בשבועות הקרובים ידונו ועדות הכנסת בחוק ההסדרים, שאושר בקריאה ראשונה במליאה ביחד עם תקציב המדינה לפני כשלושה שבועות. הדיונים יחלו השבוע כאשר על הפרק רפורמות שונות, כשהבולטת בהן תהיה ככל הנראה החוק למיסוי דירה שלישית, אותו מקדם בתקיפות שר האוצר משה כחלון. לצד חוק זה, צפויות הוועדות לדון במספר רפורמות נוספות, שלמרות שאינן זוכות לאותו פרופיל תקשורתי גבוהה, עשויות להשפיע על חיינו לא פחות, ביניהן שינויים במכון התקנים, בבנקים, בעולם התקשורת ובעוד מגוון תחומים נוספים.

חוק ההסדרים הוא למעשה אסופת חוקים, המפורטת בתכנית הכלכלית שפרסם משרד האוצר בסמוך לפרסום טיוטת התקציב. לכאורה, אמור החוק "להשלים" את התקציב, באמצעות קביעת החוקים הכלכליים שאמורים לתמוך בתקציב המדינה. בפועל, חוק ההסדרים הפך לכלי פוליטי עצמתי בהעברת רפורמות וחוקים בצמוד לתקציב המדינה, ובהם גם חוקים שאינם קשורים ישירות בתקציב. הצמדת החוק לתקציב מעניקה לו עצמה יוצאת דופן: אם חוק ההסדרים והתקציב נופלים, מתפזרת הממשלה. למרות הביקורת הרבה על הפגיעה בהליך החקיקה הדמוקרטי המלווה אותו, הפך החוק בשנים האחרונות לכלי מוסכם והוויכוח על עצם קיומו גווע.

אז אילו דיונים חשובים בחוקים מתוך החוק מצפים לנו השבוע?

החלשת מכון התקנים (ועדת הכלכלה, יום שלישי)

"המדינה מפקירה את ביטחון ילדינו בידי מעבדות פרטיות ובכך ישראל עלולה להיות מוצפת במוצרים פגומים, מסוכנים ורעילים ולא נוכל למנוע זאת": כך פרסם מכון התקנים בפוסט יוצא דופן בעמוד הפייסבוק שלו לפני ימים אחדים. הרקע להאשמות הקשות, הוא פרק התקינה בחוק ההסדרים, הקובע שורת שינויים משמעותיים באופן פעולת המכון, ובענף התקינה בישראל באופן כללי.

מכון התקנים הוא גוף ללא מטרות רווח, המופקד היום באופן בלעדי על הענקת תו תקן ישראלי למוצרי יבוא. לאורך השנים התגלו בעיות שונות בפעילות הגוף, אך נראה שמטרתה המרכזית של הרפורמות המוצעות בו היא פתיחת שוק התקינה לתחרות, והפיכתו מתחום ציבורי לתחום פרטי, בו פועלות מעבדות מקבילות שמתחרות ביניהן על תקינת מוצרים. הנימוק המרכזי לשינויים, הוא שהגברת התחרות תביא לירידה במחירי התקינה ולהקלה על ייבוא מוצרים לישראל, שתגרור ירידת מחירי מוצרים לצרכן.

במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי, מוצעים מספר שינויים בתחום: שינוי הרכבן של ועדות התקינה, אימוץ תקנים בינלאומיים כך שלא יצטרך להתקיים תהליך תקינה מקומי, והסמכת מעבדת פרטיות.

המבקרים את הרפורמה מתארים את המצב האבסורדי שביצירת תחרות בתקינה: המעבדות הפרטיות שירצו למשוך אליהן לקוחות, יילחצו להוריד את רף התקנים בכדי להגביר את כדאיות התקינה בהן. מעורבות של הממשלה בפיקוח על המעבדות הפרטיות מגביר את האבסורד שמצב: אם צריך לפקח על הגופים שאחראים על הפיקוח, כנראה שאין מדובר בפיקוח אפקטיבי במיוחד.

