בג"ץ ידון בערעור המדינה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מלפני כשנה, שהכירה בקיום יחסי עובד־מעביד במפעלים מוגנים בהם עובדים אנשים עם מוגבלויות במסגרת תעסוקה שיקומית.

בערעור, שהוגש לפני כשבועיים, טוענים משרדי הבריאות והרווחה כי מתן זכויות סוציאליות למשתקמים והכרתם כעובדים במפעלים המוגנים, המופעלים על ידי עמותות, יפגע במודל הכלכלי של המפעלים המוגנים, והזהירה כי יישום ההחלטה ייסב נזק לשיקום התעסוקתי המוצע לאנשים עם מוגבלות. לכן, ביקשה כי אם לא תתקבל בקשתה לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, לפחות שיידחה היישום שלה עד שתפתח בהליך ההסדרה שצפוי להימשך עוד כשנה.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ נתנו השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, צו על תנאי המורה לצדדים לנמק את עמדותיהם. לפי החוק, בית הדין הארצי לעבודה הוא ערכאה עליונה בתחום העבודה, ועל החלטותיו ניתן לערער לבג"ץ רק במקרים בהם ניתן פסק דין בלתי סביר. המשיבים מסרו כי יגישו בקשת הבהרה, ולאחר מכן ימסרו את עמדותיהם.

בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן כנגד חברת מת"ש המפעילה מרכזים שיקומיים, הוכר התובע חיים זר כעובד, מה שמזכה אותו בזכויות סוציאליות כגון פנסיה, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין העדר שימוע. עוד נפסקו לזכותו הוצאות בסך כולל של 20,000 שקלים. עוד נאמר בפסק הדין, בדעת מיעוט, כי יש להחיל תחולה פרוספקטיבית לפסק הדין, כלומר, עיגון הזכויות שניתנו בו לכלל המשוקמים שיוכרו כעובדים, החל משנת 2023.

כיום מוצעת העבודה במפעלים מוגנים לזכאי סל שיקום, כטיפול וליווי שמטרתו שיקום. מפעלים אלו מנוהלים על ידי עמותות העוסקות בשיקום אנשים עם מוגבלויות שונות, ולא על ידי חברות מסחריות.

בארגון 'בזכות' לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות, שעתר בעתירה המקורית, ביקרו בחריפות את הגשת הערעור. עו"ד רון דרך מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות באוניברסיטה העברית ועו"ד שרונה אליהו חי שייצגו את הארגון, אמרו בתגובה: "בית הדין הארצי נתן בעניין חיים זר פסק דין תקדימי, שמשקף הבנה ושינוי תפיסתי משמעותי ונדרש בנוגע לאנשים עם מוגבלות, ברוח העקרונות להם מחויבת המדינה ובכך תיקן עוול ארוך שנים ומצב משפטי עמום שהתאפשר מלכתחילה מאחר והאוכלוסייה לה הוא נוגע, המועסקים במפעלים מוגנים, היא אוכלוסייה מוחלשת ומודרת."

לדברי עו"ד דרך, "פסק הדין ניתן על רקע שנים של חידלון והצהרות ריקות מצד המדינה בעניין. מצער ומקומם שבמקום שהמדינה תאמץ את פסק הדין בשתי ידיים, היא עתרה כנגדו. בזכות נדרשה להגיב לאפשרות כי יישום פסק הדין יידחה עד להסדרת הנושא על ידי המדינה ועובדת יחד עם הקליניקה על הגשת התנגדות, שכן יהיה בכך בגדר מתן פרס למדינה על גרירת רגליים, על חשבון אוכלוסייה מוחלשת."

ממשרד הרווחה נמסר: "משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל להגדלת מספר המושמים בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי במקום תעסוקה במפעלים המוגנים, כך שכל מי שיכול להיות מועסק בשוק ייצא לתעסוקה כזאת.

"המטרה העיקרית של העבודה במפעלים המוגנים תכליתה שיקום, שיפור ושימור יכולות קוגנטיביות ומוטוריות וכישורים חברתיים ועל כן הגדרת היחסים בין המשתקמים למפעל כיחסי עובד מעביד איננה מתאימה. צוות רב מקצועי במשרד סבור שהותרת פסק הדין על כנו תביא למצב שבו חברות פרטיות יחדלו מלהזמין עבודות מהמפעלים המוגנים עקב ייקור התעסוקה המוגנת, ולהפסקת הפעילות השיקומית."

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות יפעל להסדרה חקיקתית והתארגנות במהרה ובהתאם ללוח הזמנים שייקבע בית המשפט."