יותר מ-50 רפורמות על פני 223 עמודים: טיוטת התוכנית לשינויים מבניים, חלקו הראשון של חוק ההסדרים, פורסמה היום (חמישי). בניגוד להבטחות, נראה שגם השנה מדובר בחוק בהיקף נרחב ביותר, וכולל הרבה רפורמות גדולות שיוזם משרד האוצר, שחברי הכנסת כמעט לא יכולים להתנגד אליהן.

הקובץ שפורסם באופן לא רשמי הוא טיוטה ראשונה של קובץ החלטות הממשלה שאמורות להיות מאושרות יחד עם תקציב 2023 ו-2024. החוק עוד צפוי לעבור שינויים רבים, ויתווסף לו חלק שנוגע בעיקר בתחום המס והפיננסים. ההצעות כוללות בין היתר פגיעה ביבואני מזון גדולים, פגיעה במונופול של ביט על אפליקציות תשלום באמצעות החובה לתשלומים הדדיים בין אפליקציות, הפשרה מאסיבית של שטחים פתוחים לייצור חשמל סולארי, ורפורמה נגד ביטוחי הבריאות הפרטיים.

בולטים בהיעדרם מהחוק סעיפים שקשורים להסכמים הקואליציוניים, ובהם חינוך חינם לגיל הרך ודרישת החרדים לשינויים במערכת החינוך. את חוק ההסדרים כותבים אנשי אגף התקציבים, וכלל לא בטוח שסעיפי הטיוטה נבדקו עם המשרדים הרלוונטיים.

כספים וביטוח

פתיחת "הגן הסגור" של אפליקציות התשלום: אפליקציות תשלום, כמו ביט ופייבוקס יחויבו לאפשר למשתמשים להעביר תשלומים ביניהן. עוד מוצע לאפשר לגופים פרטיים לתת שירותי תשלום שדומים לניהול חשבון בנק וגישה להשקעות בשוק ההון. תוגבל יכולתם של הבנקים לסרב לפתוח חשבון בנק לגופים אלו.

הגבלות חדשות על החזקת כסף מזומן: תיאסר החזקת מזומן בסכום של יותר מ-50 אלף שקלים ללא דיווח. אדם שמחזיק 200-50 אלף שקלים יחויב לדווח מהיכן הגיע אליו הכסף. החזקת סכומים של יותר מ-200 אלף שקלים תהווה עבירה, במטרה להיאבק בהון השחור.

הקלת דיווח מס לעוסק זעיר: עוסק זעיר שהכנסותיו עד 107 אלף שקלים יוכל לקבוע אוטומטית ניכוי מס בגובה 20% על מחזור העסקאות השנתי שלו, כחלופה למסלול הרגיל, שמחייב בדיווחים רבים ומסובכים בנושאים כמו ניכוי הוצאות ודיווחים דו-חודשיים. מסלול זה עשוי לפשט התנהלות כספית עצמית לעובדים בכלכלת הפלטפורמות, כמו שליחי וולט.

שקיפות בתשלומי הביטוח ועמלות הבנקים: סוכני ביטוח וחברות ביטוח יחויבו להודיע ללקוחות על היקף כספי העמלות ששולמו מהחברות לסוכנים. בנקים יחויבו להודיע ללקוחות על היקף תשלומי העמלות והריביות ששולמו לבנק בחודש הקודם. קביעת תעריפון שירותי הבנקים על ידי נגיד בנק ישראל תחויב בהתייעצות עם שר האוצר, וקביעת רף מינימום לעמלות יבוטל.