חוק מיסוי דירה שלישית – רגע האמת של כחלון (יום שני בוועדת הכספים)

לשר האוצר משה כחלון יש קונספציה ברורה לגבי משבר מחירי הדיור: לדידו, הרבה מהבעיה מצוי בחלקם הגדול של המשקיעים בשוק, אלה שקונים דירה כנכס להשקעה על רקע סביבת הריבית הנמוכה והיעדר האופציות האחרות להשקעה בטוחה. בהתאם לקונספציה זו, פועל כחלון בעקביות להוצאת המשקיעים מהשוק בדרכים שונות: העלאת מס הרכישה למשקיעים, יצירת אופציות השקעה מקבילות ועוד. אך גולת הכותרת של פעולה זו, הוא החוק הזה, הקובע הטלת מס של 1% למחזיקים שלוש דירות ויותר, לפי ערכו המשוער של הנכס.

מחירי הדיור. צילום: TaxRebate.org.uk / flickr.com

מחירי הדיור. צילום: TaxRebate.org.uk / flickr.com

ההתנגדות לחוק זה אינה פשוטה. יש המבקרים אותו בטענה שהמס יתגלגל לעלייה במחירי השכירות, אך נדמה שבזירה הציבורית ההיגיון הפשוט של מיסוי אנשים בעלי שלוש דירות ויותר, עדיין תופס. גם ח"כ שאינם מסכימים עם החוק (גם אם על בסיס העובדה הפשוטה שהוא הולך לחול גם עליהם), יתקשו לתקוף את החוק הפופולרי.

עם זאת, יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) כבר הביע התנגדות חריפה למדי לחוק, כשאמר לפני כחודשיים בכנס סוכני הביטוח כי "חוק מיסוי דירה שלישית לא יעבור את ועדת הכספים. העלאת מס הרכישה לא הובילה להוזלה של מחירי הדיור.  במקום לטפל בשורש הבעיה, הפסקת ספסור המדינה בקרקעות, הגדלת ההיצע, מתעסקים במקומות הלא הנכונים". לא ברור עד כמה גפני מתכוון לממש איום זה, וזאת לאור הלחצים הצפויים מצידו של כחלון להעביר את החוק בשלמותו. במידה והוא אכן ינסה לשנותו, צפוי הדיון בוועדה להפוך לסוער במיוחד.

 הגברת התחרות באשראי קמעונאי (הוועדה לצמצום הריכוזיות בבנקים, יום רביעי)

למרות שאין ספק שהדגל המרכזי של כחלון היה ונותר הדיור, ישנו תחום נוסף אותו מקדם שר האוצר באופן עקבי – התחרות בבנקים. כאן לא מדובר בחוק אחד, כי אם בקבוצה גדולה של חוקים, הנידונים בימים אלה כמו חוק נתוני האשראי, הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ועוד. את העקרונות למהפכה הבנקאית הזאת הציגה ועדת שטרום, שהגישה המלצותיה לשר ולנגידת בנק ישראל לפני כחצי שנה.

במסגרת חוק ההסדרים מוצעים שני שינויים מרכזיים. החוק מציע שינוי במבנה הפיקוח שאמור לאפשר לאגודות אשראי עצמאיות, גופים חוץ בנקאיים להענקת הלוואת, להשתלב בשוק בצורה קלה יותר. בנוסף, עוסק החוק בהסרת חסמים לחברות שאינן בנקים להנפיק כרטיסי אשראי.

התפיסה המובילה את כל השינויים הללו היא שיש ליצור תחרות בשוק הבנקאות, וזאת בכדי להוזיל את מחיר האשראי ולהפחית את העמלות. מכלול השינויים ביחד, אמור להביא לשינוי של ממש באופן בו נצרוך שירותים בנקאיים בעתיד: צמיחתן של אגודות אשראי עצמאיות, בנקים חדשים, הלוואות חוץ בנקאיות וכרטיסי אשראי עצמאיים, ישפיעו על חיינו בצורה ישירה ומקיפה.

יש לציין כי שינוי משמעותי זה, לא זכה לדיון הציבורי העמוק לו הוא ראוי. דוגמה לכך ניתן למצוא בחוק נתוני האשראי, שכבר אושר בכנסת, אשר קובע הקמת מאגר אשראי מרכזי ובו דירוג אשראי לאזרחי ישראל ולעסקים קטנים. לחוק, שקובע למעשה שבעוד מספר שנים לרובנו יהיה דירוג אשראי אישי, מה שעלול להוביל להשפעות מרחיקות לכת על חיינו. אך בדומה לשאר הרפורמה בתחום הבנקאים, גם הוא נקבר תחת מעטה האדישות שמעוררות המילים "נתוני אשראי" על האדם הממוצע.