מספר הבקשות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי זינק בכ-38% בתוך ארבע שנים, ומספר הזכאים לקצבה עלה ב-53% בתוך שש שנים, בעקבות הרפורמה בסיעוד שהושקה ב-2018. כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי שפורסמו אתמול (ראשון) והוגשו לוועדת העבודה והרווחה בכנסת.

עוד עולה מהנתונים ששיעור המקבלים את הקצבה בכסף עלה מאז הרפורמה, עלייה שמיוחסת בין היתר למשבר הקורונה שיצר קשיים בקבלת השירותים. שיעור המקבלים את הגמלה בכסף עלה מ-2.3% מהזכאים ערב הרפורמה ל-14.5% כיום, ושיעור המקבלים גמלה משולבת (כסף ושירותים) עלה מ-0.7% ערב הרפורמה ל-57% כיום. לפי הביטוח הלאומי, רבים מהקשישים ברמות הסיעוד הנמוכות העידו שהשתמשו בכספים לאו דווקא לשירותי סיעוד אלא להתמודדות עם יוקר המחיה, עקב הקיפאון בקצבאות הזקנה בעשור האחרון.

בנובמבר 2018 נכנסה לתוקפה רפורמה בתוכנית ביטוח סיעוד, לאחר שנים בהם הייתה ביקורת על מבחנים קשים לזכאות לטיפול עבור סיעודיים בביתם, טיפול באזרחים הוותיקים הסיעודיים, פיצול בין גופים שונים ומיצוי הזכויות היה לוקה בחסר. דוח חריף של מבקר המדינה ב-2017 האיץ את יישום הרפורמה, כשציין שממוצע החיים במדינת ישראל הוא מבין הגבוהים במדינות ה- OECD, כך שלפי הצפי בשנת 2050 יהיו יותר אנשים בני 60 ומעלה מאשר ילדים.

ברפורמה החליפו 6 רמות גמלה את 3 רמות הגמלה שהיו קיימות עד אוקטובר 2018 וכן הורחבה האפשרות לקבל את הגמלה, כולה או חלקה, כקצבה כספית במקום שירותים. מאז, מספר הזכאים לגמלת סיעוד עלה מ-164,462 באוקטובר 2016, ל-262,859 בינואר 2021, עלייה של 47.6%. כיום עומד מספר הזכאים על 309,435 קשישים סיעודיים בישראל המקבלים קצבה, עלייה של 53% מאז אוקטובר 2016. כ- 55,000 מתוכם במצב סיעודי קשה.

זינוק של 38% בהגשת תביעות

על פי הנתונים, השפעת הרפורמה הייתה מיידית. כבר בחודש דצמבר 2018, מיד לאחר כניסת הרפורמה לתוקף נראה גידול של 133.4% במספר בקשות ההחמרה לגמלה (כלומר תביעה של זכאים להגדלת רמת הגמלה). מספר התביעות הכללי המצטבר מנובמבר 2018 ועד אוקטובר 2019 גדל ב-14.1% בהשוואה לתקופה המקבילה שנה קודם לכן (נובמבר 2017 עד אוקטובר 2018), ומספר בקשות ההחמרה המצטבר באותה תקופה גדל ב-78.8% בהשוואה לתקופה המקבילה. ובעוד בשנים 2016-2017 הוגשו לביטוח הלאומי כ-90 אלף בקשות חדשות, בשנים 2021-2022 ישנם כ-125.6 אלף בקשות, עלייה של כ-38%.

ב-12 החודשים הבאים, נובמבר 2019 – אוקטובר 2020, גדל מספר התביעות ב-16.2% ביחס לתקופה המקבילה שנה קודם לכן (נובמבר 2018 עד אוקטובר 2019), ומספר הבקשות גדל ב-16.4%. בשלושת החודשים האחרונים לבדיקה שנערכה (נובמבר 2020 עד ינואר 2021), גדל מספר התביעות ב-3.7% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת (נובמבר 2019 עד ינואר 2020) ומספר בקשות ההחמרה גדל ב-3.16%.

גם שיעורי התביעות לגמלת סיעוד והבקשות להחמרה שאושרו עלו מאז כניסת הרפורמה לתוקף. בשנה הראשונה לכניסת הרפורמה לתוקף, שיעור התביעות לגמלת סיעוד עלה מ-53% מהתביעות שהוגשו ביולי 2018 ל-77.9% מהתביעות שהוגשו בנובמבר 2019, ושיעור אישור הבקשות להחמרה עלה מ-52.8% מהבקשות שהוגשו ביולי 2016 ל-7.1% מהבקשות שהוגשו בנובמבר 2019. מאז, המצב התמתן מעט, ושיעור אישור בקשות ההחמרה ירד בהדרגה לאורך 2020 עד לכ-60%.

