רשות המסים הודיעה אתמול (שלישי) כי סך ההיטלים שנגבו עד תום שנת 2022 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע הסתכם ב-4.54 מיליארד ש"ח, מתוכו 2.03 מיליארד ש"ח היטלים חלוטים והשאר במקדמות שדורשות אישור שומה סופי בעתיד, בהתדיינות בין רשות המסים לחברות המפיקות. 

למרות ההעברה הגדולה, החוק קובע כי קרן אזרחי ישראל כלל לא משקיעה באזרחי ישראל אלא בהשקעות פיננסיות בחו"ל. העברות לתקציב המדינה מוגבלות בעשור הראשון לקיום הקרן ל-3.5% מסך נכסיה בשנה הקודמת, ולאחר מכן לפי ממוצע התשואה בעשור הקודם. כך שבשנת 2023 הקרן צפויה להעביר רק כ-40 מיליון ש"ח, או כ-100 מיליון ש"ח בתקציב דו שנתי עד 2024. גם כספים אלו דורשים אישור בוועדת הכנסת המפקחת על הקרן, הפועלת כמעין ועדת כספים נוספת, לעניין הקצאות כספים אלו למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות", לפי לשון החוק.  

בשנת 2022 נגבו 3.28 מיליארד ש"ח היטלים (פי 2.6 מסך-כל ההיטלים שניגבו במצטבר עד תחילת שנה זו), כשסך של 1.59 מיליארד ש"ח מההיטלים הפך חלוט בשנה זו (פי 3.6 מסך-כל ההיטלים החלוטים שהצטברו עד תחילת שנה זו). 

שווי נכסי הקרן לאזרחי ישראל (מקור: מצגת הקרן לאזרחי ישראל, ינואר 2022)

כמעט כל הסכום מגיעה אך ורק ממכירות הגז של מאגר תמר, ומיעוטו ממכירת משאבי טבע אחרים, בעיקר על ידי חברת כימיקלים לישראל. 

כספי גביית מס רווחי היתר על משאבי טבע מועברים מדי רבעון לחשב הכללי במשרד האוצר, לקרן ביניים. החשב הכללי מעביר לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות (או בניכוי ההפסדים מהן), לאחר שהומרו לסכום במטבע חוץ. 

בכירים בקרן מודאגים מכוונת הממשלה למשוך את הכספים

אתמול התקיים גם דיון ראשון בנושא מצב הקרן בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל בכנסת, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) ונסובה סביב הדאגה מההסכם הקואליציוני ומסמך קווי היסוד, בו נכתב כי החוק יתוקן כך שכספים מהקרן יוקדשו למימון השקעות בתשתיות בישראל, ולא להשקעות פיננסיות בחו"ל, כפי שקבוע בחוק הנוכחי. במהלך מערכת הבחירות האחרונה אמר ראש הממשלה נתניהו כי ישתמש בכספי הקרן דווקא כדי לממן חינוך חינם ולא תשתיות. 

יו"ר ועדת ההשקעות וחבר המועצה, ירום אריאב, הסביר בראשית הדיון על הרקע להקמת הקרן לאזרחי ישראל, מוסדות הקרן ומטרותיה. "הקרן נוסדה על מנת לנהל את הכנסות המדינה מהיטלים על רווחי גז טבעי, נפט ומשאבי טבע אחרים, בראייה כלכלית ארוכת טווח, לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה לדורות רבים", אמר. "הפיל שבחדר מדבר על שימוש בכספי הקרן. ברגע שיש זעזועים מהסוג הזה, זה יוצר קושי באיוש משרות, אף אחד לא רוצה לבוא למקום שבסכנת סגירה" 

סון הר-מלך הגיבה לדבריו, "אני קראתי כמה פעמים את הסעיף בהסכם הקואליציוני והוא עצמו מאוד מעורפל".  

לימור סון הר-מלך, יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל (צילום מסך: שידורי ועדת הכנסת)

ח"כ אביגדור ליברמן הזהיר מפני משיכת הכספים: "אם פה יש תשואה חיובית זה אומר שנעשית עבודה טובה ופעילות הקרן יעילה. מבחינת השימוש בכספי התשואה – החוק עדיין מעורפל אך בהחלט יש אוזן קשבת להמלצות הוועדה הזו. כל שינוי או פגיעה בקרן, על פי סעיף קואליציוני כזה או אחר – יפגע בדירוג האשראי של ישראל".  

מנהלת אגף פיננסים בחטיבת השווקים בבנק ישראל וחברת ועדת ההשקעות, פרנסואז בן צור אמרה כי "נכון שלא מינינו מנהל מחלקה, אבל קשה לגייס מועמדים אם יש חוסר ודאות. הנושא של חוסר ודאות ביחס לנכסי הקרן מפריע גם בגיבוש מדיניות ההשקעה. ברגע שיש חוסר ודאות מאוד קשה לנהל את ההשקעה".   

בארי טאף, חבר מועצת הקרן ויו"ר ועדת הביקורת הביע אף הוא חשש מתיקון החוק לטובת השקעה בטווח הקרוב. "אם יתוקן החוק זה ממש נזק, אבל עצם הדבר שאפילו מעלים בסימן שאלה את התכנון המקורי של השקעה לדורות הבאים, אפילו אם זה לא יקרה, זה כבר פוגע. לא צריך לחכות עד שהגרזן נופל, עצם העלאות השאלות על יציבות הקרן, זה אומר שבעוד כמה חודשים כספים שאמורים להגיע לארץ מחו"ל, לא יגיעו". 

היו"ר סון הר-מלך ניסתה להפיג את החשש ואמרה: "קיבלנו מעמד של ועדה קבועה, אפשר לפרש את הסעיף לכל מיני כיוונים, מקווה שלא נתבדה, בעזרת השם".