עובדי מפעלי BTL טכנולוגיית להבים הגיעו הבוקר לשערי המפעלים בנהריה ובאזור התעשייה תפן, והפגינו נגד הכוונה לסגור אותו ולמכור את הידע לחברה האמריקנית פראט אנד וויטני. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הגיע למקום והצהיר כי ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה, וכי ההסתדרות בראשותו תקצה את כל המשאבים האפשריים כדי לשמור על המפעל.

ארנון בר-דוד: "נבעיר את המפעל, את נהריה את הגליל את כל המדינה על זה"

"הגעתי לפה הבוקר להגיע לאחד המפעלים שהם פאר היצירה והתעשייה של מדינת ישראל", אומר בר-דוד. "נפגשתי עכשיו עם נציגי ההנהלה וועד העובדים. העברתי להם מסר חד משמעי: ההסתדרות בראשותי תהפוך אבן על אבן, תעשה כל מה שצריך, תפעל בכל החזיתות כדי שהמפעל הזה ימשיך לייצר ולא ייסגר".

"הם ניסו להתחיל לדבר איתנו על תנאים, מה יקבלו עכשיו מחר מחרתיים. זה לא עומד על הפרק", הוסיף בר-דוד. "ביקשתי מהם שיעבירו מסר לאמריקאים שיחזרו בהם. אנחנו מודיעים להם שהמפעל ממשיך לעבוד. יש פה צבר הזמנות, מפעל שצריך אותו. זה מפעל בטחוני של מדינת ישראל".

"לא רוצים להישאר פה? תמכרו את המפעל. נמצא לו קונים. אני עומד לפנות לראש הממשלה ולשר הביטחון הנבחרים שירימו את הכפפה ויבינו שזה מפעל ביטחוני ויש צורך לייצר לעצמינו את הלהבים האלה. מישהו מרוב כסף כנראה שכח שיש פה תעשייה ביטחונית שהוקמה כשהיה עלינו אמברגו. זה יכול לחזור".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בהפגנה במפעל "BTL טכנולוגיית להבים" בנהריה (צילום: הדס יום טוב)

"אני מחכה לתשובות מהאמריקאים, כל האופציות על השולחן. ההסתדרות הקימה מטה מאבק בראשותו של אשר שמואלי וראש הוועד יחד איתי שיקבל החלטות כל יום. הכרזנו סכסוך עבודה, ומבחינתי בעוד 10 ימים אם נצטרך כל הדלתות יסגרו. אני סומך על מדינת ישראל שתתעשת ותיתן פתרונות. נבעיר את המפעל, את נהריה את הגליל את כל המדינה על זה".

"העובדים הנפלאים פה אנשי הגליל מכל העדות, קמים כל בוקר מגיעים לפה ומפרנסים משפחות בכבוד, אני בא לפה לחזק אתכם לומר לכם שההסתדרות היא הגב שלכם, האבא והאמא שלכם. לא ניתן למפעל הזה להיסגר בשום פנים ואופן, ניתן את כל המשאבים שצריך", הוסיף בר-דוד. "אני רוצה לבקש מהעובדים לא לתת להם לעשות בניכם הפרד ומשול. בזמן המאבק כולנו מאוחדים, כולנו ביחד. אנחנו יוצאים צפה מאוחדים ומאמינים בצדקת הדרך. אין יותר צודק מלהשאיר את המפעל הזה חי ונושם וממשיך לתת גאווה לתעשייה הישראלית. מכאן אנחנו יוצאים למאבק ואנחנו נצליח".

בר דוד הגיע גם למפעל באזור התעשייה תפן, בו מועסקים 700 עובדים ואמר "העברתי מסר לאמריקאים שהמפעלים ישארו פתוחים. אמרתי שאני רוצה לקבל תשובה ברורה- למה לא מוכרים את המפעל?"

יו"ר ההסתדרות פנה לראש הממשלה ולשר הביטחון המיועדים, ואמר כי "הכדור עובר אליהם". הוא ציין כי "זה מפעל ביטחוני חיוני שמיצר מוצרים שחיוניים לביטחון מדינת ישראל", אמר והוסיף כי "אפשר להיכנס בנעליים של המפעלים האלה עם החברות שלנו ולהמשיך לייצר. אפשר להביא גם קונים ישראלים שימשיכו פה את הטכנולוגיה והתעשייה. לא זורקים דבר כזה לפח".

בר-דוד הבהיר כי "לא מדברים על תנאים כרגע, מדברים על המשך פעילות המפעלים" ו'קרא לעובדי המפעלים לעמוד מאוחדים מאחורי יו"ר הוועד פאריד סעיד, שאמר "אנחנו מאוחדים. אני מבין את הכאב שלכם, ואני אשמיע את הקול שלנו. אנחנו נעשה הכל כדי שהמפעל הזה ימשיך לעבוד".

"ביום שני הקרוב נשב עם אורנה ברביבאי בנהריה", אמר אשר שמואלי, יו"ר מרחב נהריה בהסתדרות. "יש מתעניינים, יש רוכשים, אנחנו חותרים לשם ורוצים להמשיך לעבוד ולהתפרנס. בכל מקרה ניפגש עם האמריקאים או עם הרוכשים".

