הסעיף בהסכם הקואליציוני בין ש"ס לליכוד בנוגע לפיצול של יחידות מזרוע העבודה והכנסתן למשרד הרווחה מעורר התנגדויות רבות, בהן התנגדויות מנומקות של מוטי אלישע, לשעבר ראש זרוע העבודה, "פיצול זרוע העבודה יקשה על ממשלת ישראל לעמוד ביעדי התעסוקה והפריון שהציבה לעצמה. אין בזה היגיון", אומר אלישע בראיון לדבר.
"המלצות כל המומחים לאורך העשור האחרון היו לפעול כמה שיותר לרכז את הסמכויות והאחריות בתחום התעסוקה במקום אחד – מה שרוצים לעשות עכשיו הוא בדיוק ההיפך וזו טעות. צריך לחזק את הזרוע כגוף המתכלל את התעסוקה במשק ולהשקיע בה תקציבים ומשאבים לטובת אזרחי המדינה, לא לפצל אותה ולפרק בין החוליות המחברות את נושא התעסוקה והפריון".
החשש המרכזי של אלישע הוא מכך שיחידות הזרוע העוסקות בהכשרה מקצועית, הכשרה טכנולוגית ושילוב אוכלוסיות כגון החברה החרדית, הערבית, נשים ואנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, יבלעו במשרד הרווחה אליו הן אמורות לעבור במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד וש"ס.
"לא נכון להסתכל על הכשרות מקצועיות במונחים של רווחה ועבודה סוציאלית"
"חשוב לי להדגיש שאני לא נכנס להסכמים הקואליציוניים ולפוליטיקה, ההערכה שלי היא מקצועית לאור היכרותי היטב הן את משרד הרווחה ואת זרוע העבודה. מבחינה מקצועית אני חושב שלא נכון להסתכל על הכשרות מקצועיות במונחים של רווחה ועבודה סוציאלית. הכשרה מקצועית היא בין הגורמים המשפיעים על התפתחות המשק והעלאת פריון".
"נושא ההכשרות המקצועיות צריכות להיבנות קודם כל על פי צורכי כלל המשק והמעסיקים. מתוך הסתכלות על המשק כמכלול ומענה לאתגרים מאקרו כלכליים" אומר אלישע, ומזכיר שהפריון בישראל נמוך הן בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD והן ביחס לארה"ב.
"נכון, גם אוכלוסיות רווחה משתלבות בהכשרה המקצועית, וכך היה תמיד, אבל ההכשרה מיועדת למשק כולו וממש לא מיועדת רק להן, וזו טעות קשה לתפוס אותה ככה. אני חושש שזה עשוי אף להבריח סטודנטים ואנשים המתעניינים בהכשרה מקצועית. זה לא טוב לא לכלכלה ולא לאזרחים".
"המטרה שלנו הייתה לייצר לאזרח ולמעסיק 'One stop shop'"
אלישע נחשב למי שבנה את זרוע העבודה עוד בימיה תחת משרד הרווחה, בפעם האחרונה שהוא הועבר לשם. הוא הגיע מאגף החשב הכללי באוצר ומונה לתפקיד על ידי שר העבודה והרווחה חיים כץ באפריל 2018, מעט לאחר שיחידותיה הועברו למשרד, וכיהן בראשה עד אפריל 2021. "גם כשבניתי את הזרוע תחת משרד הרווחה, זה נעשה מתוך תפיסה שעליה להיות יחידת סמך עצמאית, עם הסתכלות משקית כלכלית רחבה", הוא מספר. "כשקיבלתי את הזרוע היא הייתה יחידות מפוזרות כשהמשימה שלי הייתה לבנות לה תשתית תפעולית שתאפשר לה עצמאות וממשקים בין חלקיה השונים להשגת סינרגיה מקסימלית".