קצבאות הזקנה לא עלו, והזכאים משתמשים בקצבה בכסף כדי להתמודד עם יוקר המחיה

כחלק מהרפורמה, זכאים ברמה 1 יכולים לבחור האם לקבל את כל הגמלה בצורה של שירות בלבד (5.5 יחידות שבועיות הכוללות טיפול אישי בבית, או 9 יחידות שבועיות לשירותים שאינם כוללים טיפול אישי בבית), לקבל את כל הגמלה בכסף או לקבל גמלה משולבת של שירותים וכסף. ברמות 2-6 הזכאים יכולים לבחור עד 4 מהיחידות השבועיות בכסף. זכאים ברמות 3-6 יכולים לבחור, בכפוף לאישור של גורם מקצועי, לקבל עד כשליש מהיחידות השבועיות בכסף.

מאז כניסת הרפורמה לתוקף ועד פברואר 2020, יותר ממחצית הזכאים אחרי הרפורמה קיבלו את כל הגמלה בשירותים. החל במרץ 2020, תחילת משבר הקורונה, שיעורם ירד מתחת למחצית המקבלים. ברמות הסיעודיות הנמוכות, האזרחים הוותיקים מעדיפים לקחת גמלה בכסף. על פי הביטוח הלאומי, הם מעידים כי הם משתמשים בקצבה לצרכים בסיסיים ורפואיים, כגון רכישת מוצרי ספיגה, רכישת תרופות, רופאים פרטיים, מכשירי שמיעה, רפואת שיניים, טיפול במשק הבית, תשלום חשבונות וצרכים אישיים כמו: אוכל, ביגוד, תחבורה ועוד.

בעוד ברמות 2-6 ישנם מעט מקבלי קצבה בכסף, בלבד והקשישים הסיעודיים מבקשים יותר טיפול סיעודי כגון: טיפול סיעודי בבית, ביקורים במרכזי יום, מוצרים נלווים, משדרי מצוקה ועוד.

בביטוח הלאומי סבורים שיש הלימה בין העובדה שקצבאות אזרח ותיק לא עלו באופן משמעותית בשנים האחרונות לבין קצבאות הסיעוד שמאפשרות קבלת קצבה בכסף המשמשת לצרכים בסיסיים ויומיומיים.

ערב הרפורמה, 2.3% מהזכאים בלבד קיבלו גמלה בכסף ו-0.7% בלבד קיבלו גמלה משולבת. בחודשים אפריל-מאי 2020 מספר הזכאים שקיבלו גמלה בכסף עלה על 37 אלף איש, וחלקם בכלל הזכאים היה כ-16%. ביוני 2020 מספר הזכאים שקיבלו גמלה בכסף ירד לכ-30 אלף, והוא שב לעלות בהדרגה החל ביולי 2020, ובדצמבר 2020 (תחילת הסגר השלישי בעקבות הקורונה) הגיע לשיא של יותר מ-44 אלף, איש שהיו 17% מכלל הזכאים.

מספר מקבלי גמלה משולבת עלה בהדרגה עד מרץ 2020 ליותר מ-40% מכלל הזכאים, שהיו בסך הכל כ-91 אלף איש. בספטמבר 2020 מספר מקבלי גמלה משולבת עלה לראשונה על מספר מקבלי גמלה בשירות בלבד, ונכון לחודשים נובמבר 2020 ועד ינואר 2021, ישנם יותר מ-110 אלף זכאים שקיבלו מדי חודש גמלה משולבת, וחלקם בכלל הזכאים היה כ-44%.

עוד עולה שמספר מקבלי גמלה בכסף או גמלה משולבת בהעדר שירותים זמינים גדל בעקבות משבר הקורונה: בפברואר 2020, 1,425 זכאים קיבלו גמלה בכסף ו-372 זכאים קיבלו גמלה משולבת בהעדר שירותים זמינים; בחודשים אפריל-מאי 2020 יותר מ-12 אלף זכאים מדי חודש קיבלו גמלה בכסף, ובחודשים מרץ-מאי 2020- 11-13 אלף זכאים מדי חודש קיבלו גמלה משולבת בהעדר שירותים זמינים. מספרים אלו ירדו במידה חדה באפריל 2020 (כ-5,000 וכ-3,700) אך שבו לעלות בהדרגה- בינואר 2021  קיבלו 16,416 זכאים גמלה בכסף ו- 10,852 זכאים קיבלו גמלה משולבת בהעדר שירותים זמינים.

