ב-20 בנובמבר 2022 תיפתח בקטאר התחרות הפופולרית בעולם של הספורט הפופולרי בעולם – גביע העולם בכדורגל. הטורניר ימשוך מיליוני תיירים אל המדינה הקטנה במפרץ הפרסי ועוד כ-3.6 מיליארד צופים ברחבי העולם. אך את התשתיות החדשות שנבנו לכבוד המונדיאל במדינה, בנו עשרות אלפי מהגרי עבודה, כאשר לפחות 6,500 מהם מתו מהחום ומתנאי העבודה קשים.

מאז פורסמו הידיעות אודות מותם של העובדים במדינה ששולטת בחלקים נרחבים של הכדורגל העולמי, כדורגלנים רבים יצאו במחאה נגד המונדיאל, חוקי עבודה שונו במדינה ואפילו פיפ"א נדרשה לתת דין וחשבון על כך שהטורניר הצבעוני שהיא מתגאה בו, צבוע בעיקר בדמם של העובדים.

מדינה קטנה, כסף גדול: קטאר היא מעצמת כדורגל

קטאר היא המדינה הקטנה ביותר שמארחת את המונדיאל מאז היווסדו: גודלה הפיזי הוא כמחצית ממדינת ישראל ואוכלוסייתה מונה רק 2.9 מיליון תושבים. אירוח המונדיאל יצר תעסוקה רבה במדינה, וב-12 השנים מאז קיבלה את הזכות לארח את הטורניר, לפחות 30 אלף מהגרי עבודה נכנסו ויצאו את המדינה לטובת עבודות הבינוי חסרות התקדים שהתקיימו במדינה מאז, שעלותן נאמדת בכ-220 מיליארד דולרים. 

עובדים זרים באתר הבנייה של האצטדיון בלוסייל שבקטאר (צילום: AP Photo/Hassan Ammar, File)

במדינת המפרץ נבנו שישה אצטדיונים חדשים, בנוסף לשני אצטדיונים קיימים, שעברו שיפוצים נרחבים לכבוד אירוח המונדיאל. לצד האצטדיונים נבנו גם כ-100 מלונות נוספים על הקיימים, שדה תעופה, מערכת מטרו ושורה של כבישים חדשים. סביב האצטדיון בן 86 אלף המקומות, שנבנה לטובת אירוח את משחק הגמר, תוכננה ונבנתה עיר חדשה בשם לוסייל, שמיועדת לאכלס כ-250 אלף איש, קרוב ל-10% מאוכלוסיית המדינה.

השליטה העסקית של קטאר בעולם הספורט הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, כאשר חברת התעופה הלאומית, Qatar Airways, שנוסדה על ידי ממשלת קטאר ב-1993, היא נותנת החסות הרשמית של עשרות מועדוני פאר ברחבי העולם, בהם פריז סן-ז'רמן, רומא, בוקה ג'וניורס, אל-אהלי המצרית, וכן חסות-משנה של באיירן מינכן.

את הפריצה המשמעותית ביותר לתחום עשו הקטארים כשחברת התעופה שימשה כנותנת החסות הראשית של ברצלונה בשנים 2017-2013, אז זכו הקטאלונים בליגת האלופות, פעמיים באליפות ספרד ובמספר תארים בינלאומיים נוספים.

ליונל מסי (מימין) וניימאר במדי פריז סן ז'רמן, שבבעלות ובחסות קטארית (צילום ארכיון: AP/אריאל שליט)

ה"רגל בדלת" ששמו הקטארים עם החסות לאחת הקבוצות הפופולריות בעולם, וכן הכסף הרב ששילמה, אפשרו לה להיות נותנת החסות הרשמית גם של משחקי אסיה 2018, יורו 2020 בכדורגל, גביע האומות של אמריקה, גביע הזהב של אמריקה ועוד.

לעומת השקעתה הגדולה במונדיאל, לפי הערכת סוכנות הידיעות בלומברג, קטאר תרוויח "רק" בין 17 ל-20 מיליארד דולר מאירוח המונדיאל, אך היא קיבלה את הזכות לארח גם את אליפות אסיה בכדורגל לשנת 2023, מה שצפוי להכניס לעסקי התיירות במדינה סכומים שאולי עשויים להתקרב לסכומים שהיא תרוויח ישירות מהמונדיאל, אך כמובן לא יחזירו את ההשקעה באופן ישיר. את ההשקעה, המדינה קיוותה להחזיר בטווח הארוך באמצעות דימוי חיובי שייווצר למדינה וימשוך אליה תיירים ומשקיעים, אבל נראה שכסף עדיין לא יכול לקנות הכל.

