קרן נזקי טבע (קנט) פיצתה השנה חקלאים בהיקף של כ-344 מיליון שקלים בשל נזקי מזג אוויר לחקלאות. מדובר בגידול לעומת שנים קודמות המסמן מגמה מדאיגה. לשם השוואה, בשנת 2021 פוצו החקלאים בכ-300 מיליון שקל על פגעי מזג האוויר, ולפני עשר שנים נאמד היקף הנזקים השנתי הממוצע ב-170 מיליון שקלים בלבד.  שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "המצב מחייב היערכות לאומית כוללת להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על החקלאות הישראלית, אספקת מזון טרי ועצמאות המזון".

אירועי קיצון במזג האוויר כתוצאה ממשבר האקלים הורגשו השנה ביתר שאת בכל העולם. החל שיטפונות בפקיסטן שהגיעו לאחר גל חום קטלני, גרמו לאסון לאומי וכ-1,300 הרוגים. אירופה חוותה בצורת קשה שהביאה להתייבשות נהרות ולפגיעה אנושה בחיי אדם ובגידולים חקלאיים. גם גלי החום חסרי התקדים שפקדו את אירופה, ארה״ב, סין ואזורים שונים בעולם, הביאו להשבתת מפעלים ולשריפות ענק.

עץ שזיפים שנפגע בסופה ביסוד המעלה (צילום: יונתן פרידמן)

הטלטלות האקלימיות הורגשו גם בישראל. לפי סיכום נתוני שנת 2022 שפרסמה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, ניתן לזהות עלייה עקבית במספר אירועי מזג אוויר קיצוני וגידול בכמות הפניות לחדר המצב של החברה. במהלך השנה התקבלו למעלה מ-11,000 דיווחים על נזקים שנגרמו לחקלאים בכל רחבי הארץ ונרשם גידול של כ-15% בסכום הפיצוי הכולל לעומת שנת 2021. בקנט מעריכים שבדומה למדינות אחרות, גם בישראל נהיה עדים ביתר שאת להשלכות ההולכות ומחריפות של משבר האקלים על החקלאות המקומית.

מפילוח גורמי הנזק המרכזיים, עולה שאירועי הקרה שהתרחשו במהלך החורף גרמו לנזקים בהיקף של כ-84 מיליון ש"ח. אירועי הברד ואירועי סערה גרמו לנזקים של כ-13 מיליון ו-12 מיליון ש"ח בהתאמה. בקנט מציינים כי במקרים רבים הברד גורם לפגיעות בפרי והרוחות הנושבות מטלטלות את הפרי על העץ וגורמות לפציעתו ולפסילתו לשיווק. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו השנה בעקבות גלי חום, חוסר יבול ומחלות שונות.

שנת 2022 החלה בגל קור יוצא דופן, כאשר חודש ינואר האחרון היה הקר ביותר מאז 2008 ובמחציתו נמדד רצף הימים הקרים הארוך ביותר מאז שנות ה-90. באירוע קרה שהתרחש ב-19-17 בינואר נמדדו טמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד, שהגיעו עד למינוס 5 מעלות בצפון הגולן. הטמפרטורות הנמוכות הובילו לשורה של אירועי קרה באזורים שונים בארץ. בקנט מסבירים כי הקרה מסבה נזק עצום לגידולים בכך שהיא פוגעת ברקמת הצמח, גורמת לכוויות קור בגידולים, ובמקרים רבים גורמת למותם. באירוע בודד זה התקבלו בחדר המצב של קנט כ- 900 הודעות על נזקים, בהן דווח על פגיעה נרחבת בגידולי הירקות, בננות, אבוקדו, פירות ופלחה.

חודש מרץ היה גם הוא קר משמעותית מהממוצע החודשי הרב-שנתי והיה הנמוך ביותר מזה 70 שנה. רצף הימים הקרים (16 ימים מתחת לערכי סף שונים בתחנות שונות) היה חסר תקדים לחודש מרץ. באזור ירושלים, לדוגמא, נמדד רצף הטמפרטורות הנמוכות ביותר בחודש זה מאז החלו המדידות ב-1867. אירוע קרה בודד שהתרחש במחצית חודש מרץ גרם לפגיעה נרחבת בגידולי הירקות ולנזק משמעותי לגידולי החיטה, בעיקר בצפון הארץ.

במהלך החורף טיפלו מעריכי הנזקים של קנט במעל ל-4,200 דיווחי נזקים שהתקבלו מהמגדלים. על פי נתוני החברה, משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על 10 ימים בלבד מסיום הליכי הערכת הנזקים ועד השלמת הטיפול.