"החליטו להתחיל להראות הפסדים בחברה, הציגו לי יעדי פסילה, זה היה מוזר מאוד"

לאחרונה עלו טענות נגד חברת פראט אנד וויטני כי מיום שרכשה את המפעל כיוונה להציג בו הפסדים, ככל הנראה על מנת לספק סיבה למכירתו. חיים זגורי, מנהל קו בכיר העובד 27 שנה במפעל ומנהל 50 עובדים, מעיד על שינויים שעבר המפעל מיום שנמכר.

"קיבלנו ביום ראשון את הבשורה. באותו רגע הרגשתי מרומה. ביום שהחברה האמריקאית קנתה את החברה היא החליטה שהיא סוגרת. החלטתי כמו שחקן שבטוח מפסיד את המשחק מראש. הם החליטו להתחיל להראות הפסדים בחברה. הציגו לי יעדי פסילה, זה היה לי מוזר מאוד, אבל לא הייתה לי ברירה".

חיים זגורי (במרכז) (צילום: הדס יום טוב)

"יש פה תרגיל הונאה של פראט אנד וויטני", אומר זגורי, בן 58. "הם לא השקיעו פה במכונה אחת 10 שנים. יש פה מנכ"ל שקיבל הוראות כי הוא עובד אצלם, ומכר 900 משפחות. אין פה הפסדים, יש פה תרגיל. זה יידע ייחודי בעולם, אי אפשר להעתיק את זה. הייתה פה רמאות והם רוצים לא לתת ידע למתחרים שלהם. אם הממשלה לא תתערב, זו תהיה בעיה. צריך להביא רוכש ולעמוד על זה שהידע הביטחוני יישאר במדינת ישראל".

"כשהקבוצה מפסידה, מפטרים את המאמן, לא את העובדים"

"מתייחסים אלינו כמו גועל נפש. לאף אחד לא איכפת אם לא יהיה לי אוכל לילדים שלי.
ההסתדרות צריכה לייצג את הצדק שלנו, את העובדים. לא ייתכן שאחרי 60 שנה זורקים אותנו כמו כלבים", אומר מיכאל עמור, בן 65 ועובד במפעל 42 שנה. "כולם פה במצב קשה. אנשים יתאבדו, אנשים יפרקו משפחות, המצב מאוד גרוע".

אביבה כהן (צילום:הדס יום טוב)

"מיום ראשון אני לא מתפקדת, הילדים שלי לא מבינים מה קורה, אני משקרת להם שהכל בסדר", אומרת בדמעות אביבה כהן, עובדת 20 שנה במפעל. "באנו לעבוד פה בקטיושות, עזבנו ילדים חולים בשביל המפעל הזה. בעלי ואני עובדים פה במפעל, פרנסה אחת מפה – איפה נלך? בעלי בן 57, לאן הוא ילך? בימים האחרונים יש לו לחצים בחזה. אני כועסת על כולם. כולם נרדמו ונתנו לנו ליפול. הרגו 1,000 משפחות פה, אלפי ילדים. הגדולה שלי שואלת אותי "אמא, נהפוך לעניים?" אני לא יודעת מה לענות לה".

"לא ניתן למקום הזה להיסגר, נלחם כולם ביחד. אם ייסגר איפה נלך? יש לי פה חברים דרוזים, שהם 7 חברים מאותו כפר. משפחות שלמות פה. איפה הם ילכו? חראם על החיים שלהם. איפה הממשלה?", שואל ניסים בן שושן, העובד 19 שנה במפעל. "המפעל הזה הוא בית חם. יש קייטנות לילדים, חגים ביחד, כולם פה משפחה. אני לא מאמין שכל זה ילך".

סיף מחמד (צילום: הדס יום טוב)

"כמעט איבדתי פה עין, יד, כי היו נופלות פה קטיושות בלבנון השנייה. אנחנו קו אש ראשון פה, דרוזים ויהודים ביחד. איפה שר הביטחון? איפה ראש הממשלה? איפה אבא ואמא שלנו? אנחנו מאוד מקווים שארנון בר דוד יושיע אותנו, אבל איפה הממשלה? למה אף אחד לא אחראי?", זועק סייף מחמד, בן 53, עובד 25 שנה במפעל. "כשהקבוצה מפסידה, מפטרים את המאמן, לא את העובדים. מה זו ההתנהגות הזאת?"

קיריל כץ (40) עובד במפעל בתפן מאז שהשתחרר מהצבא לפני 16 שנה. "מאז שקיבלנו את הבשורה ההרגשה נוראית. אנחנו כמו אחים פה וכולם מרגישים שעשו עליהם טריק. לא יודעים מה לעשות הלאה", אמר כץ, שהוסיף "זה נתן קצת תקווה שהגיעו לפה ההסתדרות, אנחנו מחזיקים אצבעות ורק מחקים כמישהו יעזור לנו. בניתי את המשפחה שלי פה. יש לי ילד בן חודשיים עכשיו, לא יודע מה לעשות. יש הרבה מחשבות, זה מאוד קשה".