ליצור הפרדה מלאה בין בנקים לבין כלכלת הקריפטו, משום שלא ניתן לנטרל את הסיכונים הנובעים מטכנולוגיה שהוקמה במטרה להיות חסינה לכל פיקוח ורגולציה.  

הילארי ג' אלן, פרופסור למשפטים בוושינגטון קולג' ומומחית לממשל תאגידי ורגולציה פיננסית, סבורה שאסור לאפשר לבנקים לעסוק בקריפטו בשום צורה שהיא.  בראיון שהעניקה לאחרונה לפודקאסט Crypto critics corner, אלן מבחינה בין המשבר הפיננסי של שנת 2008, אז היה צורך בהצלת המערכת הפיננסית למרות תאוות הבצע שדחפה רבים משחקניה להמר תוך יצירת סיכונים מערכתיים שלבסוף התממשו.  

לעומת זאת, היא מציעה לאסור על אחזקה באסימוני קריפטו צמודי דולר (Stablecoins) – המהווים כיום את ליבת המסחר בקריפטו. לדעתה, הבנקים משרתים תועלות חברתיות, ולכן על החברה לקבוע להם רגולציה ואף לספק להם תמיכה כמו ביטוח פקדונות ולספוג את הסיכונים שנובעים מפעילותם הפיננסית. לעומת זאת, אסימוני הקריפטו מהווים סיכון ללא תועלת חברתית, ולכן אין לתת להם חסות והכרה משום סוג.  

"כמו שאנחנו לא נותנים למכוניות אוטונומיות לנסוע באופן חפשי בכבישים בשם החדשנות, אין סיבה להעניק רשות כזו לחדשנות פיננסית", אומרת אלן. "לא תמיד קל להבין מההתחלה מהם בדיוק הסיכונים. מה החדשנות של אסימוני קריפטו מספקת שאי אפשר לעשות היום? זו מערכת מאוד מורכבת ושברירית. אם אין בהם משהו פחות מורכב ולכן פחות שביר לעומת המערכת הקיימת, למה בכלל להרשות אותו?" 

אלן השוותה בין גורמי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 לסיכונים שעלולים להתפתח מכלכלת הקריפטו. "שוק קטן יכול לגרום למפולת גדולה אם הוא מעורה חזק בתוך העולם הבנקאי. שוק משכנתאות הסאב פריים ב-2008 לא היה כזה גדול, אבל הבנקים לוו כספים כנגד נכסים כאלו והכפילו סיכונים. יש כסף שניתן להרוויח בהתחמקות מרגולציה, וזה מה שמניע את שוק ה-DeFi בקריפטו. גם בנקים רגילים יכולים להרוויח מהעברת חלק מהפעילות שלהם למקום שיש בו פחות פיקוח. לכן צריך להפריד בין הבנקים למקומות כאלו".