במאמרו בוול סטריט ג'ורנל מיום רביעי האחרון, טען שר האוצר הטרי בצלאל סמוטריץ' שהממשלה הישראלית החדשה "שונה ממה ששמעתם", והתהדר בכוונתו להנהיג מדיניות של הפחתת הרגולציה והחלשת ארגוני העובדים.  

הניסיון להתחבב על ידי האליטה העסקית האמריקאית, שנהנית מהחלשת העובדים, ברור. אולם חוקי "הזכות לעבוד" מיושנים ובעלי השלכות כלכליות מסוכנות. 

סמוטריץ' כתב שכוונתו להחליש את איגודי העובדים בארץ, מגיעה בהשראת חוקי "הזכות לעבודה" מארה"ב. השם "הזכות לעבודה", מטעה. במקור, הביטוי נטבע בהתייחסות למחויבות הממשלה להבטיח תעסוקה לאזרחיה. אך משמעותו נהפכה על פיה וכעת הוא מתייחס לחוקים המאפשרים לעובדים להשתמש בייצוג של איגוד עובדים, בסוגיות אישיות וקיבוציות כאחד, מבלי לשאת בעלויות המימון של ייצוג זה. 

בכך, חקיקת "הזכות לעבוד" פוגעת בארגוני העובדים, ודרכם, בכוח המיקוח של העובדים. התוצאה היא פגיעה בשכר ובתנאיי העובדים. לפי מחקרים של המכון למדיניות כלכלית מוושינגטון, מדינות בהן חוקי "הזכות לעבודה" יושמו, סבלו משכר נמוך בהשוואה למדינות שלא חוקקו אותם. מחקר נוסף, מאת החוקר תום ואן-היולבן, מצא שיישום "הזכות לעבוד" העמיק את אי השוויון. 

הפגיעה בשכר העובדים היא מכשול לשיפורים בפריון ובחדשנות. מחקרים מראים שעליות שכר משפיעות לחיוב על הפריון דרך חיזוק המוטיבציה של העובדים. בנוסף על כך, העלאת השכר מתמרצת חברות לחדשנות ויעילות; כשגיוס עובדים נעשה קשה יותר, משתלם להגביר את הפריון. חשבו על ההיי-טק הישראלי, המתבסס על חדשנות ופריון גבוה של עובדים בשכר גבוה. 

היכולת למשול עלולה להיפגע אם שכר העובדים יישאר תקוע

החלשת העובדים מדאיגה במיוחד בהתחשב במצב המשק הישראלי, שסובל מאי-שוויון חמור ומשירותים ציבוריים מתפוררים. שכר לא מספק פוגע באיכות העובדים בשירות הציבורי וביכולת לגייסם. כיצד הממשלה תממש את הבטחתה למשילות ללא היכולת לגייס שוטרים? כיצד היא תשפר את הפריון והשילוב של אוכלוסיות מוחלשות במעגל העבודה ללא מורים ומנהלים? 

גם את מכת אי-השוויון, החלשת איגודי העובדים תחמיר. ההתמתנות הקלה באי–השוויון היא אחת מהצלחות המשק הישראלי בעשור האחרון. צמיחת השכר החציוני, המושפע מאי–השוויון ומעיד עליו, מצביעה על כך. את הצלחה זו יש לזקוף, בין השאר, לאיגודי העובדים, שניצחו על גל התאגדויות עובדים בתחילת העשור הקודם. לפי הלמ"ס, בין 2012 ל-2016, זינק מספר המאוגדים ב-15%.  

אי-השוויון מתבטא בשיעורי העוני הגבוהים ובמצוקות החברתיות שמגיעות עמם; אך בנוסף על כך, הוא עלול להזיק לכלכלה. אי-שוויון פוגע ברמת הביקושים המקומית מכיוון שהנטייה לצרוך גבוהה יותר בקרב מעמד הביניים והשכבות הנמוכות. לפי הביטוח הלאומי, נכון לשנת 2020, 21% מהישראלים ו-28.7% מהילדים הישראלים, סובלים מעוני. 

אם הבעיות הכלכליות שכרוכות בחוקי "הזכות לעבודה" לא מספיקות לשכנע את סמוטריץ', הסכנה לחיי העובדים צריכה לעשות זאת. לפי מחקרו של מייקל זורוב, חוקי "הזכות לעבודה", דרך החלשת איגודי העובדים, מביאים לזינוק במקרי המוות בעבודה. האיגודים נאבקים לא רק על שכר העובדים, אלא גם, דרך בטיחות בעבודה, על חייהם. "הזכות לעבודה" הורגת.