תנאי עבודה קשים ומעל 6,500 מהגרי עבודה מתים

לפי הפרסום הרשמי של ממשלת קטאר, לטובת בנייתם של האצטדיונים החדשים לקראת המונדיאל, הגיעו לא פחות מ-30 אלף עובדים זרים. רובם הגיעו מבנגלדש, הודו, נפאל והפיליפינים, למדינה בה הטמפרטורה הממוצעת בשעות הצהריים עומדת על כ-42 מעלות צלזיוס בקיץ, ועל כ-23 מעלות בשיא החורף. 

תחקיר שפרסם בחודש פברואר 2021 הגרדיאן הבריטי חשף כי לפחות 6,500 עובדים נהרגו בבניית האצטדיונים בהם תארח קטאר את מונדיאל 2022. מסמכים רשמיים שהגיעו לידי הגרדיאן מהרשויות בהודו, פקיסטן, נפאל, בנגלדש וסרי לנקה, העידו כי בעשור האחרון, מאז זכתה קטאר באירוח המונדיאל, למעלה מ-6,750 מאזרחיהן מתו בתאונות עבודה בקטאר. 

למרות לחץ של ארגונים לזכויות אדם, קטאר סירבה לפרסם כמה עובדים זרים נהרגו בתאונות עבודה בבניית אצטדיוני הכדורגל ושאר חלקי תעשיית הבניה סביב אירוח המשחקים. קטאר פרסמה שבין השנים 2010 ל-2019 מתו 15,021 בני אדם שאינם אזרחי קטאר מכל הגילאים בשטחי המדינה, אך מנתון זה לא ניתן לדעת כמה מהם מתו בתאונות עבודה הקשורות לטורניר. 

מחאה מ-2015 מול ישיבת פיפ"א בציריך, הקוראת למזכ"ל פיפ"א דאז, ספ בלאטר, להתפטר, על רקע הפגיעה בעובדים בקטאר (צילום: Gian Vaitl/AP Images for Avaaz)

במקביל בדו"ח שפרסם ארגון "אמנסטי", צוין שכל מהגר שראיינו בארגון דיווח על פגיעה מסוג כלשהו: העובדים נדרשו לשלם עמלות של עד 4,300 דולר למגייסים בארץ מולדתם כדי לקבל עבודה בקטאר; הקבלנם שיקרו להם בנוגע לסוג העבודה והשכר המוצע, שלעתים היה חצי ממה שהובטח להם; עובדים רבים קיבלו איומים בעקבות תלונות על תנאיהם; דרכונים הוחרמו; שכרם של חלק מהעובדים לא שולם ופגיעות נוספות אותן פירטו העובדים.

בעקבות הביקורת העולמית על תנאי העבודה של העובדים הזרים , קטאר הודיעה על שינויים נרחבים בחוקי העבודה של המדינה לשיפור תנאי העבודה, כולל שכר מינימום לכל העובדים והסרת שיטת ה"קאפאלה" הנהוגה במדינות המפרץ, שיטה שבה המעסיק הופך לבעלים של העובדים אצלו, בדרך כלל יכול לקחת להם את הדרכון ורק באישורו העובדים יכולים לעבוד בעבודה אחרת. סיטואציה שיוצרת פעמים רבות ניצול, אי תשלומי שכר, איסור הקמת איגודי עובדים ותנאי עבודה קשים. 

"הרבה שחקנים היו מעוניינים במחאה"

כעובדים בעצמם, שחקני כדורגל רבים בחרו שלא להתעלם מהבעייתיות שבטורניר. בעוד במרבית קבוצות הכדורגל בעולם קיים איסור על הבעת עמדה פוליטית, קל וחומר כאשר קבוצות רבות ממומנות על ידי חברה בבעלות קטארית, השחקנים בחרו את הבמה הבינלאומית במשחקים עם נבחרותיהם כדי להביע מחאה.

בחודש מרץ 2021 המחאה נגד המונדיאל בקטאר הגיעה גם לכר הדשא, כאשר שחקני נבחרת נורבגיה עלו להתמודדות מול גיברלטר עם חולצות ועליהן הכיתוב "זכויות אדם, על המגרש ומחוצה לו". 