88.1% מהמקבלים גמלה משולבת, נכון לינואר 2021, קיבלו עד 4 יחידות שבועיות או עד כשליש מהיחידות בכסף במסגרת הרפורמה. כמחצית (49.6%) מהמקבלים גמלה בכסף במסגרת הרפורמה היו ברמה 1. מספר הזכאים המקבלים גמלה בכסף במסגרת הסדר "מטפל צמוד" גדל ב-94%, מ-3,174 באוקטובר 2018 ל-6,158 בינואר 2021. מספר המקבלים גמלה משולבת במסגרת הסדר זה גדל בסדר גודל דומה (98.6%) מ-1,005 ל-1,996.

בביטוח הלאומי מדגישים כי מדובר בתוצאה ישירה של משבר הקורונה, הודות להתאמות שבוצעו כתוצאה מההגבלות בקבלת טיפול בבית מחברת סיעוד או במרכז יום, וכי מאז הקורונה זכאים החוששים מכניסת מטפלת לביתם עקב הקורונה ממשיכים לקבל לבקשתם גמלה בכסף או גמלה משולבת.

מאז ינואר 2021 ירד מספר המקבלים את הגמלה בכסף והוא עומד כיום על 14.5% מהזכאים, לעומת 57% מקבלים קצבה משולבת (כסף + שעות טיפול) וכ-28.5% גמלה בעין (שירות בדמות טיפול סיעודי).

זכאים חדשים בוחרים בכסף, זכאים ותיקים מעדיפים להישאר עם השירותים

לפי נתוני הביטוח הלאומי על התפלגות רמות הגמלה (1-6 כשרמה 6 מציינת את המצב הרפואי הקשה ביותר) נמצא שעד גיל 69 רמת הגמלה הממוצעת היא 2.5, מגיל 70-74 – 2.8, מגיל 75-79 – רמה 3, והרמה הולכת ועולה כאשר בגילאי 95-99 הממוצע הוא רמה 5.3.

לפי הרפורמה, רמת הגמלה עבור זכאים חדשים נקבעת לפי רמות הגמלה החדשות. זכאים ותיקים שהיו זכאים ערב הרפורמה, מקבלים את רמת הגמלה הגבוהה מבין שתי האפשרויות: רמת הגמלה שנקבעה להם לפי כללי הניקוד החדשים או רמת הגמלה שקיבלו ערב החוק.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, מספרם וחלקם היחסי של הזכאים החדשים גדל בהתמדה, ובינואר 2021 היו 122,295 זכאים ותיקים (דור א'), שהיוו 46.6% מכלל הזכאים, ו-140,564 זכאים חדשים (דור ב'), שהיוו 53.4% מכלל הזכאים. בחודש זה, 53.7% מהזכאים בדור א' קיבלו גמלה בשירותים, לעומת 25.4% בלבד מהזכאים בדור ב', ושיעור הזכאים שקיבלו גמלה בכסף בקרב דור ב' היה פי 2.6 משיעורם בקרב דור א'. שיעור הזכאים שקיבלו גמלה משולבת בדור ב' היה פי 1.4 משיעורם בקרב דור א'.

מאז כניסת הרפורמה, החלוקה בין הרמות התאזנה למצב של כמעט שוויון במספר הזכאים לכל רמה. ערב הרפורמה (אוקטובר 2018), 47.5% מהזכאים קיבלו גמלה ברמה נמוכה (84,498 איש), 18.6% קיבלו גמלה ברמה בינונית (33,096 איש) ו-34% קיבלו גמלה ברמה גבוהה (60,470 איש). במסגרת המעבר מ-3 רמות ל-6 רמות חולק טווח הניקוד ל-6 רמות, מזכאות ל-5.5 שעות שבועיות עד ל-30.

נכון לינואר 2021, 16.5% מהזכאים (36,274 איש) קיבלו גמלה ברמה 1 (הנמוכה ביותר), 19.8% (43,667 איש) קיבלו גמלה ברמה 2, 14.9% קיבלו גמלה ברמה 3 (32,760 איש), 19% קיבלו גמלה ברמה 4 (41,850 איש), 12.3% קיבלו גמלה ברמה 5 (27,010 איש) ו-17.6% קיבלו גמלה ברמה 6 (38,873 איש).

