כמעט מיליון איש חיים בישראל באי ביטחון תזונתי, לפי דו"ח הסוקר את תופעת אי הביטחון התזונתי שפרסם היום (שלישי) מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי. על פי תוצאות הסקר, שהשיבו עליו 3,475 משפחות מכל קשת החברה הישראלית, במחצית הראשונה של 2021 היו בישראל כחצי מיליון משפחות שחיו באי ביטחון תזונתי, שהן כ-976 אלף נפשות, בהן 665 אלף ילדים.

בסך הכול, כ-16% מהמשפחות בישראל וכ-21% מהילדים החיים בישראל חיים באי ביטחון תזונתי. 265 אלף נפשות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי המוגדר חמור.

למרות הנתונים הקשים, הממצאים מהסקר מראים על שיפור כללי במצב הביטחון התזונתי באוכלוסייה מאז הדו"ח האחרון שפורסם ב-2016, כשהשיפור ניכר בעיקר במשפחות עם ילדים. שיעור המשפחות שחיות באי ביטחון תזונתי ירד מ-18.1% ב-2016 ל-16.2% ב-2021, אך הירידה באי ביטחון תזונתי החמור הייתה מתונה יותר, מ-8.9% מהמשפחות ב-2016, ל-8.2% מהן ב-2021.

גם בקרב ילדים הייתה ירידה ניכרת באי ביטחון התזונתי, מ-26.3% בשנת 2016, ל-21.1% ב-2021. הירידה נצפתה גם בילדים שמוגדרים באי ביטחון תזונתי חמור, מ-14.5% ל-10.1% בין 2016 ל-2021.

עם זאת, המחצית הראשונה של 2021, שבה נערך הסקר, התאפיינה ברשת ביטחון חברתית-כלכלית שנקטה הממשלה בעקבות משבר הקורונה, שלפי דו"חות העוני של הביטוח הלאומי לשנים אלו צמצמה את שיעורי העוני בישראל. צעדים אלו הופסקו במחצית השנייה של 2021, ומנתוני הסקר לא ניתן לדעת כיצד השפיעה הפסקת צעדים אלו על שיעורי אי הביטחון התזונתי.

42.4% מהמשפחות הערביות חיות באי ביטחון תזונתי

ממצאי הדו"ח מראים שהירידה באי הביטחון התזונתי הייתה משותפת לרוב קבוצות האוכלוסייה. בקרב יהודים רמת הביטחון התזונתי עלתה בין 2016 ל-2021 מכ-86% לכ-89%, כלומר, כ-11% סובלים ברמה כזו או אחרת מאי ביטחון תזונתי.

בקרב האוכלוסייה הערבית זיהו החוקרים שיעור גבוה של אי ביטחון תזונתי. בין השנים 2016 ל-2021 רמת הביטחון התזונתי בחברה הערבית עלתה מ-56.8% ל-57.6%, מה שמותיר 42.4% מהמשפחות בחברה הערבית באי ביטחון תזונתי, שיעור גבוה כמעט פי 3 מהממוצע הכללי.

גם במשפחות היהודיות החרדיות נרשם שיפור ניכר ברמת הביטחון התזונתי, ורמת הביטחון התזונתי מתקרבת לזו של האוכלוסייה הכללית. כ-19% מהמשפחות עם ילדים חיות באי ביטחון תזונתי, מהן מחצית (8.5%) באי ביטחון תזונתי חמור. בקרב משפחות עם קשישים, כ-12.5% חיות באי ביטחון תזונתי.

על פי הממצאים, אי הביטחון התזונתי מתרכז בעיקר באוכלוסיות שמתגוררות במחוז ירושלים ובפריפריה הצפונית והדרומית. בניתוח רב משתני של מינהל המחקר נמצא ש-20% מהילדים במחוזות ירושלים והצפון חיים באי ביטחון תזונתי מתמשך. כמו כן, אי הביטחון התזונתי מתרכז גם באוכלוסייה הערבית ובקרב מקבלי קצבאות הקיום (קצבת הבטחת הכנסה וקצבת נכות).

במחוז הצפון כ-27% חיים באי ביטחון תזונתי, ובירושלים כ-23%. מהם, 14.4% ו-9.5% בהתאמה חיים באי ביטחון תזונתי חמור. אחריהם נמצא מחוז הדרום, עם שיעור של כ-19% מהמשפחות שחיות באי ביטחון תזונתי. המצב הטוב ביותר הוא במחוזות תל אביב והמרכז, שרמת האי ביטחון תזונתי החמור בהם היא של כ-5% מהמשפחות בלבד.

90% נותרו באי ביטחון תזונתי גבוה

כ-156 אלף משפחות שבהן שני מפרנסים או יותר חיות באי ביטחון תזונתי, והן 9.9% ממשפחות אלו. לעומת זאת, בקרב משפחות חד הוריות כ-40 אלף משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, מתוך כ-118 אלף משפחות חד הוריות, שהן כ-34% מכלל המשפחות הללו. 38 אלף מקבלי קצבת הבטחת הכנסה חיו באי ביטחון תזונתי מתוך 82 אלף זכאים (46.3%).

חלוקת מזון בבאר שבע (צילום: הדס יום טוב)

הצלבה בין שני הסקרים שערך הביטוח הלאומי מראה ש-84% ממי שחיו בביטחון תזונתי גבוה בסקר 2016 המשיכו במצב זה ב-2021, ועוד 5.6% מהם חיו בביטחון תזונתי סביר, כלומר כ-90% נותרו באי ביטחון תזונתי בשני הסקרים. לעומת זאת 6.5% מהם התדרדרו לאי ביטחון תזונתי מתון, וכ-4% מהם אף לאי ביטחון תזונתי חמור.

