בתכנית שהציגו הערב (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' יש אולי מרכיבים חיוביים, אבל היא רחוקה מאד מהבטחת הבחירות של נתניהו להקלה משמעותית ביוקר המחייה.

עיקרה של התכנית הוא המשך המדיניות של הממשלה היוצאת עם תוספות קלות, שמשמעותן עשרות שקלים בודדים למשק בית בחודש. בתוך כך 'ניכסו' לעצמם נתניהו וסמוטריץ' גם מייצבים אוטומטיים, שהיו יוצאים לפועל אפילו אם לא הייתה קמה ממשלה.

השאלה שלא קיבלה מענה במסיבת העיתונאים היא עלות התכנית ואופן המימון שלה. שר האוצר סמוטריץ' כבר פרסם צו לשימוש בהפרשות לקרן הפיצויים, אך הסכום הזה לא יכול לממן את הצעדים שעל הפרק.

מה כוללת התכנית?

הפחתת ההתייקרות במחירי החשמל: חלק אחד ומינורי יחסית בהפחתת מחירי החשמל הוא ביטול מס הבלו על פחם. הצו להפחתה זו כבר פורסם, אבל העלות המוערכת שלו היא רק 60 שקלים בשנה למשק בית.

ביחס לשאר ההוזלה, שאמורה להגיע סה"כ ל-240 שקלים למשק בית בשנה, נכתב ש"בשבועות הקרובים יוצגו בפני הממשלה עוד צעדים להפחתה נוספת בתעריף". ניסוח עמום זה מעלה סימני שאלה רבים: לא ברור האם ההפחתה תתחיל כבר בינואר, ומה יהיה מקור המימון להוזלה. עוד נאמר שתהיה תמיכה נוספת למשפחות עניות, אבל אין פירוט לאופן שבו זה ייעשה.

צעד זה הוא גרסה משודרגת במעט לצעדים שעשתה הממשלה הקודמת. עבור משק בית ממוצע, מדובר בהוזלה של עשרות שקלים בחודש לכל היותר.

הפחתת ההתייקרות במחיר המים: הפחתה זו צמודה למעשה למחיר החשמל, שמהווה מרכיב מרכזי בתוך מחיר המים. אליהם מצטרף ביטול הדיבידנד שחברת מקורות מעבירה לקופת המדינה, צעד שנוי במחלוקת שגרר התנגדות רבה. עם זאת, משמעות ביטולו סמלית בעיקר, בהתחשב בעובדה שהוא עמד על 50 מיליון שקלים. בסך הכול, ההפחתה המדוברת שווה למשק בית שקלים בודדים בחודש בלבד.

ביטול עליית הארנונה: ביטול העלייה בתעריפי הארנונה למגורים בגובה 1.37% שנכנס לתוקף בינואר. הצעד צפוי לחסוך כ-70 שקל בשנה בממוצע למשק בית. גם כלפי צעד זה לא פורט מקור תקציבי, שימנע מההוזלה לפגוע בתקציבי הרשויות המקומיות.

הקפאת ההתייקרות במחירי הדלק: מס הבלו על הדלק יופחת ב-10 אגורות עד לסוף שנת 2023. גם צעד זה ממשיך את הצעדים שנקטה הממשלה הקודמת. עלייה נוספת במחירי הדלק, כתוצאה מהתפתחויות בזירה העולמית, תחזיר את המחירים למעלה.

ניכוס המנגנונים האוטומטיים של הביטוח הלאומי ומס הכנסה: חלק ניכר ממסיבת העיתונאים הוקדש לתיאור שורת תוספות לקצבאות הביטוח הלאומי, גדילת נקודות הזכות במס ההכנסה והפחתת מס הבריאות ותשלומי הביטוח הלאומי. אלו אכן דברים שיתרחשו, אבל אין להם כל קשר לצעדי הממשלה, אלא למנגנונים אוטומטיים של הביטוח הלאומי.

למעשה, רוב השינויים האלו כבר פורסמו בשבועות האחרונים, והם נובעים מהאינפלציה הגבוהה בשנה האחרונה.

המרכיב שנעדר: השכר

מעבר לצעדים הגדולים, כמו חינוך חינם מגיל לידה עד 3 ותכנית לשוק הדיור, בהם אמר נתניהו שיטפל בתקציב הבא, המרכיב הבולט ביותר שחסר בתכנית הוא השכר.

בניגוד לטענות של נתניהו בפתח מסיבת העיתונאים, לממשלה אין יכולת לשלוט בצורה מלאה באינפלציה, שהיא חלק מתהליך עליית מחירים עולמי. מה שכן נמצא בידי הממשלה הוא היכולת להתאים את השכר למחירים שעלו, וכנראה ימשיכו לעלות, גם אם בקצב מתון יותר.

על שולחן הממשלה הצעות להעלאת שכר המינימום, הסכמי מסגרת ל-600 אלף עובדי המגזר הציבורי וצווי הרחבה שחתימה עליהם יכולה להעלות באופן מידי את שכרם של מאות אלפי עובדים בסקטורים חלשים. התמודדות אמיתית עם יוקר המחייה חייבת לעבור גם בצד ההכנסה.