בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בשלוש העתירות שהוגשו נגד כהונתו של אריה דרעי כשר הבריאות וכשר הפנים, עם רוטציה בעוד שנתיים כשר האוצר, ונגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה, המאפשר את מינויו של דרעי. הדיון החל בבוקר שאחרי הודעת שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה במערכת המשפט, שבפועל תחליש את כוחו של בית המשפט העליון.

בדיון הציגו את עמדותיהם נציג היועצת המשפטית לממשלה, שטענה כי דרעי לא התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, אך כי מינויו כשר אינו סביר. נציגת הכנסת טענה כי לא הגיוני לא לאפשר לדרעי לממש את המנדט שקיבל מהציבור. נציגו של ראש הממשלה נתניהו טען כי שיקוליו של ראש הממשלה במינוי שמורים לו וכי קיימים לכך גם שיקולי ביטחון. נציגו של דרעי טען כי העבירות הקודמות נמחקו מהרישום הפלילי ולכן אין סיבה למנוע אותו, והעותרים אמרו כי מינויו של דרעי פחות משנה לאחר שהורשע בפלילים היא חלק ממדרון חלקלק שמאיים על רשויות המדינה והחוק, וכי הממשלה "אינה מוסד לשיקום עבריינים".

מיד יתחיל שידור מבית המשפט העליון בשלוש עתירות שעניינן תיקון חוק יסוד: הממשלה ומינוי ח"כ אריה דרעי לשר בממשלה ה- 37 https://t.co/d3VFlHN7eI

— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) January 5, 2023

מחוץ לבית המשפט החלה עם פתיחת המשפט הפגנה של כ-200 משתתפים, בהם עשרות עורכי דין ופעילי התנועה לאיכות השלטון, נגד מינויו של דרעי. מולם הפגינו מספר פעילי ימין, שדרשו כי בית המשפט לא יחליט על מינויו של דרעי.

מפגין נגד מינויו של אריה דרעי לתפקידי שר מול בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העותרים נגד החוק הם התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות והפעיל החברתי והסופר אילן שיינפלד. מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על-תנאי, וקובע שקלון יחול רק במקרה של מאסר בפועל.

6 שעות של דיון בעתירות

העתירות נגד המינוי הגיעו לאחר אישור החוק שזכה לכינוי "חוק דרעי", ושנועד להכשיר את מינויו למרות שהורשע לפני שנה בעבירות מס ואף ישב בכלא למשך 22 חודשים על עבירות דומות. דרעי הורשע לפני שנה בעבירות מס ונגזר עליו מאסר על-תנאי. הוא התפטר מהכנסת, ככל הנראה בתנאי שהיועץ המשפטי לממשלה דאז מנדלבליט לא ידרוש להטיל עליו קלון.

מפגין נגד הדיון על מינויו של אריה דרעי לתפקידי שר מול בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עמדת העותרים: "לאף אחד אין זכות קנויה להיות שר"

עורך הכין אלעד שרגא, מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון, תקף את דרעי בחריפות ואמר "לא היה אדם בעולם שקיבל כל כך הרבה הזדמנויות לחזור למוטב והחמיץ כל הזדמנות. ממשלת ישראל היא לא מוסד לשיקום עבריינים. הגיע הזמן לעשות סוף לטרפת הזו ולהעבירו מתפקידו". בתגובה התפרץ לעברו ח"כ משה ארבל, וכינה אותו "אובססיבי".

עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את ארגון "משמר הדמוקרטיה", טענה כי לדרעי אין רק עבר של חזרה על עבירות – אלא גם עבר של ניסיון לשנות חוקים לטובתו: "בעבר תקפנו את חוק דרעי הראשון, כשהוא ביקש לפני כניסתו לכלא לשנות חוק שלפיו ועדת השחרורים תוסמך לנקות חצי מהעונש ולא שליש".

לכנר אמרה כי למרות שש"ס בראשות דרעי קיבלה כ-400 אלף קולות בבחירות, הוא רשאי להיות חבר כנסת, ולא בהכרח שר. "לאף אחד אין זכות קנויה להיות שר". בנוגע לטענה כי החוק הוא פרסונלי, השופט שטיין אמר "אולי ח"כים חשבו לפתור את בעיית דרעי אבל גם מאמינים במהות החוק". הולץ השיבה לו: "נשאלת השאלה מתי המדרון החלקלק יגיע למקום שלא נוכל לשלוט בו. אם בית המשפט לא יבהיר עמדה לגבי מה היא תקינות של הליך חקיקה, מי יערוב לנו שזה לא יקרה בעוד מספר חודשים במקרה אחר?"

