בעלות מאגר לוויתן, שברון, ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) ושותפות רציו, רוצות להכפיל את כושר הפקת הגז ממאגר לוויתן בעזרת השקעות הון גדולות. "הכפלת מאגר לוויתן היא מגה פרויקט עם משמעות אסטרטגית למדינת ישראל", אמר היום (שלישי) יוסי אבו, מנכ"ל חברת ניו-מד אנרג'י, בישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על קרן אזרחי ישראל בכנסת. 

לפי דו"ח החברה, הרחבת הקידוחים ושדרוג אסדת הגז יעלה 550 מיליון דולר, אך כדי להוליך את הגז נדרשות תשתיות חדשות. לפי מנכ"ל החברה יוסי אבו, החברה שואפת להקים אסדה צפה לקירור גז למצב נוזל (FLNG) בהשקעה של 5 מיליארד דולר.

לדברי אבו, "מעולם לא תמכנו בפרויקט האיסט-מד, לדעתנו הוא לא כלכלי. בייצוא צינור אתה כבול למדינה אחרת. אם יש לך אסדה שיכולה לקרר גז מחצבים לנוזל, אתה לא כבול לאיש ויש לך וודאות גבוהה, ללא סיכונים גיאו פוליטיים ויכול לייצא לכל לקוח ברחבי העולם. ארצות הברית הכפילה את ייצוא הגז שלה על בסיס אסדות כאלה". 

לפי המצגת שהכינה החברה לוועדה, בעשור הקרוב רק המאגרים תמר ולוויתן יזרימו כ-52 מיליארד ש״ח לקרן העושר, לא כולל הכנסות שוטפות בתמלוגים וממס חברות. עוד נטען כי סך ההכנסות ממאגרים אלו עד שנת 2064 יגיעו ל-317 מיליארד ש״ח, מהם כ-195 מיליארד ילכו לקרן העושר.

מספרים גבוהים אלו נובעים לא מעט מהגברת הביקוש לגז בעולם, כחלופה לאספקת גז מרוסיה, והעובדה שמחיר הגז ליצוא ממאגר לוויתן עלה באופן חד בשנה האחרונה, ופתח פער של עשרות אחוזים ממחיר הגז מאותו מאגר בישראל. 

הגברת היצוא תביא לרווח מואץ לחברות, אך גם עלול לגרום נזק עתידי למשק

צריכת הגז למשק המקומי בישראל צפויה להמשיך ולטפס מכ-12 BCM בשנה כיום (מיליון מטרים מעוקבים) ל-27 BCM בשנה בעוד כ-23 שנים. בשל כך, ייצוא מוגבר של גז עלול לרוקן את המאגרים הקיימים ולהפוך את ישראל ליבואנית של גז במחיר יקר. 

מרב דוד מארגון לובי 99 אמרה בוועדה: "האם צריך למלא את קרן העושר ולהגביר את רווחי חברות הגז בטווח הקצר, או לשמור למשק הישראלי, שלא מצליח להתקדם למתחדשות? הגז הזה הוא לא ל-2030 ולא ל-2045, הוא כנראה הרבה מעבר לטווח הזה".

דוד הסבירה כי החיסכון שהגז מקנה לישראל היום, לעומת אירופה שנאלצת לייבא גז ביוקר רב, עלול להתהפך בעתיד, אם ישראל תהפוך ליבואנית גז, והגז המקומי יתייקר, כך שיתקרב למחיר הגז המיובא. דוד העלתה את החשש לפיו מאגר תמר ומאגר כריש יתרוקנו מגז בתוך 15 שנה, וכך לוויתן יישאר ספק גדול ובודד למשק המקומי, תוך הפחתה דרמטית של רמת התחרות. 

האיזון בין הקצאת עתודות גז ליצוא לבין צריכת המשק המקומי נקבע לראשונה בשנת 2013 בוועדת צמח, ונבחן מאז כל 5 שנים. לפי נציגי חברות הגז בדיון, אין הצדקה כלכלית להרחבת כושר ההפקה מהמאגרים, הדרוש אפילו לצריכה המקומית בלבד, ללא חתימה על חוזי יצוא חדשים.

עמדה זו סותרת את הרציונל של פיתוח מאגר תמר בעשור הקודם, שהתבסס כולו על ביקושים מקומיים, ועל הגדלתם לאורך זמן. רק הגמילה משימוש בפחם, המשמש היום לכ-22% מייצור החשמל, יכולה לבדה להצדיק גידול בביקוש המקומי לגז של כ-6 BCM גז בכל שנה. בנוסף לכך גידול באוכלוסייה, הגידול המאסיבי הצפוי בתחבורה החשמלית, צפויים להגדיל גם את הביקוש לגז בארץ. פוטנציאל נוסף קיים בתחום חשמול התעשייה והחימום הביתי, שיישען ברובו על גז.

ד"ר מיכאל גרדוש, מנהל תחום גיאולוגיה וגיאופיזיקה במשרד האנרגיה, הסביר כי המשרד פועל בהתאם להחלטות הממשלה בנושא, וכי הפתרון הוא הגדלת חיפושי הגז כדי למצוא מאגרים נוספים, בהתאם למסקנות ועדת אדירי 2.  "אנחנו מעריכים כי ניתן למצוא כמות דומה לזו שכבר נמצאה", אמר. 

בנושא האסדות לעיבוד גז נוזלי, אמר גרדוש כי "המשרד רואה את היוזמה הזו בעין חיובית. יש פה יתרון לעצמאות אנרגטית, להתנתק מהספק הבודד בקצה הצינור. עקרונית, אנו תומכים בזה, אבל טרם קיבלנו תכניות מפורטות מהחברות. אחרי שתנוח דעתנו בענייני בטיחות וסביבה, אנחנו לא מתכוונים לעכב את זה".  

חישובי הרווח מהגז לא מציגים את עלות האמיתית

יוני ספיר מארגון "שומרי הבית", טען בוועדה כי רווחי הגז מוצגים ללא הצגת העלויות הכרוכות בהם. לדברי ספיר, "לא מדובר בבוננזה גדולה, וייצור חשמל בשדה סולארי מגובה אגירה הוא זול יותר".

לפי דו"ח של ד"ר דניאל מדר ונדב כספי שהופק בהזמנת ארגון גרינפיס משנה שעברה, עד כה הושקעו בגז השקעות ישירות ועקיפות של כ-20 מיליארד ש״ח – בדומה להכנסות המדינה, וצפויות להיות מושקעות עוד 8-5 מיליארד ש״ח בשנים הקרובות. חישוב זה מכליל גם השקעות בתקציב המדינה, כמו רכש ספינות חיל הים, וגם כספים שיצאו מכיסי האזרחים דרך תעריף החשמל, שמימנו את תשתיות משק הגז בישראל. 

אלו סגל, מפרויקט NZO במרכז השל, הסביר כי "לגז יש עלויות חיצוניות של פליטת גזי חממה. זה לא מחושב בתעריף, אבל זה משית עלויות עקיפות של 50 מיליארד ש״ח בעשור הקרוב, או 80 מיליארד לפי נוסחאות האמדן של האיחוד האירופי".