"ייתכן שכאבי הראש עליהם מעידים כ-75% מהעובדים הפלסטינים בענף הבנייה בישראל נובעים מחוסר בשעות שינה", אמר יו"ר המועצה לבריאות העובד במשרד הבריאות, הרופא התעסוקתי ד"ר חיים כהן, בשולחן עגול בנושא בריאות העובדים הפלסטינים בישראל שנערך אתמול (שלישי) בשגרירות גרמניה, במעמד שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט.
"נושא ההגעה למקום העבודה לאחר שלוש וארבע שעות נסיעה, עייפים ומרוטים, ללא ספק משפיע עליהם", הוסיפה ד"ר לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, אשר הוסיפה שסקר בנושא בריאות תעסוקתית שנערך בקרב עובדים ישראלים מצא כי עובדים הנוסעים למעלה משעתיים לעבודה נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות עבודה, ומצויים בסיכון מוגבר גם ללקות בתחלואה תעסוקתית.
הכנס נערך בעקבות פרסום דו"ח מקיף של קו לעובד המצייר תמונת מצב מדאיגה באשר להשלכות הבריאותיות של העבודה בענף הביניין על העובדים הפלסטינים המועסקים בו. בין היתר עלה מהדו"ח כי 42% מהעובדים הפלסטינים העובדים עם חומרים מסוכנים אינם יודעים למי לפנות במקרה של חשיפה, וכי רק 17.6% מהעובדים הפלסטינים בענף הבניין הצליחו לנצל את זכאותם לתשלום ימי מחלה בשנה החולפת.
"כאבי הראש אכן נגרמים בגלל חוסר שינה", אמר עו"ד ואאיל עבאדי, המרכז את תחום העובדים הפלסטינים בהסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות. "העובדים יוצאים מהבית ב-2:00 בלילה כדי להגיע מוקדם למעבר כי אחרת הצפיפות תהרוג אותם. הייתי במעברים שיש בהם 8 מסלולים אבל רק שניים מהם היו פתוחים. זו אחריות המדינה לדאוג שכל המסלולים ייפתחו בזמן כדי שהעובדים יוכלו לעבור מהר".
עו"ד חאלד דוח'י מקו לעובד ציין כי למעלה מ-98% מהמשיבים לסקר שערך קו לעובד השיבו כי לוקח להם בין שעתיים לארבע שעות להגיע למקום עבודתם. לדבריו, הוא חולם על ביטול המחסומים אך למצער יש לקדם בהם שיפורים שיאפשרו מעבר מהיר יותר, ולארגן באמצעות משרד התחבורה תחבורה ציבורית מהמחסומים ההולמת את צרכי העובדים הפלסטינים ואת שעות הכניסה שלהם לישראל.
״צריך לאפשר להם לישון פה, פיריון העובדים הפלסטינים נמוך ב-30%״
"לדעתי מה שצריך לקרות הוא שמי שמקבל אישור לעבודה בישראל יקבל גם אישור לינה, ויוכל לבחור אם לחזור בערב לרשות או להשאר לישון כאן", הוסיף ניר ינושובסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, והוסיף כי הדבר נעשה כבר במהלך תקופת הקורונה, כשהקבלנים קיבלו אישור חריג להלין בישראל את עובדי הבניין הפלסטינים. "הנסיעות הארוכות והמעבר במחסומים פוגעים היום גם בפריון של העובדים הפלסטינים שהוא 30% פחות מזה של העובד הישראלי. אין בזה שום היגיון. צריך לאפשר להם לישון פה. זה טוב יותר גם להם וגם לנו ולמדינה".
ינשובסקי הדגיש כי התאחדות הקבלנים פועלת לקידום כניסת טכנולוגיות יעילות לענף הבניה שיוכלו לצמצם את הצורך בביצוע פעולות מסוכנות או חוזרניות. בנוסף, אמר כי בימים אלו פועלת ההתאחדות מול המדינה במטרה לקדם קווים מנחים לגיבוש לוחות זמנים לבנייה. "הענף כולו היום עובד ברמת סטרס גבוהה מאוד שגובה מחיר בריאותי הן מהעובדים והן מהמנהלים. קבלנים היום נאלצים לחתום שיבנו בקצב מהיר ממה שהם מסוגלים בפועל, ואז הם מלחיצים את קבלני המשנה שמלחיצים את העובדים כדי לא להקנס. את הנושא הזה אנחנו מנסים להסדיר". סוגיה נוספת שלדבריו דורשת הסדרה היא העובדה שהקבלנים המעסיקים כיום עובדים זרים מחוייבים להעסיק אותם מינימום של 236 שעות. "את העובדים הזרים הללו יש עובדים ישראלים שצריכים לנהל. זה עבודה בשעות נוספות מיותרות שמאלצים אותנו בחוק לבצע. אני לא רוצה לעבוד בימי שישי ובערבים. זה לא מקדם בריאות וזה לא מקדם פריון. אין בזה שום היגיון".