אסדרת הקריפטו: מוצע להקל על גופים זרים לקבל רישיון מתן שירותים פיננסיים בישראל, בתנאי שהמפקח על נותני שירותים פיננסים מוסדרים השתכנע שהדין הזר שמסדיר את עיסוקו במתן שירות פיננסי והפיקוח על עיסוקו נותנים הגנה מספקת ללקוחות. מוצע לחייב ברישיון יועצים ומנהלי השקעות בנכסים דיגיטליים כמו מטבעות קריפטו. אחזקות בקריפטו בשווי של יותר מ-200 אלף שקלים יחויבו בדיווח לרשות המסים. סירוב למתן שירות על ידי בנקים בתחום זה יחויב בתשובה מנומקת מהבנק, והבנקים יידרשו לדווח על היקף הפעילות בתחום והיקף הסירובים מול מול הבקשות.

עבודה ומגזר ציבורי

תוכנית להפחת העומס על בתי המשפט: הפניית הליכים למסלולים חלופיים כמו בוררות.

תוכנית להשקעה לאומית בבינה מלאכותית ובהייטק: בהמשך לפעולות הממשלה היוצאת. בהנהגת התוכנית משתתפים הוות"ת, משרד הביטחון, רשות החדשנות ומשרד האוצר.

הגבלת תשלום פנסיית גישור בשב"כ ובמוסד למקצועות מסוימים.

הגופים שקובעים סידורי אבטחה יצטרכו להביא בחשבון שיקולים כלכליים.

עובדי המגזר הציבורי: מוצע לקבוע שרכיבי שכר מסוימים שיוסכמו בהסכם קיבוצי לא יוכרו לצורך קביעת השכר הקובע לפנסיה, עבור עובדים שזכאים לפנסיה תקציבית. מטרת המהלך היא לקדם המרת זכאות לרכב בשירות הציבורי בתוספות שכר, כדי לצמצם את השימוש ברכב פרטי.

נוסף על כך, מוצע לקבוע שהמדינה תיישם החלטות בנושא אי תשלום שכר לעובדים שובתים. מדובר בנוהל שקיים כבר היום, ולפי האוצר מיושם בצורה חלקית.

דיור

הטבות ליזמים לזירוז בניית דירות: פריסת תשלומים ליזמים בעת רכישת הקרקעות לשם הגמישות התקציבית של היזם (כיום היזם משלם בפעם אחת את מלוא הסכום למדינה בעת הרכישה), תגמול בהטבות מס על פרויקטים שיסתיימו מהר מהצפי וקנס, ואף אפשרות לביטול עסקה מול יזם, על פרויקטים שיימסרו באיחור.

פגיעה בזכויות דיירים: במטרה להילחם בדיירים שמוגדרים פולשים, באוצר מציעים לתת אפשרות לפינוי מנהלי (פינוי ללא יכולת להתגונן משפטית) לדיירים שהוגדרו פולשים לקרקע מיועדת לבנייה, אם הוגדרו כך 12-6 שנים מרגע הגעתם אליה.

שכירות לטווח ארוך: הקלות מס ליזמים שייבנו להשכרת תווך ארוך (הועלה כמה פעמים בשנים האחרונות והתממש בחלקו). יצירת מנגנון דיווח לבעלי דירות שמכירים את דירותיהם, שיאפשר לייצר מאגר בעלי דירות בישראל ופיקוח ואכיפת מס יעילים יותר. אף שהובטחו, אין שום התייחסות למנגנוניי הגנה לשוכרים.

התחדשות עירונית: קידום חבילת חוקים שתאפשר לוועדות התכנון המחוזיות להוציא לפועל מיזמי ענק של פינוי-בינוי ביחס 1:5, כך שעל כל יחידת דיור קיימת ייבנו חמש חדשות. הורדת הרוב הנדרש לתביעה של דייר שמתנגד לתהליכי התחדשות עירונית בביתו מ-4/5 מהבניין ל-2/3, כולל אפשרות נרחבת לבית המשפט לטעון שאם יש שימוש שלא כדין בנכס על ידי דייר מתנגד – אפשר לא לספור אותו במסגרת תהליכי ההחתמות. עוד באוצר קוראים להקמת צוות שיעסוק במימון אחזקה וטיפול של רבי קומות, לאור הסכנה שבניינים רבים לא מנוהלים טוב בגלל העלות הגבוהה של התחזוקה, שמושתת על הדיירים.

