משרד האוצר מקדם ביטול מטפלת בית לקשישים סיעודיים ברמות הנמוכות, וקיצוץ בפועל של 900-500 שקלים בחודש לעשרות אלפי קשישים ביחס למצב כיום. את הסכום שייחסך מציעים באוצר להפנות לקופות החולים ולמשרד הרווחה, לצורך פיתוח שירותים למניעת הידרדרות למצב סיעודי ולהפגת בדידות. כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שהופצה באופן לא רשמי בחמישי האחרון.

ארבעה עמודים מתוך 266 העמודים בטיוטת החוק מוקדשים לשינוי ברפורמה בסיעוד, שנכנסה לתוקפה ב-2018, הרחיבה את השירותים ואפשרה לזכאים לגמלת סיעוד ברמות הנמוכות להמיר את שעות הסיעוד שלהם לכסף. בניסוחים מפותלים, ותחת הכותרת החיובית 'שיפור השירותים הסיעודיים בדגש על דחיקת תלות ומניעת הדרדרות', מציעים באוצר קיצוצים משמעותיים בגמלות ובשירותים של הקשישים.

השירותים החדשים אמנם נדרשים ויוכלו לסייע לקשישים, אך במקום להוסיף תקציב כדי להרחיב את מגוון השירותים שניתנים לקשישים סיעודיים, באוצר מעדיפים לקצץ בשירותים קיימים. המוסד לביטוח לאומי ושר הרווחה יעקב מרגי מתנגדים בחריפות למהלך.

קיצוץ של 500 ש"ח, ביטול הזכאות למטפלת בית

החוק, שאם יעבור כלשונו יחול על זכאים חדשים משנת 2024, נפתח בהצעה שמבוטחים שיהיו זכאים לגמלת סיעוד ברמה 1 ו-2 לא יהיו זכאים למטפלת בית. כיום ישנם כ-103 אלף קשישים המהווים מעל לשליש מהזכאים (36.3%) במצב זה, ולמרות רמת הזכאות הנמוכה, חלקם מחלימים מסרטן או מניתוחי לב, עיוורים, בעלי מוגבלות שכלית ועוד, ולכן ייפגעו משלילת הזכאות לשעת טיפול בית, שכוללת שירותי ניקיון, בישול, קניות ועזרה במשק הבית.

המהלך, לא כתוב בטיוטת החוק כלשונו, אלא ממש ככתב חידה. גם דברי ההסבר מקשים מאוד על הבנת המהלך המוצע. המילים 'ביטול', או 'הפחתה' אינן מופיעות בכלל במסמך, ורק בחינה מדוקדקת שלו מול המצב כיום מאפשרת להבין את השינוי המוצע.

כפי שנחשף לראשונה על ידי שחר אילן ב'כלכליסט', טיוטת החוק מגדירה את השירות בו יוכלו לבחור הזכאים כ"שירותי הסיעוד האמורים בפרטים (2) עד (7) בלוח ח'2 בחוק הביטוח הלאומי". הזכאות שתבוטל היא לסעיף 1 באותו הלוח, שמגדיר את זכאותם לשעה אחת של מטפלת בית לעזרה בניהול משק הבית או השגחה, מבלי להזכיר את האובדן של השירות המשמעותי הזה.

בהמשך, מציע האוצר בטיוטת החוק לגרוע חלק מהזכאות של הקשישים הסיעודיים ברמות הנמוכות, ולנתב תקציב לקופות החולים לטובת 'שירותי מניעת הידרדרות'. לטובת העניין, מציע האוצר להעביר 2 יחידות שירות מכל מבוטח ברמות אלה לקופות החולים, יחידות השוות בממוצע לכ-500 שקלים בחודש לכל מבוטח, ובסך הכול כחצי מיליארד שקלים בשנה, שיזוזו מהזכאות בביטוח הלאומי לקופות החולים. כל זה, כאשר לא ברור כיצד שירותים אלו יתוקצבו (מצוין שייקבע מנגנון לצורך כך בהמשך), ומהי בדיוק התכנית למניעת הידרדרות של הקופות.

