דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ח בניסן תשפ"ד 06.05.24
18.9°תל אביב
  • 11.5°ירושלים
  • 18.9°תל אביב
  • 18.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 15.1°באר שבע
  • 19.3°אילת
  • 15.4°טבריה
  • 11.9°צפת
  • 16.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

קליע עופרת עם כתובת מאגית ביוונית לניצחון בקרב, נחשף בחפירות ביבנה

הקליע בן ה-2,200 שנה, נושא את הכתובת "ניצחון של הרקלס והאורונאס", נועד ליידוי ממכשיר קלע-רוגטקה, ואורכו 4.4 ס"מ | מנהלי החפירה: "לא מן הנמנע שהוא קשור לסכסוך בין היוונים לבין החשמונאים" | החוקרת שפענחה את הכתובת: "זו לא הייתה קריאה המופנית לאלוהות, אלא איום, המופנה ליריבים"

המילה "ניצחון" על גבי הקליע. (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
המילה "ניצחון" על גבי הקליע. (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

קליע עופרת מהתקופה ההלניסטית, נדיר מסוגו בישראל, שעליו כתובת מאגית ביוונית אשר נועדה להבטיח ניצחון בקרב, נחשף במחקר חדש. הקליע בן ה-2,200 שנה, אשר נושא את הכתובת – "ניצחון של הרקלס והאורונאס", נועד ליידוי ממכשיר קלע-רוגטקה, ואורכו  4.4 ס"מ. הקליע נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות ביבנה במימון רשות מקרקעי ישראל לטובת הרחבת העיר ב-12,000 יחידות דיור, בשיתוף עיריית יבנה.

"צמד האלים האורונאס והרקלס נחשבו פטרונים אלוהיים של יבנה בתקופה ההלניסטית", אומרת פרופ' יוליה אוסטינובה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שפענחה את הכתובת. "למעשה, הכתובת על קליע, היא העדות הארכיאולוגית הראשונה לשני אליה השומרים של יבנה, אשר נחשפה בתוך יבנה עצמה. עד היום, הצמד היה מוכר רק מכתובת אחת, באי היווני דלוס".

חפירת יבנה (צילום: אסף פרץ רשות העתיקות)
חפירת יבנה (צילום: אסף פרץ רשות העתיקות)

"הכרזה על ניצחונם העתידי של הרקלס והאורונאס לא הייתה קריאה המופנית לאלוהות, אלא איום, המופנה ליריבים", אומרת פרופ' אוסטינובה. "קליעי עופרת מוכרים בעולם העתיק החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, אך בא"י נמצאו קליעים בודדים עם כיתוב עליהם. הכתובות מעבירות מסר של איחוד הלוחמים במטרה לרומם את רוחם, הפחדה של האויב, או קריאה שנועדה להמריץ באופן מאגי את הקליע עצמו. כתובות אלה היו חלק מלוחמה פסיכולוגית, שמטרתה העיקרית היא להטיל אימה על היריב, ובנוסף, לאחד את הלוחמים ולרומם את רוחם".

"נראה שלא נוכל לדעת בוודאות אם הקליע היה שייך לחייל יווני, אבל לא מן הנמנע שהוא קשור לסכסוך בין היוונים לבין החשמונאים", אומרים פבלו בצר וד"ר דניאל ורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ומסבירים כי במאה ה-2 לפנה"ס הייתה יבנה הפגאנית, בעלת בריתם של הסלווקים היוונים ששלטו על א"י, נתונה למתקפות של צבאות החשמונאים. "קליעי העופרת הזעירים, המכריזים על ניצחונם הקרוב של אליה של יבנה הפגאנית, מהווים עדות מוחשית קרב עז שהתרחש ביבנה באותה התקופה".

אזור החפירה שבו התגלה הקליע (צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות)
אזור החפירה שבו התגלה הקליע (צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות)

"ניתן רק לדמיין מה חשב ואיך הרגיש אותו לוחם שהחזיק בקליע לפני 2,200 שנה, כשהוא נאחז בתקווה לישועה אלוהית", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חפירת יבנה היא חפירה עצומה- מהגדולות שנוהלו על ידי רשות העתיקות, עד כה, היא הניבה תגליות מרתקות המעידות על היסטוריה עשירה ומגוונת בת 7,000 שנה, והיד – ללא ספק עוד נטויה".

 סיפור הקליע יוצג ב-13.12, בערב העיון "יבנה וצפונותיה" שיתקיים בהיכל התרבות ביבנה, ויהיה פתוח לציבור ללא תשלום.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!