כשני שליש ממתמודדי הנפש לא מקבלים את סל השיקום המגיע להם, בעיקר בגלל בירוקרטיה ומחסור בעובדים, כך נחשף היום (שני) בנתונים שהוצגו על ידי מכון המידע והמחקר של הכנסת בדיון בוועדת העבודה והרווחה.

על פי הנתונים שהוצגו על ידי פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, כ-110 אלף מתמודדי נפש בישראל זכאים לתקציב שיקום, אך רק כ-30 אלף מממשים אותו בפועל וממצים את זכויותיהם. נוסף על כך, ישנו פער של 14,800 איש בין הארגונים, כאשר הביטוח הלאומי מכיר ב-122,018 זכאים, אך לפי משרד הבריאות ישנם רק 107,212.

הפגנת מדריכי שיקום (צילום: הדס יום טוב)

סל שיקום לנפגעי נפש כולל מגוון שירותים המותאמים לזכאי על פי צרכיו השונים בתחום הליווי המקצועי, הדיור, הפנאי, התעסוקה, ההשכלה, טיפולים משלימים ותיאום טיפול ועוד. על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, זכאים לסל בני 18 ומעלה המתמודדים עם מגבלה נפשית שהינם בעלי נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות לפי לתקנות הביטוח הלאומי. משרד הבריאות הוא המסבסד את השירותים, אך הגופים שמעניקים את השירות בפועל הם גופים שונים כגון עמותות וחברות פרטיות.

לדברי יו"ר הוועדה ישראל אייכלר (יהדות התורה), מדובר בנתונים חמורים ביותר. "יש לעודד מיצוי זכויות של מתמודדי הנפש, להעלות את שכר המדריכים ולהרחיב את כוח-האדם כדי לקצר את ההמתנה לוועדות", אמר אייכלר, ודרש פילוח נתונים לפי מחוזות וסוגי הנכות, והבטיח לבחון תיקוני חקיקה נדרשים שיאפשרו פתרונות מעמיקים.

סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ציינה כי "התוצאה של אי מיצוי זכויות נמוך הוא אשפוזים ופגיעה בנפש", וקראה להעברת השיקום ממשרד הבריאות למשרד הרווחה. עוד דרשה טיפול בחסמים הרבים לקבלת סל השיקום, כגון בירוקרטיה רבה, טפסים רבים ומורכבים, וועדות שלא מתכנסות ומחוסר כוח-אדם מומחה. היא הבטיחה הגדלת תקציבי סל השיקום.

אולם, על פי נתונים שהציגה בתיה ליידנר, סגנית מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בעשרים השנים האחרונות נרשמה דווקא עלייה חדה במספר מקבלי שירותי השיקום, שבשנת 2022 עמד על מעל 35 אלף איש. עלייה של כ-8% לעומת 2021, ושל כ- 44% בעשור האחרון. יחד עם זאת, ליידנר הסכימה שיש צורך בצמצום הבירוקרטיה בוועדות הזכאות כתוצאה ממחסור בעובדים.

בהמשך הדיון, נציגי העמותות הציגו תמונה עגומה. "לא ייתכן שחוק שמוקצב לו תקציב כה-רחב, מיושם ומנוצל בהיקפים כה-מעטים", זעק הרב מאיר מונק, מנכ"ל "בית חם". עו"ד ורד בר, מארגון "בזכות" ציינה כי חוק מתמודדי הנפש לא עבר התאמות בשנים האחרונות, והדבר "מביא לפגיעה במענה מתאים למי שזקוק לטיפול אינטנסיבי".

רותם פאר, מנכ"לית "לנפש", טענה כי מקומות התעסוקה לשיקום, המפעלים המוגנים, הם "עבדות מודרנית", משום שלדבריה, המתמודדים מקבלים גמול שיקום של שקלים בודדים לשעה, כשהיחס הוא משפיל ומבזה. "צריך לפקח על המפעלים המוגנים", אמרה פאר.

ח"כ משה סלומון (הציונות הדתית) הזהיר כי המחסור בעובדים הסוציאליים מוביל לחוסר-מענה לאוכלוסיות חלשות, המשוועות לעזרה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד. לדברי ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) "הנתונים מדאיגים, ועל הביטוח הלאומי לשנות את התבחינים לקבלת סל השיקום". ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) קרא להעסקת עובדים ייעודיים למיצוי זכויות, וח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הצהירה כי "ל-120 חברי הכנסת יש חובה לדאוג לאוכלוסייה זו". ח"כ עאידה תומא-סלימאן קראה להכללת מתמודדי הנפש בזכאות לדיור ציבורי.

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר סיכם את הדיון בדרישה לקבלת נתונים בהקדם מהמשרדים הרלוונטיים, והורה לקיים דיון מעקב לקראת סוף מושב החורף. בנוסף ביקש לבחון הכללת שיקום מתמודדי הנפש בחוק הקיים לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. "אלה נתונים חמורים ביותר. יש לעודד מיצוי זכויות של מתמודדי הנפש, להעלות את שכר המדריכים ולהרחיב את כוח-האדם", אמר. בנוסף ביקש לבחון הכללת שיקום מתמודדי הנפש בחוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות.