ועידת האקלים קופ 27 במצרים הגיע להישג פושר בלבד – הסכמה עקרונית להקמת קרן פיצויים למדינות עניות על נזקי אקלים בשם "קרן אבדן ונזקים", אך ללא שינוי מהותי ביעדי הפחתת הפליטות. מצב זה מרחיק את הסיכוי לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלסיוס מאז ראשית העידן התעשייתי. עד כה נמדדה התחממות ממוצעת של כ-1.1% מעלות.
הקמת הקרן התאפשרה לאחר שינוי עמדה של האיחוד האירופי ביום שישי, לעומת עמדת האיחוד עד כה, שניתן להפנות לכך כספים מקרנות קיימות. סוגיה חשובה היא לגבי מדינות המסווגות כמתפתחות כמו סין וערב הסעודית, אך באותה עת הן פולטות גדולות של גזי חממה.
בוועידה הוסכם שמדינות אלו לא יחוייבו להעביר כספים לקרן, אלא יעודדו להשתתפות וולנטרית. כספי הקרן יתועדפו למדינות הפגיעות ביותר לנזקי אקלים. היקף הקרן ומנגנון הגביה והחלוקה שלה לא סוכמו, כאשר הן צפויות להיות מוסכמות סופית רק בוועידת האקלים הבאה ב-2023 באיחוד האמירויות.
אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, אמר כי הקמת הקרן מהווה "צעד חשוב לכיוון הצדק" בעבור מדינות עניות שחלקן בפליטות נמוך, אך סובלות מהיקף גדול באופן יחסי מהנזק. "אני מברך על ההחלטה להקים קרן לאבדן ונזקים ולהפעיל אותה בהקדם", אמר. "ברור שזה איננו מספיק, אך מדובר באיתות פוליטי חיוני כדי לבנות אמון שנשבר. הקולות של העומדים בחזית משבר האקלים מוכרחים להישמע".
המימון הנדרש לכל המדינות מוערך ב-6-4 טריליון דולר בכל שנה
בשנת 2009, הבטיחו המדינות העשירות לספק מימון של 100 מיליארד דולר לנושאי אקלים למדינות העניות עד שנת 2020. הסכום שגוייס בפועל עמד על 83.3 מיליארד דולר בלבד.
סכומים אלו הינם קטנים מאוד לעומת סך ההשקעה הנדרשת במעבר אנרגטי לכלכלה דלת פחמן, הנאמדים ב-6-4 טריליון דולר בכל שנה בשנים הקרובות.
"היה קשה להגן על השגי ועידת גלזגו"
אלוק שארמה, הנשיא הבריטי של ועידת קופ26 בגלזגו, הביע תסכול מהועידה השנה, שכללה נסיונות לסגת מהתחייבויות שהוסכמו בשנה שעברה: "היינו צריכים להגן על הקו כל הזמן. היה דרוש מאבק כדי להפוך את התוצאות של גלזגו לבסיס החדש לבניית המשך".
הצעה של הודו לקביעת מועד גמילה מדלקים פוסיליים הותקפה על ידי מדינות המפיקות אותן, כאשר הנוסח הסופי כלל גמילה מפחם בלבד.
למעשה, בועידת האקלים מיוצגות לא רק המדינות שהינן הפולטות הגדולות, אלא גם תאגידי הנפט, הגז והבשר, באמצעות לוביסטים ונציגים רשמיים שמשתתפים בדיוני ומנסים להשפיע על התוצאה, ובכך למתן את השפעת הוועידה על ההתנהלות העסקית של התאגידים.
חבר הכנסת לשעבר ופעיל האקלים דב חנין אמר ל"דבר" לאחרונה כי "לפי ועידת גלזגו צריך להפחית 45% מהפליטות עד שנת 2030. המדינות עדיין רחוקות מזה בהצהרת הכוונות שלהן. נכון שהתחייבות עדיין לא אומר שמבצעים את זה, אבל גם ברמת היעדים המוצהרים לא הגענו עדיין ל-45% הפחתת פליטות".
לדבריו, נוכחות הפולטים הגדולים בועידות האקלים איננה חידוש. "אני הייתי בוועידה בקופנהאגן ב-2009, וראיתי את המאבק הקשה בשטח, בין בעלי האינטרסים והכח לבין אלו שרוצים לקדם פתרון".