Norway players wore t-shirts before their opening 2022 World Cup qualifier against Gibraltar in protest of Qatar's human rights record pic.twitter.com/sfbNCUI5F1

— Football Daily (@footballdaily) March 24, 2021

המאמן הנורווגי שטאלה סולבאקן אמר לקראת המשחק: "המטרה היא להפעיל לחץ על פיפ"א להיות יותר ישירה ויותר נחושה כלפי הרשויות בקטאר, להציב כלפיהן דרישות יותר קשיחות". מרטין אודגור, קפטן הנבחרת, הוסיף: "הרבה שחקנים היו מעוניינים במחאה. אכפת להם והם רצו לעשות משהו כדי לנסות ולתרום למאבק".

למחרת הצטרפו גם שחקני נבחרת גרמניה כאשר עלו למשחק מול איסלנד עם חולצות שחורות ועליהן הכיתוב, "זכויות אדם". שחקן באיירן מינכן, לאון גורצקה, שכבש את השער הראשון לזכות גרמניה במשחק, אמר לאחר המשחק: "דיברנו על זה בתוך הנבחרת, רצינו להעביר מסר ברור שאנחנו לא מתעלמים מתנאי העובדים בקטאר ואנחנו עומדים על הערכים שלנו". המאמן יוגי לב אמר: "השחקנים פעלו על דעת עצמם, אני לא הצעתי זאת. זה אמור להיות סימן לכך שזכויות אדם חשובות לנו וזה סימן טוב וחשוב מאוד".

שחקני נבחרת גרמניה בחולצות עם הכיתוב "זכויות אדם" לפני המשחק נגד איסלנד (Tobias Schwarz/Pool via AP)

נבחרת דנמרק חשפה בסוף חודש ספטמבר האחרון את המדים הרשמיים שלה למונדיאל. הנבחרת הדנית, שצבעי המדים שלה הם בדרך כלל שילוב של צבעי הדגל שלה – אדום ולבן, החליטה לעצב מדים קודרים יותר עם אמירה ברורה נגד הרג העובדים. המדים הצבעוניים שהיו עד כה, הוחלפו בסט מדים אדום לחלוטין כתלבושת הראשונה וסט שחור כתלבושת השנייה.

בצרפת הודיעו החודש, על כך שבפריז, מארסיי, ליל, בורדו וערים נוספות על צעד יוצא דופן, והודיעו שלא יקימו "אזורי אוהדים" או יערכו הקרנות ענק באצטדיונים, כנהוג במונדיאלים, כמחאה על קיום הטורניר בקטאר. בנואה פיאן, ראש עיריית מרסיי אמר על כך "התחרות הזו הפכה בהדרגה לאסון אנושי וסביבתי, שאינו תואם את הערכים שאנו רוצים לראות אותם מועברים דרך הספורט ובעיקר הכדורגל". 

הדרישה מפיפ"א לפצות משפחות זוכה להתעלמות

למרות הביקורת הציבורית הנרחבת, כולל מנבחרות בכירות שייקחו חלק בטורניר, בפיפ"א נמנעו מלקחת אחריות או להתעסק בפן ההומאני של המתרחש בקטאר. בכנס "ניהול המשחק היפה" שנערך ב-2 במאי השנה, נשאל נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו האם פיפ"א תומכת במשפחות העובדים שמתו בבניית האצטדיונים בקטאר. הוא ענה, "כשאתה נותן עבודה למישהו, אפילו בתנאים קשים, אתה נותן לו כבוד וגאווה". מאוחר יותר הוא הוסיף, "שש אלף איש אולי מתו בעבודות אחרות… [אבל] פיפ"א היא לא המשטרה של העולם".

At least 6,500 migrant workers have died over the past 10 years building Qatar’s 2022 World Cup facilities.
Cartoon by Bas van der Schot.#Tiredearth pic.twitter.com/1NGWf09PP9

— Debbie_banks (@Debbie_banks30) September 1, 2021

למרות ההתחמקות של נשיא פיפ"א, בשבועות האחרונים נשמעת מנבחרות והתאחדויות נוספות לכדורגל ביקורת על ההתעלמות של פיפ"א מהמשפחות, כאשר ארגון אמנסטי לזכויות אדם אף נקב בסכום אותו הוא דורש להעביר כפיצוי למשפחות העובדים שנפצעו ונהרגו: 440 מיליון דולר, סכום השווה לזה שפיפ"א מחלקת לכל הנבחרות המשתתפות בטורניר, כאשר גם ארצות הברית הצטרפה לקריאה זו, אך ארגון הכדורגל העולמי עדיין לא נענה לקריאה.