ביום ראשון תיפתח אליפות העולם בכדורגל בקטאר. הטורניר שמעורר השנה מחלוקות ברחבי העולם, מתוכנן להיות חגיגה אדירה של הכדורגל העולמי, המתקיימת פעם בארבע שנים ומפגישה את 32 הנבחרות הטובות בעולם. המונדיאל השנה ירשום היסטוריה כאשר קטאר תהיה המדינה הערבית הראשונה שתארח את הטורניר.

"משחקי הספורט עוזרים לקטאר לחזק את מה שאנחנו קוראים לו עוצמה רכה, כל מה שהוא לא עוצמה צבאית, באופן הזה היא מצליחה לחזק את המעמד שלה בזירה האזורית", מסבירה ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מהאוניברסיטה הפתוחה, בראיון ל'דבר'. "היא מצליחה להיות אטרקטיבית לצעירים בתוך המדינה, והופכת להיות ליעד תיירותי ממדינה שבאופן עקרוני לא הייתה אטרקציה לאנשים מכל רחבי העולם". 

קמפיין תדמית ב-220 מיליארד דולר

טורניר הכדורגל הנצפה בעולם מושך מיליוני תיירים אל המדינה הקטנה במפרץ הפרסי ועוד כ-3.6 מיליארד צופים ברחבי העולם, כאשר עלות ההקמה והתפעול שלו נאמדת בכ-220 מיליארד דולרים. 

למה לקטאר להשקיע כל כך הרבה כסף באירוח המונדיאל?

קטאר היא מדינה שעל פניו אף אחד לא היה אמור לשמוע על קיומה, או לכל היותר להכיר את שמה. לאמיר קטאר, תמים בן חמד אל־תאני, יש שאיפות מאוד משמעותיות להפוך את קטאר לשחקנית משמעותי באזור. הוא ומנהיגים דומים במדינות המפרץ משתמשים בספורט לצורך מיתוג מחדש של המדינה ושל השליט. בעידן של גלובליזציה וחיזור של מדינות המפרץ אחרי המערב ובחיזור אחרי הקולות בתוך המדינה, יש לזה הרבה מאוד משמעות.

אז מה בעצם אירוח המונדיאל נותן לה? 

"היא מדינה שממתגת את עצמה כמדינה שנותנת את התרבות במיטבה ובאופן הזה היא מצליחה לטשטש את הפן המאוד שלילי שהוא חלק מהד.נ.א של המדינה, כלומר זכויות האדם, כאשר בחזית גם זכויות העובדים וגם זכויות הנשים. כך בעצם מצליחה קטאר לצבור כוח ולכאורה יכולה לנווט את סוג האינפורמציה שמגיעה לאנשים ששומעים על המדינה הזאת".

ד"ר מיכל יערי (צילום: תומר אפלבאום)

בעשור האחרון מדינות המפרץ הקטנות בגודלן והחזקות כלכלית הפכו לשחקן משמעותי באירוח אירועי הספורט הגדולים בעולם. בין השאר, אבו דאבי מארחת מאז 2009 את מירוץ סיום העונה בפורמולה 1, קטאר אירחה ב-2015 את אליפות העולם בכדוריד וב-2019 את אליפות העולם באתלטיקה, עומאן אירחה ב-2015 את אליפות העולם בגלשני רוח ובשנה שעברה את שתי אליפויות העולם עד גיל 19 בגלישת רוח ובשייט, ובאיחוד האמירויות מארחים השבוע את אליפות העולם בקליעה פראלימפית. 

"קטאר היא לא המדינה היחידה במפרץ שעושה את המהלך החשוב הזה", אומרת יערי. "המונדיאל הוא חלק משורה של אירועי ספורט מאוד גדולים שמדינות המפרץ אירחו או יארחו. אם ניקח את המקרה של קטאר, מדובר במדינה מאוד קטנה גם מבחינת השטח וגם מבחינת האוכלוסייה האזרחית. מנוף ההשפעה היחיד שלה זה הכסף, זאת אומרת שאין לה מיקום יוצא דופן או צבא  גדול ומרשים. יש לה משאבי טבע המאפשרים לה תנופה כלכלית מאוד עשירה והיא יודעת איך להשתמש בזה".