מניעת מונופול של קבלן ביישוב מסוים: מוצע לאסור על קבלן שכבר בונה באופן משמעותי, שיוגדר בחוק, לזכות במכרזים נוספים או לקבל רישיונות לבנייה באותו היישוב.

קרן לעידוד רשויות לתמוך בדיור מתוך רווחי הארנונה: מוצע ליצור קרן דיור, שתגבה חלק מהכנסות הארנונה העסקית ברחבי הארץ, היקרה בהרבה מהארנונה למגורים, כך שרשויות שיאשרו תוכניות בנייה יזכו לתקצוב נוסף פר יחידת דיור, בתקווה להפוך את התמריץ השלילי של רשויות להוספת יחידות דיור, לתמריץ חיובי. בעבר הרשויות התנגדו נחרצות לתוכנית כזו, שנוגסת ברווחי הארנונה מעסקים שלהן.

הקלה במס שבח: מוצע להאיץ בנייה למגורים על ידי הפחתת מס שבח, שמשולם על מכירת זכויות בקרקע, שתחול עד סוף 2026, בשאיפה לצמצם את תופעת ה"דגירה" על קרקעות, ללא ניצולן לבנייה.

הקלה פיננסית לרשויות איתנות: רשויות מקומיות בעלות איתנות כלכלית ייהנו מרגולציה מופחתת בעת נטילת אשראי לפיתוח, הנפקת אגרות חוב, אישור יוזמות עסקיות בנכסים מוניציפליים ופרויקטים משותפים ליזמים פרטיים (PPP).

ייבוא מזון

צמצום רגולציה בייבוא מזון: המשך הצעדים של הממשלה הקודמת להסרת הפיקוח על מזון מייבוא לישראל, והקמת מערכת דיגיטלית לניהול מערך הייבוא. תוקף מוצרי בשר עוף ודגים ייקבע רק על ידי היצרן. נוסף על כך, יהיו הקלות על ייבוא ירקות ופירות והקלה על תקנות הגנת הצומח שמטרתן להגן על המשק הישראלי ממזיקים. סמכויות מועצת הצמחים בישראל, שתפקידה להגן על החקלאות הישראלית, יופחתו. יוסרו הגבלות על ייבוא של פירות, ירקות, ביצים ובשר, והם יעברו בדיקות מופחתות לפני שישווקו לצרכנים.

הקטנת כוחם של יבואני מזון וטואלטיקה גדולים: יבואן מזון בלעדי של יצרן גדול לא יורשה לייבא מזון של יצרן גדול אחר. רפורמה זו תפגע בכוחן של חברות כמו דיפלומט, חוגלה קימברלי, שסטוביץ' ואקרמן (יבואן אלכוהול), אבל לא נוגעת במחיר המכירה של יצרנים בחו"ל לישראל, שהוא לעתים יקר יותר מאשר במדינות אחרות.

תחבורה

אשכולות תחבורה אזוריים: המשך של החלטת הממשלה האחרונה, להקים רשת של רשויות מטרופוליניות שינהלו בעצמן את התחבורה הציבורית בשטחן. לרשויות אלה יינתנו סמכויות רבות כמו קביעת תמרורים, רמזורים, שבילי אופניים ועוד.

נתיבי תחבורה ציבורית: מוצע להגביר את האכיפה נגד כלי רכב בלתי מורשים לנסיעה בנת"צ ולהטיל איסור על מוניות לנסוע בנתיבים אלו בשעות העומס.

מחירי חלפים לרכב: משרד התחבורה יפרסם מדד מחירי חלפים לרכב שייאספו מיבואני הרכב השונים, מידע שכיום חסר לרוכשים. שומות תיקוני רכב במקרי ביטוח ייקבעו לפי מחיר השוק של החלפים ולא לפי מחיר המחירון, הגבוה מהם, מה שעשוי להוריד את עלות ביטוחי הרכב.