גם בשירות וגם בכסף: כל גמלאות הסיעוד גדלו מאז הרפורמה

גמלאות הסיעוד מוגדרות במונחי יחידות. למשל, שעת טיפול אישי בבית בשבוע שווה ליחידה אחת. הנתונים מראים ששינוי רמות הגמלה הוביל להגדלת סך היחידות לזכאים לגמלת סיעוד מעבר לגידול במספר הזכאים.

כך למשל, סך היחידות לזכאים, לפי גמלאותיהם, גדל בחודש הראשון של הרפורמה מ-2.55 מיליון בשבוע באוקטובר 2018 ל-2.75 מיליון יחידות בשבוע בנובמבר 2018- גידול של 7.9% ויותר מ-203 אלף יחידות בשבוע. זאת, בעוד הגידול במספר הזכאים היה 0.5% בלבד. בסך הכל, בינואר 2021, המשיך לעלות סך כל היחידות ועמד על 4.45 מיליון יחידות בשבוע- גידול של 75.4% בהשוואה לאוקטובר 2018, בעוד מספר הזכאים גדל, כאמור, ב-47.6%.

נכון לינואר 2021, סך יחידות הטיפול בצורת שירותים שניתנו לכלל הזכאים עמד על 3.23 מיליון יחידות בשבוע, בעוד 1.17 מיליון יחידות בכסף. שיעור היחידות בכסף עלה מ-3.7% מכלל היחידות בנובמבר 2018 ל-25.7% מכלל היחידות בינואר 2021.

מספר היחידות הממוצע בשבוע לזכאי (לפי רמת הגמלה, וברמות 3-6 גם על פי האם יש לו מטפל זר או לא) עלה מיד עם כניסת הרפורמה באופן משמעותי- מ-14.32 באוקטובר 2018 ל-15.38 בנובמבר 2018 (גידול של 7.4% בחודש). מספר היחידות הממוצע ירד מעט עד ל-15.21 בינואר 2019, עם כניסת זכאים חדשים ברמות הגמלה הנמוכות, והחל לעלות בהדרגה עד ל-15.58 בדצמבר 2019 בהשפעת הגידול בבקשות ההחמרה שהתקבלו. בינואר 2020, עם הפעלת הפעימה השנייה והגדלת הגמלאות ברמות 4-6, מספר היחידות הממוצע לזכאי עלה – 16.3, ובינואר 2021, בעקבות הפעימה השלישית והגדלת הגמלאות ברמות 3-5, עמד מספר זה על שיא של 17.02.

שביעות רצון מהגמלה, בעיקר ברמות הגבוהות

במדדי שביעות הרצון שערך הביטוח הלאומי, נמצא כי קשישים סיעודיים ובני משפחותיהם נוטים לציין כי הם מקבלים את כל הטיפול הסיעודי שהם צריכים, ככל שרמת הגמלה עולה ומערבת גם טיפולים בפועל ולא רק גמלה בכסף. שיעור המשיבים הגבוה ביותר במדד שביעות הרצון, 77.9% – היה בקרב מקבלי קצבה בשירותים ברמה 6.

במידת שביעות הרצון מהטיפול הסיעודי, ברמות 3 ו-4 שיעור המשיבים תשובה חיובית עולה על 80% וביתר הרמות נע בין 70%-80%. שיעור המשיבים התקרבו ל-90% בקרב מקבלי גמלה בעין ברמות 3-4 וברמה 1 השיבו באופן חיובי בין 60% ל-70%.

בביטוח הלאומי אמרו ש"מהתוצאות נראה שלרמת הגמלה יש קשר לשביעות הרצון, ושככל שהגמלה כוללת מרכיב גדול יותר של שירותים, כך שביעות הרצון עולה".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום אמרה עם פרסום הנתונים: "לשמחתנו, הרפורמה הביאה לכך שהבירוקרטיה צומצמה, ניתן מענה הולם לצרכים השונים של האזרחים הוותיקים וניתנה להם אפשרות הבחירה בהתאם למצבם הרפואי והכלכלי. כיום כמעט ואין במגזר הפרטי ביטוחים סיעודיים שיבטיחו מחיה בכבוד של הגיל השלישי, וזאת במקביל לעובדה שקצבאות הזקנה לא עלו באופן משמעותי במרוצת השנים ובכך רפורמת הסיעוד הביאה לשינוי מהותי ביכולת שלנו כחברה להעניק סיוע לצרכי האזרחים הוותיקים בישראל".