חפציו האישיים של האמן גרשון קניספל, ובהם עבודות ותמונות, התגלגלו אמש (ראשון) בלילה על המדרכה ברחוב חיים בהדר הכרמל בחיפה, מול הבניין שבו שכן הסטודיו של האמן הוותיק, שהלך לעולמו ב-2018.

"אנשים חיפשו וחיטטו בדברים שלו שהיו מפוזרים לאורך כל הרחוב", אומר ל'דבר' האמן בלו (סמיון) פיינרו. "היו שם מסמכים, קטעי עיתונות, תמונות של האמן, חלקי ליטוגרפיות ואפילו נעלי הבית שלו. הכל רטוב מהגשם. מתבוסס בבוץ".

האמן גרשון קניספל, במעמד קבלת פרס ז׳בוטי לספרות על ספרו הרטרוספקטיבי (צילום: ויקימדיה)

פיינרו הכיר היטב את קניספל ז"ל, כתלמיד וכמרצה לאמנות. "העבודות שלו היו מאוד חשובות בשנות ה-60. הוא היה שייך לזרם ריאליסטי. צייר אנשים עובדים, מחוסרי עבודה בלשכת העבודה, אנשים שפעלו בשולי החברה. הוא היה פעיל לאורך שנים ויש לו מקום גדול בתרבות המקומית, בעיקר של חיפה, אבל לא רק".

קניספל היה צייר ופסל. הוא זכה בפרסים רבים והשתתף בביאנלות הבינלאומיות בברלין, במוסקבה ובסאו פאולו. עבודותיו מוצבות באתרים רבים בארץ; בתחנה המרכזית בעכו, קיבוץ יד חנה, סכנין, הרצליה ובמקומות רבים בחיפה; עבודת אבן על גשר פז בחיפה, תבליט על חזית היכל הספורט ברוממה והאנדרטה ללוחם היהודי.

אנדרטה שפיסל גרשון קניספל לבני שכונת אחוזה בחיפה שנפלו במערכות ישראל (צילום: Hanay/ ויקיפדיה)

"הכרתי את עבודתו כשהייתי סטודנט לאמנות בחיפה", מספר פיינרו, "בשנות ה-80 כשלמדתי באוניברסיטה הוא היה דמות פעילה מאוד בעיר. השתתף בהרבה כינוסים ורצה להשתייך לפעילות אמנותית בחיפה. הוא היה מאוד נוכח, אדם גבוה עם קול רם.

"הגעתי לרחוב אתמול ב-23:00 בלילה", ממשיך פיינרו. "זה היה מראה די קשה של חפצים ומסמכים שהיו צריכים לשכון בטחה במוזיאונים או בארכיון העיר".

קטע מקיר האמנות הייחודי בתחנה המרכזית בעכו. מחווה של האמן גרשון קניספל לקבוצת "זיפזיף" (צילום: מיכאל יעקובסון)

קטע מקיר האמנות הייחודי בתחנה המרכזית בעכו. מחווה של האמן גרשון קניספל לקבוצת "זיפזיף" (צילום: מיכאל יעקובסון)

פיינרו היה במקום יחד עם צעירים, חלקם מהמכללה לאמנות של ויצ"ו. "בסך הכל היו שם אנשים שקשורים לאמנות חיפשו חומרים והתייחסו בכבוד לחפצים שהיו מושלכים ברחוב. זה היה די מזעזע ומעורר שאלות על משרד התרבות – מה עושים עם עיזבונות של ציירים וסופרים? איך שומרים? ואם זה המצב, האם אין דרך אחרת לשמור על התרבות המקומית?".

אוצרת האמנות, ד"ר גליה בר אור, מזועזעת מהמקרה. "ביקרתי בסטודיו שלו בעבר, היו שם יצירות רבות שלו ושל אמנים נוספים, אמנם רוב היצירות החשובות נמסרו אחרי פטירתו, ועדיין אמן בסדר הגודל שלו, השאיר שם את הדברים האינטימיים שלו, הזיכרונות שלו, ולילה אחד הם זרוקים על המדרכה בצדי הכביש".

חלק מתבליט על 3 קירותיו החיצוניים של חדר האוכל בקיבוץ יד חנה שפיסל גרשון קניספל. התבליט עוסק בחלוציות, בהתיישבות ובאחוות עמים (צילום: מיכאל יעקובסון)

זו לא הפעם הראשונה שבה נתקלת בר אור בקושי של משפחת אמן לשמר את המורשת שלו. "הבנים או הבנות נשארים עם המעמסה הגדולה הזאת ואין תמיכה של מוסדות המדינה או העירייה. אמנים בסדר הגודל שלו, שפעלו במרחב הציבורי והייתה להם זיקה לגורל האדם. זו הייתה ליבת העיסוק שלו באמנות. אמן כזה נותר בלי שהחברה לוקחת אחריות לסייע לטפל במה שנותר".