עמדת אריה דרעי: "נושא הפרישה לא היה חלק מהסדר הטיעון"

את דרעי ייצג עורך הדין נבות תל צור, שקרא לדחות את העתירות נגד המינוי. הוא ביקש להתעלם מעברו הפלילי של דרעי, והזכיר שהעבירות הקודמות שלו נמחקו מהרישום הפלילי. השופטת ענת ברון תהתה: "מה לגבי הרהביליטציה? יש רצף של עבירות". תל צור השיב לה: "לטעמי אסור להביא אותם בחשבון לשאלת המינוי".

תל צור טען בין היתר כי החוק שתוקן וכלל את המונח "מאסר" עד עתה, בכל הנוגע לקלון שמונע כהונה כשר, מעולם לא פורש ככזה שמתייחס גם למאסר על-תנאי. השופטת חיות דחתה את דבריו ואמרה כי בעוד בנוגע לחברי כנסת החוק דיבר עד עתה על מאסר בפועל באופן מפורש, בנוגע לשרים הוא התייחס רק ל"מאסר", כלומר הציב לכאורה רף גבוה יותר.

חברי כנסת מש"ס בתחילת הדיון בעניינו של אריה דרעי בבג"ץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופט אלכס שטיין ציטט מדבריו של דרעי במעמד הכרעת הדין בפברואר 2022: "בזמן שנשאר לי אני רוצה להשקיע בצורכי ציבור, לייצג את הציבור שלי בצורה אחרת, לא בכנסת. החלטתי בלב לא קל, בעצתם של רבנים. אני לוקח אחריות ומבקש לאשר את ההסדר"

"אתה לא יכול לומר 'אני פורש כדי להשיג הסדר טיעון שהוא נוח' ואז תוך זמן קצר לחזור", תהה השופט שטיין. תל צור השיב: "הוא לא פרש כדי להשיג הסדר טיעון. נושא הפרישה לא היה חלק מהסדר הטיעון. היה אירוע נדיר של אי הבנה". תל צור טען גם כי מועד חזרתו של דרעי לכנסת "הוכתב על ידי אירוע בלתי צפוי – נפילת הממשלה הקודמת".

השופו שטיין ציין שאם אכן הייתה אי-הבנה ניתן לקבל זאת – אבל יש "להחזיר את המצב לקדמותו" – ולהעביר את ההכרעה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מי שלפני התיקון לחוק היסוד היה אמור להכריע בשאלה אם יש להשית קלון על עבירות המס של דרעי. תל צור השיב כי ייתכן שאכן היה ראוי לפנות קודם ליו"ר הוועדה, אבל הוסיף כי "בער לקברניטים להקים ממשלה". השופט כבוב העיר כי הם בחרו "ללכת בדרך המלך", כלומר הדרך הקלה יותר, והנשיאה חיות התערבה גם היא: "החלטתם לא ללכת בנתיב הזה של לפנות ליו"ר ועדת הבחירות". תל צור השיב להם: "אני יכול להצטער שזה לא המסלול שנבחר, והמצב כרגע שזה לא נבחן. כרגע תוקן החוק".

עמדת ראש הממשלה: "אין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעת ראש הממשלה"

עו"ד מיכאל ראבילו הציג באופן חריג את עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות שאמור להיות מיוצג על ידי היועצת המשפטית לממשלה, שהתירה לראבילו לטעון בפני בג"ץ. ראבילו טען שאין לפסול את המינוי או את התיקון לחוק היסוד שהכשיר אותו, ובין היתר גרס שלבית המשפט אין סמכות לבטל חקיקת יסוד כיוון שהוא שואב את סמכותו מחוק יסוד: השפיטה – ושם הסמכות הזו אינה מוזכרת.

נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות בפתח הדיון בבג"ץ בעניינו של אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"חוק יסוד הוא פעולה משפטית. על כל פעולה כזו יש עקרונות", העיר השופט עופר גרוסקופף. "אם למשל יש פעולה שנעשתה שלא כדין או למשל על רקע תשלום שוחד, יש מצבים שבהם יש סמכות קבועה לבית המשפט להגיד שהפעולה המשפטית לא תופסת. למה פה אין לנו סמכות לבחון האם הדרך שבה התקבלו החוקים היא תקינה? ואם נפל פגם בהיבט חוק היסוד?".

ראבילו חלק עליו והשיב כי "הכנסת עומדת לבחירה כל ארבע שנים. אם הציבור סבור שקיבלה חוק בצורה פסולה ויש לשנותו הבחורים יביעו את דעתם". בנוגע לטענה שהמינוי של דרעי אינו סביר בגלל הרשעותיו הקודמות, הוסיף ראיבלו: "אנחנו סבורים שאין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעת ראש הממשלה, במיוחד כשאושר מפורשות על ידי הכנסת".

