בית הדין לעבודה בנצרת החליט לדון בתביעה ייצוגית תקדימית נגד שירותי בריאות כללית, הטוענת שלאפליה מגדרית בשכר של עובדות כוח-העזר בחדרי הניתוח לעומת הסניטרים (משנעים רפואיים) בחדרי הניתוח, שהם ברובם גברים. זוהי הפעם הראשונה בה ידון בית הדין בטענה לאפליה בשכר של כלל העובדות במקצוע שנחשב 'נשי' במקום עבודה מסוים, לעומת מקצוע גברי.
התביעה מסתמכת על חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שקובע שעובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה "בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך", ומאפשר גם הגשת תביעות ייצוגיות על אפליה של עובדים במקצוע מסוים. במקרה זה הסניטרים, המשנעים את החולים בכל בתי החולים, הם ברובם גברים, בעוד עובדות כוח-העזר, המנקות את חדרי הניתוח, הן בעיקר נשים.
פער של 55 ש"ח לשעה
חדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים פועלים בכל שעות היממה, ובשעות אחר הצהריים מתבצעים בהם ניתוחים מתוכננים המכונים 'קיצור תורים'. השכר עבור ניתוחים אלו נקבע על פי סוג הניתוחים, בעוד השכר המשולם לסניטרים עבור כל ניתוח כזה גבוה מזה המשולם לעובדות כוח-העזר. כך לדוגמה על פי נתוני המרכז הרפואי כרמל לשנת 2021, עבור ניתוח כיס מרה או קיבוע שבר בירך, הסניטר מקבל 115 שקלים ואילו העובדת מקבלת 60 שקלים לניתוח.
לנוכח פערים אלה בשכר, הגישה עובדת כוח-עזר מהמרכז הרפואי כרמל בחיפה, מרי ניקול מאיר, בקשה לתובענה ייצוגית. במסגרת הבקשה נטען כי יש לראות בשני תפקידים אלו עבודות שוות ערך ולכן להשוות את שכר ההשתתפות בניתוחים. נטען גם שהפער בשכר ששולם לעובדות מוערך בכ-8,400 שקלים בשנה. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד שכיב קובטי.
התובעת בהליך טענה כי עובדות כוח-העזר והסניטרים הם שני עיסוקים שאינם דורשים ניסיון קודם, אין ביניהם הבדל במיומנויות ובכישורים הנדרשים, והם מהווים יחידה אחת. על אף שהם מבצעים פעולות שונות, הם גם מקבלים תנאי עבודה שווים במשמרות הבוקר הרגילות, שאינן משמרות 'קיצור התורים' המתקיימות אחה"צ.
שדולת הנשים הצטרפה אף היא לעמדת התובעת, והגישה לבית הדין חוות דעת בה ציינה כי קיים דפוס העסקה בבתי החולים לפיו נשים מתקבלות לתפקיד כוח-עזר, בעוד גברים מתקבלים לתפקיד סניטרים, תוך יצירת חסמים מגדריים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מפני העסקת נשים בתפקיד סניטריות.
לעומתן, טענה כללית בתגובתה לבית הדין כי מדובר בתפקידים שונים, שאינם בעלי ערך שווה. לטענתה, תפקידו של הסניטר מחייב כישורים, מיומנות, מאמץ ואחריות רבים וניכרים בהרבה מתפקיד כוח-עזר בחדר ניתוח. עוד טענו כי הסניטר הינו גורם מקצועי בחדר הניתוח, המהווה יד ימינם של הרופאים והאחיות, המסייע בתהליכים מורכבים מול המטופל וממלא תפקיד חשוב בטיפול בחולה ובחדר הניתוח. לטענתם, תפקיד הסניטר דורש הכשרה בין היתר על ידי הרופאים המרדימים.
השופטת: "פערים שלא הוצג להם עד כה צידוק לגיטימי"
השופטת רויטל טרנר מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבלה את הבקשה לדון בתיק כתביעה ייצוגית, שתקיף את כלל עובדות כוח-העזר המבצעות ניתוחי קיצור תורים בכלל בתי החולים של קופת חולים כללית. בהחלטתה, ציינה שעל אף שלא מדובר באותה העבודה, נוכח מאפיינים דומים הקיימים בשני התפקידים לרבות מאמץ פיזי ועבודה בסביבה אינטנסיבית ולחוצה, המסייעת להתנהלות השוטפת של חדרי הניתוח – מדובר לכאורה בעבודות שוות ערך.
עוד קבעה כי קיימים פערים בשכר, שלא הוצג להם בשלב זה צידוק לגיטימי, ולכן יש לבחון בהמשך ההליך האם אכן מדובר בהפליה מגדרית, והאם חלחלו להחלטות הכלכליות של בתי החולים שיקולים לא ענייניים, במודע או שלא במודע.
בהחלטתה ציינה השופטת טרנר כי הבחירה להקצות פחות משאבים לעובדי כוח-העזר לעומת הסניטרים היא אחידה ברוב בתי החולים בישראל, כך שלא מדובר בהתנהלות נקודתית של בית חולים זה או אחר. על כן, הבהירה שניהול התביעה כייצוגית במקום ניהול תביעות אישיות בכל בית חולים בנפרד, יאפשר בחינה רוחבית של דפוסי חשיבה אודות דירוגי שכר.
במובן זה, מדובר בהליך בעל חשיבות תקדימית לבירור טענת אפליה בשכר באופן רוחבי, בפרט כאשר מדובר במגזר הציבורי ובמקום עבודה החולש על מספר יחידות תעסוקתיות. עוד קבעה השופטת כי בשלב זה תישא קופת חולים כללית בשכר טרחת עו"ד על סך 10,000 שקלים, שיילקח בחשבון במסגרת פסיקת שכר הטרחה שיינתן בפסק הדין הסופי.
הקריאה של נשיאת הארצי להגשת תביעות, והחוק שחייב לדווח על הפערים
בשנת 2020 התבטאה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, וקראה להגשת תביעות ייצוגיות בנושא אפליה מגדרית בשכר ובהתאם לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת. "התביעות הייצוגיות המוגשות הן מעטות מידי, ובוודאי מצב זה של מיעוט תביעות אינו משקף את המתרחש בשטח בעניין הפליה", אמרה אז, "אני סבורה שככל שתוגשנה תביעות רבות יותר, ובוודאי תביעות ייצוגית בתחום זה, תהיה לכך חשיבות עצומה – הן בהעלאת מודעות לסוגיה והן במתן האפשרות לבתי הדין לעבודה לתת פרשנות בתיקים אלו".
לכך מצטרף חוק שיזמה ח"כ אתי עטיה (הליכוד) ונכנס לתוקפו החל מיוני 2022, המחייב מעסיקים של למעלה מ-518 עובדים לפרסם דו"חות שנתיים המציגים את פערי השכר המגדריים בקבוצות העובדים השונות המועסקים אצלם. מטרת הצעת החוק הייתה להקל על עובדות המעוניינות בכך לתבוע בגין אפליה בשכר בהתאם לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת.
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה להחלטה: "ההליך המשפטי עדיין מתנהל ונתייחס לנושא בבית הדין".