לדבריו, כל הוועדות והמומחים בעשור האחרון, כולל ארגוני המעסיקים וההסתדרות הצביעו על הצורך לרכז את כל הכלים הממשלתיים בתחום התעסוקה במקום אחד. זו גם הייתה רוחן של המלצות וועדת אקשטיין 'תעסוקה 2030'. "מה שעושים עכשיו זה בדיוק הפוך. מנפצים את הסינרגיה שבנינו בזרוע העבודה. למעסיקים וגם לעובדים צריך להיות מקום אחד שאליו הם פונים. כך מקובל גם במדינות ה-OECD, שיש גורם אחד שמרכז ומתכלל את תחום התעסוקה" אומר אלישע, ומדגיש שבהתאם להמלצות, הרפורמה שנעשתה בתחום ההכשרה המקצועית בישראל מבקשת לחבר טוב יותר בין ביקוש צרכי המעסיקים לבין עולם ההכשרה המקצועית שמייצר את היצע העובדים.
"המגזר העסקי מקבל היום את מרבית השירותים שלו ממשרד הכלכלה, והמטרה שלנו הייתה לייצר לאזרח ולמעסיק 'One stop shop' – נקודה אחת שנותנת לו את כל השירותים בשפה מקצועית אחידה ומובנת. מעתה המעסיקים שקיבלו שירותים במשרד אחד יצטרכו לעבוד גם מול משרד הכלכלה וגם מול משרד הרווחה".
לדבריו, גם בין יחידות זרוע העבודה השונות לבין עצמן ישנם כיום ממשקים פנימיים ענפים החיוניים לתפקודן. "קח למשל את הנושא של ההכשרה לחשמלאי או לטכנאי מזגנים או למנהל עבודה בענף הבנייה – אלו מקצועות והכשרות שדורשים עבודה משותפת של אגף הכשרה מקצועית, יחד עם האגף לאסדרת עיסוקים ומינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שנשארים במשרד הכלכלה. בנוסף לכך, כתיבת התוכניות ועדכונן מתבצעות על פי החלטת הממשלה בנושא שיפור ההון האנושי במשק, בשיתוף עם המעסיקים שמשרד הכלכלה הוא ה –One stop center שלהם".
אתגר תפעולי משמעותי
"בזרוע העבודה יש משפטנים מומחים לתחומי עולם העבודה והתעסוקה המצויים ונחוצים בתהליכים מעין אלו כדי להגן על זכויות העובדים. כל אלו עשויים להיפגע כתוצאה מהפיצול". אלישע מזכיר, שכשקיבל את תפקיד ניהול הזרוע בתקופתו של השר חיים כץ בשנת 2018, קיבל שורה של יחידות מפוזרות שהיו חבולות כתוצאה מתהליך "הקריעה" שעברו ממשרד הכלכלה. "היו שם מתחים בין עובדים ומנהלים. מי יידרש לעבור חדרים ובניינים, ולהיכן, מי ישב ויעבוד עם מי, אילו תקציבים יעברו ואילו יישארו, מאבקים על מערכות המחשוב הישנות והחדשות, מאבקים על משאבים. כל הנושא התפעולי היה בבלאגן ונדרש היה לבנות אותו כמערכת. אני חושב שהצלחנו, וגם תאיר איפרגן שמונתה אחרי ממשיכה בעבודה מאומצת זו".
אלישע מזכיר בין היתר את יעדי התעסוקה שגיבשה זרוע העבודה ושאושרו בממשלה, אף הם בעקבות המצלות ועדת אקשטיין, ומבהיר כי נכתבו מתוך תפיסת עבודה הוליסטית של הזרוע, שהוא חושש כאמור שתפגע בעקבות הפיצול. "זרוע העבודה נכנסה לתהליך מואץ בתקופת הקורונה ולאחריה ושינתה לטובה גם את תחום ההכשרות המקצועיות, בזכות אימוץ ויישום מסקנות ועדות מומחים במשק שהדגישו את העבודה עם המגזר העסקי והסינרגיה עם כלל השחקנים בתחום התעסוקה". אלישע מביע תקווה שזרוע העבודה תמשיך כגוף מוביל בתחום התעסוקה, בראייה כלכלית ומשקית ובעיקר לטובת אזרחי המדינה והצמיחה הכלכלית במשק.
