"אני כל הזמן חוששת לתרחיש של רעידת אדמה. אני מסתובבת פה ולפעמים אומרת לעצמי: 'אוי ואבוי'" אומרת ל'דבר' טל עוזיאל-כרמל (47) מהנדסת העיר, קריית שמונה ברחובות העיר הרעועים, "לא לעירייה ולא לאנשים יש כסף לשפץ או לתקן את הבתים, אבל זה ככה בכל הארץ, יש לך מבנים שלא תקניים כבר 50 שנה".

בנובמבר 2021, על רקע גל של בניינים מגורים קורסים, הוזעקו כלי התקשורת לרחוב שפרינצק שבמזרח העיר. במרכזו של בניין שיכון ישן של עמידר נפער בקע שחצה את הבניין מהגג עד הרצפה והתושבים התבקשו להתפנות במהרה. על רקע עירייה בחדלון כלכלי, הממוקמת במרכזו של השבר הסורי-אפריקאי, התושבים יצאו במחאה מול בית של ראש העיר אביחי שטרן בטענה שכ-400 בתי שיכונים בעיר נמצאים בסכנה עתידית ולעירייה ולמדינה, אין מענה.

טל עוזיאל-כרמל, מהנדסת העיר קריית שמונה (צילום: דוד טברסקי)

למרות תמיכה מצד שלל גורמים לאורך השנים ובראשם משרד השיכון ומשרד הביטחון בחיזוק מבנים, מפני רעידות אדמה וטילים, רוב מבני השיכונים, חלקם בבעלות חברת השיכון עמידר, עומדים כפי שעמדו מאז שנבנו במהלך שנות ה-50 וה-60, משמשים כבית רעוע לאלפי משפחות.

הקורונה שינתה את כללי המשחק התעסוקתיים

עוזיאל נכנסה לנעלי מהנדסת העיר לאחר 20 שנה בשוק הפרטי, כשלפניה אתגר ברור, להפוך את עיירת הפיתוח לעיר מרכזית בצפון, ועל הדרך לשלש את תושבי העיר, מ-23 אלף עד ל-70 אלף. "לפי תפיסת התכנון של המדינה ורעיון ההתחדשות עירונית ברמה העולמית, צריך לחזק את הערים"' היא מתארת, "התקבלה לפני שנים החלטה לא להקים יותר יישובים חדשים. אנחנו אחת המדינות הצפופות בעולם, ואם ימשיכו לפתח לעד את היישובים הכפריים ובתים צמודי קרקע, תיגמר הקרקע".

מבט מערבה על שיכוני שפרינצק שאחד הבתים בה היה בסכנת קריסה. "ברור לי שאם חס וחלילה ייפול פה בניין יבואו אליי, אבל אנחנו רואים שסוף-סוף המדינה כן נכנסת לסיפור הזה"  (צילום: דוד טברסקי)

בעבודתה הקודמת במשרד פרטי, הובילה פרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה במסגרת הרשות להתחדשות עירונית. לאחר שעזב המהנדס הקודם, קפצה על ההזדמנות להשפעה ציבורית גדולה יותר. "קריית שמונה נותנת היום שירותים ופונקציות שנדרשות ברמה של עיר, בעוד שהיא הוקמה כדי לתת מענה של עיירה מקומית".

עד סוף העשור הנוכחי, לפי התכניות, קטר רכבת ישראל אמור להיכנס בשערי העיר. בעודו דוהר על גבי עשרות קילומטרים של מנהרות וגשרים, הוא אמור להזניק את הפעילות העסקית והתעשייתית באזור, הממוקדת בעיקר בתחומי הפוד-טק והאגרו-טק, אותם יניעו מחלקות המחקר של אוניברסיטת תל חי העתידית (כיום מכללה) ובית החולים העירוני שאושר בשנה האחרונה ויהפוך את קריית שמונה למרכז אזורי.

"במחיר למשתכן ניגשו פה על כל יחידה כ-1700 איש, מחירי השכירות בעיר עלו ב-30% בשנה אחת, השכונה החדשה מזמן סולד-אאוט וקשה מאוד למצוא דירה" אומרת עוזיאל. לטענתה, הקורונה שינתה את כללי המשחק התעסוקתיים בעיר כשהראתה שאפשר לעבוד בתל אביב ולהימצא במרחק שעות של נסיעה ממנה, "יש כאן סיב אופטי שמחזיק אינטרנט מצוין, לנהוג שעה, שעתיים פעם-פעמיים בשבוע היום, זה דבר מקובל, בטח כשאתה אתה נמצא ליד ההורים שלך, ליד הטבע, במחירי נדל"ן נמוכים, לפעמים משמעותית, מאלו שבגוש דן".

ההתחדשות העירונית כשינוי בתפיסת עיר בפריפריה, ולא רק מיגון מפני רעידות אדמה

יחד עם שותפיה במחלקה, ירדן ארליך, האחראי על פיתוח התעסוקה והכלכלה, ואינה בורשטיין, מנהלת מחלקת תכנון,  היא מבקשת לשרטט את התמונה הגדולה בה ההתחדשות העירונית של העיר, ובתוכה תהליכי הפינוי בינוי – הם חלק משלם גדול שתלוי אחד את השני.