"מצב הבריאות התעסוקתית בכלל בישראל אינו פשוט", אמר ד"ר רז דקל, הרופא התעסוקתי הראשי בזרוע העבודה, אשר ציין כי בישראל כולה ישנם פחות ממאה רופאים תעסוקתיים. "במקרה של עובדי הבניין הפלסטינים יש מספר קשיים נוספים. ענף הבניין כשלעצמו הוא מורכב, כי רפואה תעסוקתית בוחנת בדרך כלל את סביבת העבודה הקבועה של העובד ברמת המפעל ושיטות העבודה בה. כשעובדים בבניין הכל זמני ומשתנה. מחליפים אתרים וגם תנאי העבודה בכל אתר ואתר משתנים מהר. בעיה נוספת היא הנגישות להיסטוריה הרפואית של העובד הפלסטיני שמטופל על פי רוב במקום אחר, בשפה שלא תמיד הוא עצמו יודע לקרוא ובסטנדרט בדיקה שהוא לא תמיד אחיד".
ד"ר לליב אגוזי הדגישה שמבנה העבודה המורכב בענף גורם לכך שעובדים המועסקים בעבודה עם חומרים מסוכנים עוברים פעמים רבות בין מעסיקים בתדירות גבוהה. משך הזמן הקצר שלהם אצל כל מעסיק, גורם לכך שהמעסיקים אינם כוללים את עיסוקיהם בתוכניות הבטיחות של האתרים, ואינם מכניסים אותם לתוכניות מעקב בריאותיות הנדרשות בהתאם לסוג התעסוקה שלהם והחומרים איתם הם עובדים. "יכול להיות שצריך להכניס את זה לתוכנית ענפית וליצור כרטיס עובד של חשיפות שנתיות", אמרה אגוזי. ד"ר דקל הסכים איתה במישור הרפואי אך ציין שמעקב אחר החשיפה ברמת העובד ולא ברמת עמדת עבודה כפי שנעשה כיום במפעלים, הוא קשה מאוד ליישום. בקו לעובד, המליצו על הסדרת בדיקות רפואיות תקופתיות בענף הבניין לעובדים פלסטינים, על חשבון המעסיקים, או הפעלת ניידת רפואית של משרד הבריאות שתעבור בין מקומות העבודה ותבצע בדיקות בסיסיות באופן יזום כמו בדיקות ראייה ושמיעה תוך שמירה על פרטיות העובדים.
בין משתתפי השולחן העגול שררה הסכמה באשר לצורך לקדם את מודעות העובדים הפלסטינים עצמם לסוגיות הבריאות התעסוקתית, בין היתר תוך ייזום קמפיין בנושא בשיתוף פעולה של הגורמים השונים: ארגוני עובדים ומעסיקים, לרבות זרוע העבודה הישראלית בשיתוף עם משרד העבודה הפלסטיני. "אני בטוח שהם לא יודעים איך לנצל ימי מחלה ולטפל בעצמם במקרה של תאונות. צריך להסביר להם את זה בשפה פשוטה שמובנת להם", אמר עו"ד עבאדי מההסתדרות והדגיש את החשיבות של הגברת המודעות לסוגיות בריאות תעסוקתית גם בקרב המעסיקים בענף.
צבי רוט מהקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה הדגיש כי חלק מהבעיה היא במבנה ההעסקה בענף המרובה בקבלנים וקבלני משנה, המחליש את אחריות המעסיקים על עובדיהם. "יש קשר ברור בין גודל הקבלן ומי העובדים שלו. בקצה השרשרת ישנם העובדים הכי חלשים אצל הקבלנים הכי חלשים וזו התוצאה״.