הממצא המדאיג שעולה מהסקר הוא הפרמננטיות (קביעות) במצב של אי בטחון תזונתי חמור. מבין אלה שחיו באי ביטחון תזונתי חמור ב-2016, מעל למחצית, כ-54% – נותרו באותה רמה. בביטוח הלאומי מציינים שלפרמננטיות זו עשויות להיות השלכות קשות על המצב הבריאותי. אצל ילדים, שיעור החיים באי ביטחון תזונתי חמור בשני הסקרים גבוה אף יותר ומגיע לכ-56%.

68% מכלל האוכלוסייה היו בביטחון תזונתי לאורך שלושת תקופות הסקרים בשנים 2012, 2016 ו-2021, ו-6.5% חיו באי ביטחון תזונתי חמור לאורך שלוש התקופות. בביטוח הלאומי מדגישים שהדו"ח מראה במפורש שהסיכויים של מי שחיים במשפחה ענייה להיות באי ביטחון תזונתי גבוה פי 1.7 מהסיכוי של החיים במשפחות מעל לקו העוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), הגדיר את אי הביטחון התזונתי כ"מצב בלתי נסבל שחייבים לתת עליו את הדעת". לדבריו, הדו"ח הזה, שמתווסף לדו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר, ממחיש את הצורך בתוכנית פעולה מיידית. "הנחיתי את גורמי המקצוע בביטוח הלאומי ובמשרד הרווחה להציג בפניי בהקדם תוכנית למיגור העוני ושיפור מצב האי ביטחון תזונתי בישראל. מיד עם קבלת התוכנית אדרוש לקיים על כך דיון דחוף בממשלה כדי לקדם הצעות החלטה לקידום תוכנית למאבק בעוני ובאי ביטחון תזונתי".

השר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הרב יואב בן צור (ש"ס), הוסיף שהעובדה שיותר מחצי מיליון משפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי היא דבר מזעזע וכואב שחייבים לטפל בו בדחיפות. "אנחנו רואים את האוכלוסיות המוחלשות בחברה, בפריפריה ובערים, קורסות תחת הנטל הכבד של יוקר המחיה ומוותרות על ארוחות בסיסיות מתוך מצוקה כלכלית קשה. מדי יום מאות אלפי ילדים בישראל הולכים למוסדות החינוך בלי ארוחת צהריים טובה, וזהו מצב עגום שמדיר את מנוחתי.

"יש צורך בשינוי התפיסה למציאות העגומה והכואבת כדי להבטיח מחיה בכבוד וסיוע למי שזקוק לכך באופן רוחבי וחוצה מגזרים. מדיניות רווחה ודאגה לאוכלוסיות החלשות בחברה הן ערך עליון מוסרי שמחייב את כולנו, נפעל בכלל הכלים העומדים ברשותנו כדי לתת מענה תזונתי לאותם ילדים רעבים".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, הוסיפה שדו"ח האי ביטחון התזונתי נמצא בהלימה לדו"ח העוני. "אנו רואים שמשפחות שהיו עניות ולא הצליחו 'לשים אוכל על השולחן' בעבר, מצבן בדרך כלל נשאר כשהיה. זה מצב לא סביר במדינה מפותחת, ואנחנו רואים בדו"ח הזה כלי מדיניות לקידום חקיקה, הן בדבר עליית הקצבאות והן בדבר הקלה בפרמטרים לקבלת קצבאות קיום. הביטוח הלאומי יציג בימים הקרובים פתרונות למקבלי ההחלטות לטובת סיוע לאוכלוסיות החלשות בחברה הישראלית".

ארגון "קול רבני לזכויות אדם" (לשעבר: רבנים לזכויות אדם) שפועל לסיוע לאנשים החיים בעוני ולמען בטיחון תזונתי בישראל: "השיפור הזעום במצב הביטחון התזונתי בישראל בשנים האחרונות מסמן את אחד מיעדיה הדחופים ביותר של הממשלה הזו – להבטיח שבשנים הבאות המגמה תתרחב, ושמיגור העוני יהיה יעד ראשון במעלה.

"מציאות שבה חצי מיליון אנשים, ו-21% מילדי ישראל, חיים באי ביטחון תזונתי היא מציאות בלתי נסבלת, שאמורה להדיר שינה לא רק מעיניו של שר הרווחה וארגוני הסיוע, אלא מעיניהם של כל מקבלי ההחלטות. הביטחון שלאדם, קשיש או ילד, תהיה ארוחה מזינה ומספקת חשוב לא פחות מכל שיקול ביטחוני או מדיני אחר – והגיע הזמן כך יראו זאת גם בממשלה".

עו"ד בקי כהן-קשת, מנהלת מחלקת צדק חברתי בארגון: "הקמת הרשות למאבק בעוני ועיגון מיליארד שקלים לביטחון תזונתי, כפי שעולה מההסכמים הקואליציוניים, הם צעד מבורך בדרך לתיקון הנחוץ, אבל עתה האתגר הוא לוודא שההבטחות נפרטות לשקלים, ושהשקלים מועברים לכל מי שמצוי בחוסר ביטחון תזונתי – ובכך מצמצמים את העוני, בדרך למיגורו".