לפי הטיוטה, ברמות זכאות 2-1, בהן מקבלים הזכאים 10-2.75 יחידות שירות (על פי רמת התלות) ויכולים להמיר את כולן או חלקן לכסף ברמה משתנה, ההפחתה היא של 20 עד 80 אחוזים בקצבה. זאת ועוד: למי שמקבלים את הכמות הנמוכה ביותר של יחידות שירות (2.75), תישאר 0.75 יחידה בלבד, מה שלא מצדיק אפילו פניה קבלת הזכאות.

נוסף על כך, בעוד מאז כניסת הרפורמה לתוקף ב-2018 יכולים הזכאים ברמה 1 להחליף את כל הגמלה (או חלקה) בכסף וזכאים ברמה 2 יכולים להחליף 4 יחידות שירות בכסף, בחוק ההסדרים הקרוב מוצע שברמה 2 ניתן יהיה להמיר את כל הקצבה, אך רק בשווי של 80% בשתי יחידות השירות הראשונות, ובשווי 50% בלבד מ-6 היחידות שיישארו לאחר ביטול זכאות ל-2 יחידות ברמה זו.

המשמעות היא שהסכום המירבי שקשיש ברמה השנייה יוכל לפדות לאחר השינוי יהיה 943 שקלים, ואז לא יהיה זכאי ליחידות שירות כלל. זאת לעומת המצב כיום, בו ניתן לפדות עד 820 שקלים ועדיין להיות זכאי ל-6 יחידות שירות. מבחינת קופת המדינה, הסכום ש'ייחסך' על כל זכאי ברמה זו שיבחר לממש את הגמלה בכסף בסכום המירבי, הוא 1,107 שקלים בחודש.

אם משווים קשיש שבוחר לממש כיום ארבע יחידות שירות בכסף לקשיש שיבחר לממש אותן לאחר הרפורמה, מקבלים הפסד של 287 שקלים בסכום שיינתן בכסף, וצמצום של שתי יחידות שירות (4 במקום 6).

את ה'חיסכון' הזה רוצים במשרד האוצר להעביר למשרד הרווחה לצורך פיתוח שירותים למען קשישים בקהילה. לפי ההצעה, בכל שנת כספים יועבר למשרד הרווחה סכום בשווי 30% מיחידות השירות שניתנו בכסף למשרד הרווחה בשנה הקודמת (הסכום שככל הנראה ייחסך עקב הקטנת הסכומים שיועברו למי שיבחר לקבל את הגמלה בכסף).

כאמור, אם החוק יעבור הוא יחול על זכאים חדשים החל משנת 2024, והזכאים הקודמים ימשיכו ליהנות מתנאי הזכאות הנוכחיים.

במקום לגוון את השירותים, מנסים לקצץ עלויות

העצת האוצר מגיעה על רקע זינוק בהוצאות המדינה על קצבת סיעוד, בין השאר תוצאה של רפורמה נרחבת בתחום שהושקה ב-2018, הרחיבה את רמות הגמלה ואפשרה לקבל גמלה בכסף. על פי נתוני הביטוח הלאומי, בארבע השנים שחלפו מאז כניסת הרפורמה לתוקף, מספר הזכאים לקצבה עלה מכ-165 אלף לכ-310 אלף זכאים, כמעט פי שניים. בהתאם לכך, הוצאות המדינה על קצבת סיעוד קפצו גם הן ביותר מפי שניים – מ‏כ-7 מיליארד שקל ב-2018, לכ-14.5 מיליארד ב-2022.

בדברי ההסבר נכתב שטיוטת הצעת החוק מסתמכת על המלצות ועדה שמינו שרי האוצר והבריאות ב-2021, ופרסמה את טיוטת מסקנותיה במאי 2022. בראש הוועדה עמד ניר קידר, סמנכ"ל משרד הרווחה דאז ומנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בהווה.