החלשת יבואני הרכב מול הרכש הממשלתי: מוצע שמינהל הרכב הממשלתי יהיה רשאי לייבא בעצמו כלי רכב לצורך שימוש בהם במוסדות המדינה ובממשלה על זרועותיה, ללא הגבלה כמותית או איכותית, למעט הגבלות שנדרשות לצורך תקינה ובטיחות וחלות על יבואני הרכב המסחריים.

בוררות חובה בין חברות ביטוח: תובענה שהוגשה לבית משפט השלום בעניין פיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב תאונת דרכים תועבר לבוררות חובה, ובלבד שבעלי הדין בתובענה הם מבטח. בשונה מהדין כיום, חברות הביטוח יוכלו לגבות דמי השתתפות עצמית מהמבוטח במסגרת בוררות. הבוררות עצמה תוכל להתקיים באופן מקוון, למשל בזום, למעט מקרים מיוחדים.

מימון המטרו: מוצע שהטלת היטל בניית המטרו תיקבע בחוק על נכסים מסחריים בקרבת תוואי המטרו, שישולם בפריסה ל-40 שנה.

אנרגיה וסביבה

הקמה חופשית של עמדות טעינה לרכב חשמלי: דייר בבית משותף לא יצטרך הסכמת שאר הדיירים והסדרה של הקמת תחנות טעינה לבניינים. אדם שמוכר רכב יהיה מחויב לפרסם נתונים על צריכת האנרגיה שלו. פתיחת האפשרות להקמת עמדות טעינה על ידי גורמים פרטיים.

הפשרת שטחים פתוחים לייצור חשמל: מוצע להטיל על מנכ"ל מנהל התכנון לבטל למעשה את ההגבלות על שימוש בשטחים פתוחים שהטילה המועצה הארצית. יוסדר מסלול קל יותר לחקלאים לייצור חשמל על גבי שדות בשיטה אגרי-וולטאית, תוך המשך הגידול החקלאי.

תכנון תחנות כוח בגז: יקודמו תוכניות להקמת תחנות כוח חדשות, גם ביוזמת חברת ניהול המערכת ולא רק ביוזמה משרד האנרגיה או ביוזמה פרטית. נוסף על כך, יצואן גז מחצבים יהיה מחויב באישור שר האוצר לייצוא גז.

הפחתת רגולציה על חלוקת גז: בעלי רישיון חלוקת גז ייהנו מרגולציה פחותה יותר, תוך פטור מהיתר בנייה לחיבורים פשוטים וסמוכים לקו הגז המאושר תכנונית.

הארכת השימוש ברידינג: תחנת רידינג המיושנת בעלת היעילות הנמוכה תורשה לפעול עוד כמה שנים. במקביל, יואץ התכנון של הולכת החשמל החלופית. הולכה זו תאפשר בעתיד לסגור את רידינג, ולספק חשמל לאזור תל אביב על בסיס תחנות כוח חדשות ממקומות אחרים.

רישוי ירוק: עסקים שנדרשים להיתר פליטה, היתר רעלים ואישור סביבתי לרישיון העסק יעברו למשטר של היתר אחוד לכולם. היתר הזרמה לים ימשיך לפעול בנפרד בשלב זה, אך תוקפו ותחולתו יותאמו להיתר האחוד.

חיזוק האכיפה על השלכת פסולת בניין: סמכויות המשטרה הירוקה יורחבו, משליכי פסולת יישאו בנטל ההוכחה לגבי מכלול האתר שנתפסו בו ולא רק לגבי הכמות שיש ראיות להשלכה בלתי חוקית שלה. על כלי רכב מובילי פסולת יותקנו אמצעי מעקב, לצמצום השלכת פסולת בסמוך לאתרי הפסולת במקום בתוכם.