לדברי בר אור זו לא הפעם הראשונה שיצירות אמנותיות נזרקות לרחוב. היא מזכירה את יצירותיו של הצייר, חתן פרס ישראל לציור, פנחס ליטבינובסקי, שבעקבות דרישת עיריית ירושלים ב-2021 לפנות את ציוריו מהסטודיו בטלביה, פינה נכדו את הציורים מהבית תוך כדי מיון והשמדה במסור חשמלי של מרבית היצירות.

השמדת הציורים על ידי הנכד, הגיעה לאחר ניסיונות ארוכים למצוא מקום חליפי לאחסון הציורים ולהצגתם במסגרת תערוכה. במשך השנים נעשו גם ניסיונות, שלא עלו יפה, לייסד מוזיאון עבור ציוריו של ליטבינובסקי.

האנדרטה ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה בחיפה שפיסל גרשון קניספל. האנדרטה מתארת מגן דויד צהוב הנראה כיתד גדולה שננעצת בצלב קרס ומרסקת אותו לארבעה ווים שבורים. על פאות המגן דוד יש תיאורים של מורדי גטו ורשה והפרטיזנים (צילום: ד"ר אבישי טייכר / ויקיפדיה)

"המקרה הזה זעזע את עולם האמנות. ערכנו כנס ביד בן צבי והעלנו רעיונות יחד עם המועצה לתרבות ואמנות כיצד לטפל בעבודות של אמנים שלא נקנים או נלקחים על ידי מוזיאונים או אספנים פרטיים".

אחד הרעיונות שעלו אז, בכנס, היה להקים קרן שתטפל בעבודות כאלו. "מדינות מתוקנות מצליחות לבצע שימור של יצירות אמנות בעצמן, כי הן מעניקות לכך משמעות". לדברי בר אור מרבית היצירות שהיו בסטודיו של קניספל פונו למוזיאון עין חרוד ולמשכן האמנות באום אל-פחם. "אבל אני יודעת שהיו עוד עבודות גדולות שנותרו שם. אני גם לא יודעת אם מישהו ריכז ארכיון שלו.  יתכן שחלק מהדברים נשארו בסטודיו".

חפציו של האמן גרשון קניספל מחוץ לסטודיו שלו בהדר הכרמל בחיפה (צילום: בלו-סמיון פיינרו)

זו לא הפעם הראשונה שקניספל סובל מהשכחה וחוסר הכרה. ב-2012 החלו ליפול אריחים מעבודה גדולה שלו על קיר בבית הספר עירוני ה' בחיפה. העירייה הסירה את העבודה כולה והיא נזרקה. קניספל תבע את העירייה ובית המשפט המחוזי פסק לו פיצוי של 533,920 שקלים. העירייה ערערה, ובית המשפט העליון פסק שוב לטובתו והעניק לו פיצוי של 460 אלף שקלים.

מעיריית חיפה נמסר: "אתמול בשעות הערב, הובא לידיעת אחד מעובדי אגף התרבות של עיריית חיפה, כי תכולת הסטודיו הפרטי של האמן המנוח, גרשון קניספל, פונתה לרחוב. על אף העובדה, כי אין מדובר בנכס או ברכוש עירוני, יצאו עובדי עירייה, מתוך תחושת מחויבות, למקום, על מנת לברור פריטים בעלי ערך תרבותי והיסטורי, אשר חשוב שיישמרו בארכיון העיר.

בהמשך, צוותי אגף שפ"ע הגיעו אף הם למקום, על מנת לסייע במלאכה, אולם בשל כמות הפריטים הרבה ותנאי מזג האוויר, לא ניתן היה לפנות את התכולה במלואה למקום בטוח. עיריית חיפה מעריכה את עשייתו  של האמן, גרשון קְניספֶּל, שהיה מהאמנים החשובים שפעלו בעיר, השפיעו על המרחב הציבורי בה ואף היה עובד עירייה, ומצרה על המקרה, בו נכסי תרבות היסטוריים הושלכו לרחוב. הפריטים שנאספו הועברו לארכיון העיר, בו יאוחסנו ויישמרו בקפידה".