לפי ממצאי הוועדה, כ-25% מהקשישים בישראל הם סיעודיים ברמה זו או אחרת, לעומת 10.5% בממוצע במדינות ה-OECD. נוסף על כך, מספר המטפלים המספקים שירותי טיפול בבית הקשיש עומד בישראל על יחס של 10.6 ל-100 קשישים לעומת יחס של כ-2.5 מטפלים בלבד ל-100 קשישים בממוצע ב-OECD.

ביחס לכך ציינה הוועדה ששירותי הסיעוד שניתנים בישראל במסגרת גמלת הסיעוד כמעט ואינם כוללים שירותים למניעת הידרדרות תפקודית ודחיקת תלות, והמליצה על קבלת שירותים ייעודים לדחיקת התלות ושיפור התפקוד על ידי קופות החולים, ועל מימון פעילות מניעה רפואית.

דו"ח הוועדה אכן המליץ על צמצום הסכומים שיינתנו למי שיקבל את הקצבה בכסף כדי לפתח שירותים נוספים של מניעת הידרדרות או קהילה תומכת, ועל עידוד הקשישים לקבל שירותים אלה. אך ההמלצה המשמעותית של ועדת קידר היא תוספת שירותים ללוח ח'2 בחוק הביטוח הלאומי, אותו הלוח ממנו נגרעה הזכאות למטפלת בית לרמות הסיעוד הנמוכות. בשום מקום בד-16 העמודים שלו לא הוצע לבטל את הזכאות למטפלת.

למעשה, הוועדה התייחסה באופן ספציפי למקבלי גמלת הסיעוד ברמות הנמוכות (2-1), והמליצה שהם יקבלו גמלת סיעוד שתכלול את כל הרכיבים – גם גמלה בכסף, כולל אפשרות לקבלת שירותים נוספים כמו מניעת הידרדרות שירכוש הביטוח הלאומי ויסופקו במסגרת יחידות הזכאות או באמצעות קופות החולים, וגם את כל שירותי הרווחה הקיימים.

שר הרווחה, יעקב מרגי: "הקיצוץ יפגע באזרחים הוותיקים"

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי (ש"ס) הודיע על התנגדותו לתיקון לחוק. עם זאת, האחריות לביטוח הלאומי הועברה בתחילת השבוע לשר העבודה יואב בן צור. בלשכת השר מרגי אמרו ש"בטרם הועבר המוסד לביטוח לאומי למשרד העבודה, בדיון שהתקיים אצל השר, השר דחה את הצעת האוצר מחשש שהקיצוץ יפגע באזרחים הוותיקים". לדברי השר מרגי, "אני מצפה שהמוסד לביטוח לאומי והאוצר ישבו עם שר העבודה לגיבוש המתווה".

בביטוח הלאומי מתנגדים בחריפות לתיקון. בתגובה לפניית 'דבר' נמסר ש"אנשים ששילמו ביטוח לאומי כל החיים רוצים לדעת שכשיגיע הרגע, הם יקבלו את הזכאות שלהם. לקזז בין 400 ל-900 ש"ח כל חודש מקשישים סיעודיים עם מחלות כמו סרטן, דמנציה, דיכאון וכיו"ב – זו פגיעה מהותית.

"אנו זוכרים שבמשך שנים היו בדיקות לא מכבדות, אי ניצול של זכאות, סיוע שלעיתים היה מגיע מאוחר מידי, והרפורמה הזו הביאה לשינוי מהותי ביחס לאזרחים הוותיקים, צמצום הבירוקרטיה והבטחת מחייה בכבוד.

"הביטוח הלאומי יהיה שותף מלא לשיפור והכנסת פרמטרים של בריאות, אך במסגרת הרפורמה, ולא על חשבון הקצבאות או הזכויות של האזרחים הוותיקים".