משבר האקלים: ועדת התכנון והתקצוב של האוניברסיטאות תקדם תוכנית דגל בתחומי הקיימות והאקלים, לחיזוק המחקר האקדמי בשדות אלה.

חינוך והשכלה

גמישות ניהולית בבתי ספר: מנהלי בתי ספר יהפכו למורשי חתימה בחשבון הבנק של בית הספר וייהנו מגמישות מוגברת בניהול תקציב בית הספר, הן לגבי ציוד והן לגבי תוכניות חינוכיות הנלמדות בבית הספר. המהלך הוא צעד משלים לרפורמת גפ"ן, שמעניקה למנהלי בתי הספר תקציב גמיש לרכישת שירותים ופעילויות חינוכיות.

טיפוח מיומנויות ההייטק: שר החינוך יפעיל תוכנית להגדלת מספר התלמידים בעלי תעודת בגרות במצרף המקצועות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה או מחשבים.

מלגה דיפרנציאלית לחיילים משוחררים: הקצאות המלגה יתוקנו כך שיוקפצו לפי הכנסה לנפש של החייל המשוחרר ובני משפחתו הגרעינית; מצבו המשפחתי של החייל המשוחרר ומצבו הרפואי של החייל המשוחרר ושל בני משפחתו הגרעינית; והאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של החייל המשוחרר.

בריאות

כפל ביטוחי בריאות: כדי להתמודד עם כפל הביטוח בין ביטוחי הבריאות הפרטיים לשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) שמציעות קופות החולים (כללית מושלם, מכבי זהב ועוד), מוצע שחברת הביטוח המסחרית תהיה מחויבת בתשלום ראשון בעת מקרה של תביעה מצד אדם שמבוטח הן בפוליסה מסחרית והן בתוכנית השב"ן.  התוצאה המקווה של המהלך היא הוזלת התשלומים של תוכניות השב"ן, מאחר שהן מתנהלות כקופה סגורה, שבה העודפים מופנים להוזלת התשלום למבוטחים או הרחבת השירותים.

הקלת העומס על הרופאים: כדי להפחית את העומס על הרופאים במערכת הציבורית, מוצע להפחית את חובתם לחתום על אישורים מנהליים שונים כמו אישור מחלה ב-4 הימים הראשונים למחלה, וכן להפחית דרישות של מסמכים בחתימת רופא על ידי משרדי הממשלה.

תשלום על תרופות: מוצע להקל ברגולציה של רישום טכנולוגיות ותרופות גנריות. על פי הערכת האוצר, הקלות אלה יפחיתו את התשלום המצרפי על תרופות ב-40 מיליון שקלים בשנה.

רווחה

הרחבת הרפורמה בסיעוד: באוצר מציעים להרחיב את האפשרות של הזכאים לשירותי סיעוד מהמדינה להמיר חלק מהזכאות לכסף מזומן. לפי ההצעה, זכאים ברמת התפקוד השנייה (מתוך 6), יוכלו לקבל סכום של 1,771 ש"ח בחודש במקום 819 ש"ח כיום.

מניעת הידרדרות תפקודית והפגת בדידות לזקנים: הוספת שירותים למניעת הידרדרות תפקודית לזקנים שזכאים לגמלת סיעוד ברמות הנמוכות, שיינתנו על ידי קופות החולים. עוד מוצע להוסיף שירותים להפגת בדידות, ולהעביר תקציב שווה ערך ל-30% מהקצבה בכסף למשרד הרווחה.

תיירות

ייקור התיירות הנכנסת: תיירים זוכים כיום לפטור ממע"מ כשהם צורכים שירותי לינה במלונות, שוכרים רכב או מתאשפזים בבתי חולים. מוצע לבטל את הפטור הזה ולהגדיל את גביית המע"מ בכמיליארד שקלים.