המרכז המסחרי הריק בקריית שמונה. "במרכז העיר אין כמעט בכלל מגורים בכלל, זה דגם שנמצא בהרבה עיירות פיתוח לשעבר והוא צריך לעבור מהפך" (צילום: דוד טברסקי)

לתפיסתה, ההתחדשות לא מגיעה כדי להציל את העיר מרעידת אדמה, אלא כמענה לביקוש ושינוי סדר התפיסה של מה זו עיר בפריפריה. "אני מרגישה שמשרדי הממשלה רתומים לסיפור הזה במלואו, בכל הרבדים במקביל", אומרת עוזיאל, "לפני חמש שנים לא היה פה איש מרמ"י. פעם אחרונה שאישרו פה תב"ע היה לפני יותר מעשור".

"אנחנו חייבים את התעסוקה והמקומות העבודה, אחרת אין לנו תקציבים. מגורים זו הוצאה גרעונית, ההכנסות לערים הן מארנונת עסקים", אומרת עוזיאל, "היום במרכז העיר אין כמעט בכלל מגורים בכלל, וזה קשור מאוד לתכנון המקורי של מרכזי ערים בפריפריה: שטחים ענקיים של ההסתדרות, של 'המפלגה' והמדינה. זה דגם שנמצא בהרבה עיירות פיתוח לשעבר והוא צריך לעבור מהפך".

"אי אפשר לשלש את העיר בלי פינוי-בינוי" פוסקת עוזיאל. תכנית פיילוט מיוחדת של משרדה השיכון והביטחון, בה זכתה העיר לאחרונה, תשקיע 30 מיליון שקלים בסבסוד ליזמים שיפתחו את מתחם יעקב מלול שבצפון מערב העיר, "בפריפריה הרחוקה אין היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית, ולכן הפיילוט הוא מאוד קריטי, במרכז הארץ קבלן ירוויח אם יבנה על כל דירה קיימת כ-2.5-3 דירות חדשות. פה הוא לא ירוויח גם אם יבנה 9. וגם, צריך לקחת בחשבון שהבניין החדש נהיה גדול יותר בנפח בגלל תקנות מודרניות ודרישות בסיסיות כמו מרפסות, מעלית, מחסנים וחניות. לכן בסופו של דבר זה הופך להיות לדוגמא יחס של 1 ל-18."

שיכוני רחוב יעקב מלול שיהיו הראשונים לעבור פינוי בינוי בעיר. ""לפני חמש שנים לא היה פה איש מרמ"י. פעם אחרונה שאישרו פה תב"ע היה לפני יותר מעשור" (צילום: דוד טברסקי)

"פינוי בינוי הוא זול, ירוק, ומשקיע בתושבים ובקהילה"

משרד השיכון הודיע לאחרונה על העברת מענק בסך 150 מיליון שקלים לארבע רשויות מקומיות בפריפריה, בהן קריית שמונה, במסגרת תכנית פיילוט להמרצת תכניות התחדשות עירונית. במסגרת הפרויקט יחודשו כ-450 יחידות דיור בפריפריה הישראלית, שהן קצת יותר מ-0.5% מהמבנים המסוכנים בישראל, לפי סקר משרד השיכון.

אבל זו רק ההתחלה, ובהמשך לתכנית, המדינה מתכוונת להשקיע כ-6.5 מיליארד שקלים בקידום התחדשות עירונית, בדגש על פינוי-בינוי ותקצוב דומה ואף גבוה יותר בהמשך. בראש סדר העדיפויות יהיו יישובים בסכנה לרעידות אדמה והצמודים לקווי עימות. אך באוצר מתנגדים, לטענתם ההשקעה, שתמומן בעיקר מאבדן בהכנסות ממיסים, יקרה מדי, לא כדאית, ועדיף למדינה ולרשויות להתמקד בקידום חיזוק מבנים קיימים

"כל גופי המדינה שרואים את תכנית הפעולה שלנו אומרים שהיא כדאית וחסכונית" עונה עוזיאל לביקורת. היא מסתכלת בכעס על זרימת הכספים המסועפת לתכניות התחדשות עירונית, שעוברות בין מספר משרדים, תכניות וגופים רשמיים ולא רשמיים של המדינה, "עשינו את החשבון, ניתן לאגם היום את כל הכספים שעוברים לטיפול נקודתי במרקם הוותיק של הערים, יחד עם כספים המשמשים לסבסוד שכונות חדשות, לקרן אחת לטובת התחדשות עירונית".

בניין העירייה הישן שלא מתפקד מאז שהופצץ לפני 20 שנה (צילום: דוד טברסקי)

"בשכונה חדשה המדינה שמה הרבה מאוד כסף על פיתוח תשתיות וסיבסודים שונים, פינוי בינוי הוא חד משמעית יותר זול, ירוק, ובעיקר, משקיע בתושבים ובקהילות שלהם. צריך להסתכל על התחדשות בראייה כוללת, של כל תקציב של המדינה, ולא רק דרך הסעיף הקטן של סבסוד כזה או אחר לפריפריה של כל משרד ממשלתי בנפרד. המדינה שמה המון על תחום הבנייה בישראל ומה שאנחנו אומרים פה פשוט, התכנית הזו איכותית וחסכונית".