ראבילו אמר כי "2.3 מיליון בוחרים אמרו 'אנחנו רוצים אותו כשר בממשלה'. לתנועת ש"ס הצביעו 400 אלף אנשים. האם אפשר לבטל סבירות של חלק גדול כל-כך מציבור המצביעים?". השופטת דפנה ברק ארז שאלה אותו: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר? לא אומרת שכך היו הדברים, אבל חס וחלילה אם יגידו שכתנאי להקמת ממשלה, לתת פטור ממס לשר מסוים כי הבוחרים רוצים. האם הרוב יכול להכריע בעניין תוצאות הליך פלילי והנפקיות שלו?"

ראבילו אמר על נתניהו כי "הוא הכי מנוסה בנושא והוא אומר 'אני רוצה את האדם האחראי הזה בקבינט על אף עבירות מס'", אמר ראבילו. "הוא יודע שיש פסיקה של השופט חיים כהן שמדובר בעבירות שמטבען אין איתן קלון. לראש הממשלה יש עוד שיקולים שמדברים על ביטחון המדינה, זה לא פחות חשוב".

עמדת הכנסת: אבסורד שדרעי לא יוכל לממש את כוחו האלקטורלי

נציגת הכנסת, עורכת הדין ענת גולדשטיין, טענה בדיון כי אין לבטל את התיקון לחוק היסוד שהכשיר את מינוי יו"ר ש"ס לשר, ובהתייחסות למניע הפרסונלי בחקיקתו הודתה כי יש בכך "קושי", אך הוסיפה כי גם אם "מציפים קשיים בחקיקה זה לא אומר שיש עילה לביקורת בדיעבד" – וכי "תיקונים פוליטיים זה לא עניין חריג". לדבריה יהיה "אבסורד" בכך שמי שזכה ל"תמיכה ציבורית גדולה" בבחירות וכשיר לכהן כח"כ ייפסל מכהונה כשר – ולא יוכל לפיכך "לממש את הכוח האלקטורלי הזה".

עמדת היועמ"שית: המינוי חורג מתחום הסבירות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה אתמול (רביעי) את עמדתה בעניין השאלה על סבירות מינויו של דרעי לשר, בה כתבה כי "מסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות".

בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר ב"מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק.

בשורה התחתונה, ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

נציג היועמ"שית בדיון: "הכנסת היא גוף פוליטי, תמיד יש מניעים לחקיקה"

בנושא העתירה נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה, ראשון הדוברים בדיון הוא ענר הלמן ממחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, שמייצג את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. אתמול הודיעה בהרב-מיארה על התנגדותה למינויו של דרעי בטענה כי הוא אינו סביר באופן קיצוני, כפי שכבר ציינה בהרב-מיארה. הלמן הסביר שיש לדחות את העתירות נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה – אף שהודה כי "אין ספק" שהמניעים לחקיקתו היו פרסונליים.

עם זאת, הלמן הוסיף כי "הכנסת היא גוף פוליטי, תמיד יש מניעים לחקיקה. לא יכולה להיות מחלוקת שראוי שהחוק ייקבע בחוק יסוד". לדבריו, גם העובדה שהחוק נכנס לתוקף באופן מיידי אינה מספיקה כדי לפסול אותו. "רק מקרים קיצוניים יכולים להביא למצב שהכלת תחולה מיידית יכולה להביא למצב שפוסל חוק יסוד. לעמדת היועמ"שית דין הסעד להידחות".

חברי כנסת מש"ס בתחילת הדיון בעניינו של אריה דרעי בבג"ץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הלמן המשיך להציג את עמדתה נגד המינוי של דרעי, וטען כי "אין מחלוקת שעברו הפלילי הוא נתון שראש הממשלה צריך לקחת בחשבון בבואו למנות אותו". הנשיאה חיות שאלה אותו אם אפשר בכלל להסתכל על הרישום הפלילי של דרעי, כיוון שעל ההרשעות הקודמות חלה התיישנות – ועבירה שהתיישנה אסור להביאה בחשבון בדיון משפטי חדש. הלמן השיב כי אמנם העובדה שחלף זמן רב מהעבירות הקודמות של דרעי גורמת למשקלן "לדהות", אבל הוסיף כי מה שמפריע יותר ליועמ"שית הוא לא ה"חזרתיות" של דרעי בביצוע העבירות – אלא שהוא חזר על מעשיו בהיותו עובד ציבור.

דרעי: "היועמ"ש מאשרת כי לא התחייבתי לפרוש"

שר הפנים ושר הבריאות אריה דרעי בירך על תגובת היועצת המשפטית, והתייחס בעיקר לחלקים שעשויים לאפשר לו להתמנות כשר, תוך התעלמות מעיקר דבריה שטוען כי המינוי חורג מתחום הסבירות לאחר שדרעי עבר את אותן עבירות שוב ושוב.

״אני מברך על תגובת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהתפרסה על עשרות עמודים, אשר הפריכה את הטענות הכוזבות שנשמעו נגדי בשבועות האחרונים, לפיהן הולכתי שולל את בית המשפט", כתב.

דרעי הוסיף כי "היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24".

"אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי שס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".