שמואל תורג'מן מנכ"ל קנט (צילום: יפעת יוגב)

אירוע נזק משמעותי נוסף התרחש במחצית מאי, כשרוחות חזקות מאוד, שהגיעו למהירות של מעל 100 קמ"ש, פקדו את צפון הארץ. הרוחות פגעו באזורים רבים ובכללם עמק החולה, אזור ההר, דרום רמת הגולן, עמק בית שאן. במקומות אחדים אף נמדדו משבי רוח של קרוב ל-140 קמ"ש. הסערה פגעה באלפי דונמים של גידולים, בכלל זה לנשר רב מאוד של פרי ולשבירה ועקירה של עצים. על פי נתוני קנט עיקר הנזק נגרם לגידולי האבוקדו, משמש, שקד, שזיף ופרי הדר. בנוסף נפגעו שטחים רבים של גידולי ירקות כגון תירס, עגבניות לתעשייה ואפונה.

גם בקיץ נרשמו אירועי מזג אוויר חריגים שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים. ברצף ימים חמים במהלך אוגוסט, לדוגמה, נגרם נזק משמעותי לגידולי ירקות לתעשייה, ענבים ותפוחי עץ. עיקר הנזק נגרם לגידולים בצפון הארץ ובמיוחד בגליל העליון ודרום רמת הגולן. נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולים באזור השפלה.

את מירב נזקי מזג האוויר במהלך השנה החולפת ספגו מגדלי הירקות, בדגש על גידולי מלפפון, תירס, תפוחי האדמה, פלפל ועגבניות. לפי נתוני קנט סך הפיצויים הצפויים למגדלי הירקות עומד על כ–94 מיליון ש"ח. מגדלי הבננות פוצו השנה בכ-63 מיליון ש"ח ומגדלי האבוקדו בכ-50 מיליון. סכום דומה שילמה החברה למגדלי הפירות, בעיקר בשל פגיעה בגידולי תפוח עץ, ענבי מאכל, אפרסק, אגס, נקטרינה, מנגו, שזיף יפני. נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ-10 מיליון ש"ח פיצויים) והכותנה (כ-3.5 מיליון ש"ח).

מגדלי הפלחה קיבלו פיצוי כולל של כ-14.5 מיליון ש"ח. בהקשר זה יצוין שגידולי פלחה אינם מושקים, כך שחודש דצמבר שהיה יבש ברובו עלול להביא לפגיעה משמעותית בגידולים גם בשנה הנוכחית. באירוע דומה בשנת 2017 החקלאים נאלצו לזרוע מחדש קרוב למיליון דונם של גידולי חיטה.

אירועי מזג האוויר הקיצוני השנה גרמו לנזקים גם בקרב בעלי החיים, ובמיוחד להתפרצות מחלות ומזיקים בהיקף יוצא דופן. בשנה החולפת פיצתה החברה את מגדלי העופות בכ-24 מיליון ש"ח, את  מגדלי הבקר בכ-13 מיליון ש"ח ואת מגדלי המדגה בכ-6 מיליון ש"ח.

שדה מוצף סמוך לעפולה בעקבות הסופה. 9 בינואר 2020 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

לדברי שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט, השנה החולפת העלתה בכל העולם את המודעות למשבר האקלים והדגישה את השלכותיו על העצמאות התזונתית, "השנה שהחלה במשבר מזון ועליות מחירים חדות כתוצאה מהמלחמה באוקראינה ומגבלות הייצוא של חיטה, המשיכה במשבר אקלים והגבלות שונות שהטילו מדינות על ייצוא תוצרת חקלאית משטחן. האירועים חייבים להדליק את כל הנורות האדומות למקבלי ההחלטות בארץ. לא בטוח שבשנים הבאות נוכל לסמוך על אספקת תוצרת חקלאית מיובאת".

לדבריו, לחקלאות הישראלית חשיבות לאומית גדולה בשמירה על עצמאות תזונתית, הבטחת האספקה של תוצרת חקלאית טרייה ושמירה על קרקעות המדינה. "מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה חייבים לתת פתרונות מערכתיים כוללים למשבר האקלים ולחשש ממשבר המזון. בכל העולם הוכח כי הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים, באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר עבור החקלאים להתמודד עם הנזקים הכלכליים העצומים ולהמשיך בפעילות." אומר תורג'מן.