אולי יש אמת בביקורת שטוענת שתהליכי הפינוי-בינוי, שלרוב ארוכים מאוד וחלקם לא מגיעים לידי מימוש, יכולים לסכן את התושבים שכבר עכשיו צריכים חיזוק לבית שלהם?
"במקרים מסוימים חיזוק נקודתי יכול להיות פתרון טוב, כי לבנות בית חדש ייקח הרבה זמן או שאי אפשר לבנות במקום בניין חדש עקב טופוגרפיה, אבל לעיתים חיזוק מבנה הוא פתרון מהיר, אבל לא בהכרח טוב. יש פה גם עניין של איכות חיים, מבניי השיכון הקיימים לא עומדים בדרישות בסיסיות של תושבים, הדירות קטנות, אין מרפסות, חדרי המדרגות צרים, אין חניות ומעליות".

כבר היום, משרד השיכון והביטחון מתקצבים חיזוק מבנים, כחלק מתכנית מגן לצפון. מיד לאחר פרסום הסדקים בבתים, משרד הביטחון ערך סקר של 3,000 מבנים עם מיפוי מפורט והמסקנות לביצוע ממנו יגיעו בהמשך. "יהיו מבנים שצריכים ללכת לפינוי בינוי והם ילכו. את אלו שאי אפשר נחזק או נהרוס ונבנה במקום אחר", אומרת עוזיאל. "אני לא יודעת להגיד אם למדינה יש או אין אחריות בסיפור של בטחון המבנים. החוק אומר שהבית שלך הוא באחריותך. ברור לי שאם חס וחלילה ייפול פה בניין יבואו אליי, אבל אנחנו רואים שסוף-סוף המדינה כן נכנסת לסיפור הזה. אני רק מקווה שהיא תבחר לראות במה שקורה פה כאחריות שלה".

מבט על השכונות המזרחיות של קרית שמונה "השופל שהופיע בוקר אחד מחוץ לבית שלך הוא תוצאה של 15 שנות תכנון" (צילום: דוד טברסקי)

אם התכנית תצליח, זה אומר שיהיו פה גורדי שחקים באמצע כל הירוק?
"התפיסה התכנונית שלנו היא שאנחנו לא נלך לגובה ללא הכרה, אנחנו יושבים בחיק הטבע ואני רוצה להתייחס לזה. אפשר לקחת נפחי גדילה גדולים לרוחב. הגאוגרפיה של העיר מאוד נצפת ולכן צריך לגשת לזה בתבונה. ערים הנחשבות מהטובות בעולם ודומות מאוד לקריית שמונה יכולות להגיע לבינוי הולם ומשמעותי ללא עלייה לגובה רב".

יש ביקורת רבה על פרויקטים דומים במרכז הארץ, התושבים מרגישים בתחתית סדר העדיפויות אל מול הלחץ לבנות כמה שיותר מהר. איך זה יהיה שונה כאן?
"קבלנים ומחתימים כבר הגיעו לעיר. התושבים מתחילים להכיר את הסיפור הזה, בעיקר מקרובים וחברים ממרכז הארץ. קורה שמתקשרים תושבים ומספרים על זה שמנסים להחתים אותם ואנחנו מסייעים בהדרכה. אנחנו לא יודעים על כל היזמים המחתימים, או על מה החתימו. בנינו מערכת שלמה עם נוהל התחדשות עירונית שמסביר בפשטות ליזמים ולתושבים את המצב, לקבלן אין כאן היתכנות כלכלית ללא ההתערבות שלנו, העירייה. כל יזם, לא משנה כמה הוא החתים, הוא צריך שהעירייה תבוא איתו יחד למשרד השיכון ולרמ"י ולמשרד הפנים".

חזון ההתחדשות העירונית הוא בן כמעט עשרים שנה, מדוע התנופה הזו קוראת דווקא עכשיו?
"הסיבה לזה שאנחנו רואים את התנופה הזו עכשיו היא מורכבת. קודם כל תהליכי תכנון ובנייה בישראל לוקחים הרבה מאוד זמן. השופל שהופיע בוקר אחד מחוץ לבית שלך הוא תוצאה של 15 שנות תכנון. השכונה 'בימת תל חי' בעיר אושרה לפני 20 שנה, כלומר התחילו לתכנן אותה לפני 25 שנה ויותר. מתוך היכרות עם המערכת אני מכירה את זה שלפעמים לדברים אין בשלות, אין מקורות מימון וטיפול מערכתי של איך מקדמים תהליכים. בנוסף להם יש חסמים משפטיים, של תשתיות ועוד – אבל מה ששונה היום זה שיש הבנה של המדינה שצריך הרבה מאוד יחידות דיור להרבה מאוד אנשים".