לפחות למראית עין, קטאר משנה את החוקים לשלום העובדים

כדי לארח את המונדיאל נבנו שישה אצטדיונים חדשים, בנוסף לשני אצטדיונים קיימים, שעברו שיפוצים נרחבים לכבוד אירוח המונדיאל. לצד האצטדיונים נבנו גם כ-100 מלונות נוספים על הקיימים, שדה תעופה, מערכת מטרו ושורה של כבישים חדשים. את התשתיות החדשות שנבנו לכבוד המונדיאל במדינה, בנו עשרות אלפי מהגרי עבודה, כאשר לפחות 6,500 מהם מתו מהחום ומתנאי העבודה הקשים. 

"במשך עשר שנים קטאר הצליחה כמעט ביעילות להתחמק מביקורת ציבורית, עלו טענות קשות כבר לפני כמה שנים לגבי התנאים של העובדים הזרים. אבל זה לא באמת יצר אמירה ציבורית כוללת לא מצד השחקנים, האוהדים והמדינות. אולי אמירה רפה או מגמגת אבל לא מעבר לזה". 

כעת שהמונדיאל מתקרב ניתן לראות כי הביקורת בארצות המערב הופכת למשמעותית יותר "בחודשים האחרונים יש פתאום התרעמות של שחקנים, לדוגמה ראינו את נבחרת אוסטרליה, נבחרת דנמרק. אזרחים בצרפת שלא מוכנים לשתף פעולה עם הדבר הזה, בתי קפה בצרפת שהודיעו שלא ישדרו את המשחקים על מסכי ענק וזה במקביל לממשלת צרפת ששולחת לקטאר שוטרים כדי שיעזרו לאבטח את המונדיאל". 

איך הביקורת המערבית על ההרוגים בעבודות הבנייה של המגרשים למונדיאל נתפסת בעולם הערבי?

"זאת תופעה שהרבה שנים זוכה לביקורת קשה, היום מדינות המפרץ מבינות שאין להן ברירה והן חייבות לפחות למראית העין לחוקק חוקים שהם קצת יותר אנושיים וטובים לאותם עובדים זרים. אך הרבה פעמים המציאות מכתיבה בשטח משהו אחר לגמרי ובסוף להיות עובד זר במדינות המפרץ זה דבר מורכב". 

"לא ניתן להגיד שיש פה שינוי מקצה לקצה, גם כאשר קטאר משפרת את התנאים של העובדים הזרים, למשל מגבילה את שעות העובדה ואוסרת על העסקה שלהם בשעות הצהריים, עדיין להיות בקטאר לא בקיץ החם, אלא גם באוקטובר החם לצאת ב-10 בבוקר לעבוד בבניין זה כמעט על גבול סכנת חיים". 

הקשר הישראלי: נציגות ראשונה במפרץ מצד אחד ותמיכה בחמאס מהצד השני

בניגוד לחיבוק מצד האמירויות, בין ישראל לקטאר לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, למעט הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה, באמצעותה קטאר מעבירה לארגון הטרור חמאס בין עשרות למאות מיליוני דולרים מדי שנה, באמצעות מזוודות ובאישור של ישראל.

באופן חריג, במונדיאל הקרוב יתקיימו שתי נציגויות באותו שטח: משרדי הזרוע המדינית של חמאס, הנמצאים בקטאר מזה עשור, והנציגות הישראלית של משרד החוץ, לסיוע לתיירים הישראלים המבקרים במונדיאל.

לפי הערכות כעשרת אלפים ישראלים אמורים להגיע לקטאר לצפות במשחקים. מה המשמעות של מונדיאל ליחסים בין ישראל לקטאר?

"היחסים בין קטאר לישראל ידעו עליות ומורדות במהלך השנים. מצד אחד קטאר הייתה המדינה הראשונה שאפשרה לפתוח נציגות ישראלית במדינה במפרץ, זאת הייתה תקופה שאף מדינה לא הייתה מוכנה לשמוע על זה. קטאר אירחה ספורטאים ישראלים ואפשרה להם להתחרות עם מדים בזיהוי ישראלי בזמן שמדינות ערבית בוודאי לא הסכימו". 

"מצד שני היא קשובה לקולות העולים משם ולכן במבצע עופרת יצוקה ובמבצעים שהגיעו אחר כך החלה הידרדרות ביחסים ובעצם היום קטאר וישראל יודעות לשתף פעולה בצורה מאוד נרחבת בכל מה שקשור לעזה, אבל הן פחות משתפות פעולה בתחומים אחרים. ביטוי מעניין קטאר אפשרה לאזרחים ישראלים לטוס ישירות למונדיאל, האם זה סימן לבאות? אני לא יודעת להגיד, אבל זה בטח לא מזיק לקידום היחסים בין שתי המדינות".