ועדת אדירי 2 תומכת בחיפושי גז חדשים והרחבת היצוא, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים מתנגדים: מפגש שיתוף ציבור לגורמים שהגישו התייחסויות בכתב סביב מסקנות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל ("ועדת אדירי 2") התקיים אתמול (ראשון). לפי מסקנות הוועדה, שבה מיוצגים 8 משרדי ממשלה בריכוזו של מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, על המדינה לעודד חיפושי גז חדשים בשטח הימי של ישראל תוך הגדלה של מכסות היצוא ואף מתן עידוד כלכלי למחפשים.
המשרד להגנת הסביבה מתנגד למסקנות הללו, ולפי עמדתו "התועלת הכלכלית הישירה בטווח הקצר מחתימה על עסקאות למכירת גז לאירופה ברורה. עם זאת, היא לא מביאה בחשבון את הסיכונים הסביבתיים והכלכליים כתוצאה מפיתוח תעשייה מזהמת בתחומי ישראל, כמו גם את ההיבט המוסרי והערכי הכרוך בכך".
בשל הגבלות הקורונה, המפגש נערך תחת כיפת השמיים, וריכז בתוכו את הגורמים הבולטים בעיצוב מדיניות משק האנרגיה בישראל, בהם נציגי המחזיקים במאגרי הגז הקיימים, רגולטורים לשעבר, ארגוני סביבה ופעילי מחאת הגז.
יוני ספיר מעמותת "שומרי הבית" קרא לעצם הדיון "הזיה שלא צריכה להתקיים", משום שעידודם של חיפושי הגז כיום מנוגד לקריאות גופים בינלאומיים לחדול מחיפושים נוספים של מקורות דלקי מחצבים מזהמים כמו נפט וגז.
"מנקודת המבט של חלק גדול מהציבור בישראל, של האיחוד האירופי ושל ממשל ביידן, עצם קיום הדיון היום הוא הזיה והוא לא היה צריך להתקיים", כך אמרתי היום בשיתוף הציבור שהתקיים במ. האנרגיה בהקשר למסקנות ועדת אדירי 2, הקוראות לקדוח מחצית מהמים הכלכליים שלנו לחיפושי גז ונפט לצורכי ייצוא. pic.twitter.com/dbfKnyBfXY
— Yoni Sappir (@YSappir) September 12, 2021
"התפיסה של גז פוסילי כדלק מעבר היא תפיסה מיושנת ומנותקת", אמר ניב מאירסון, רכז קשרי ממשלה בארגון מגמה ירוקה. "ה-IPCC, סוכנות האנרגיה הבינלאומית, המחקר האקדמי וגופים מקצועיים נוספים אומרים בבירור שכדי שיהיה לנו סיכוי למנוע קטסטרופה אקלימית, חייבים להשאיר את רוב עתודות הגז והנפט בעולם באדמה".
אדירי טען: "ההשפעה של גז מבחינה אקלימית היא מאוד חיובית. סבורים שיצוא גז מועיל סביבתית". ככל הנראה, אדירי נסמך על כך שהתשתית הישראלית היא חדשה ונמוכת דליפות, לעומת מדינות כמו ארצות הברית ורוסיה, שבהן יש דליפות גז רבות שמגבירות את אפקט החממה, כשכל גז שדולף לאוויר לא מתורגם לתועלת אנרגטית.
מאירסון העביר ביקורת על הטענה שהפקת הגז הישראלי היא נקייה משמעותית מהפקת גז במקומות אחרים בעולם. "גם הנתונים שהוצגו כאן על דליפות מתאן מזעריות כביכול מבוססות על דיווחי חברות הגז, ואין באמת ניטור מדויק. גם בארצות הברית העריכו בעבר שדליפות המתאן הן מזעריות, אבל כשהתחילו לחקור את הנושא לעומק ולנטר במדויק, התגלה שהדליפות למעשה נעות בין 3% ל-6% בממוצע. באחוזים האלה, בכלל לא ברור אם גז עדיף מפחם מבחינה אקלימית".
חוקר הסביבה והאנרגיה ד"ר דניאל מדר והכלכלן נדב כספי הציגו לועדה נייר עמדה שכותרתו: "אין עתיד כלכלי לקידוחי גז טבעי חדשים בישראל". לשיטתם, משרד האנרגיה משתמש בתחזיות אופטימיות מאוד ולא ריאליות לגבי הפוטנציאל הכלכלי של גילויי גז חדשים, לאור ההתקדמות המהירה בטכנולוגיה של אנרגיות מתחדשות וירידת העלויות שלהן. הם הוסיפו ששוק הגז המקומי רווי, ואין בנמצא תשתיות יצוא נוספות כמו צינור גז לאירופה.
לשוק הגז המקומי יש עדיין פוטנציאל לגדול, בעיקר על חשבון השימוש בפחם ובנפט, וכן בזכות גידול האוכלוסיה, אבל לא הרבה מעבר לכך.
"אירופה רוצה גז", סיכם אדירי. "אירופה מגדילה את צריכת הפחם שלה כי אין לה ברירה. יש מצוקת גז באירופה, ויכול להיות שישראל צריכה לקחת חלק בלתת לזה מענה. יצוא הגז הוא חלק מתפיסה קוהרנטית של משרד האנרגיה. בחזון המשרד ל-2050 נשלב שיעור כפול לפחות מהיעד ל-2030 של 30%. אולי זה יהיה 60% או 70% או 85%. עלו כאן הרבה שאלות ונדון בהן".
מי יודע כמה גז ישראל צריכה לשמור לעצמה?
ועדת אדירי 2 מסתמכת על הגדלת היעדים של ישראל לשימוש באנרגיות מתחדשות כנימוק להגדלת מכסות יצוא הגז. עמדה זו עולה לכאורה בקנה אחד עם עמדתם של ארגוני סביבה שתובעים להיגמל מכל הדלקים הפוסיליים כולל גז. מנגד, מדובר ביעדים שלא קל להשיגם, ובמקרה כזה יצוא מוגבר יפגע במילוי צורכי ישראל בגז.
ד"ר עילי רטיג, מרצה למדיניות אנרגיה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ועמית מחקר בקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, לא היה שותף למפגש, אבל מזהיר בשיחה עם 'דבר' מפני מניפולציה בתחזית הביקוש כאמתלה לטובת יצוא מוגבר ובלתי אחראי של גז. "המוטיבציה להרחיב את חיפושי הגז היא כלכלית. לפי הערכות, עד כה מצאנו רק שליש מהגז שאפשר למצוא. מצד אחד ישראל נמצאת בבעיה: היא צריכה למצוא יזמים חדשים שיבואו לחפש גז.
"ישראל נכשלה עד היום במשיכת חברות חדשות לחיפושי גז ונפט, כי אי אפשר להראות שיש כאן שוק לגז אם הוא יימצא. מכיוון שהאפשרות לייצא לאירופה בצינור היא מאוד יקרה, הכמות שיש היום ליצוא לא מצדיקה כלכלית את הקמת הצינור. הרעיון הוא להגדיל את מכסת היצוא, כדי להגדיל את התמריץ לחפש גז".
ומה הבעיה בכך?
"לדעתי יש עם זה שתי בעיות. אני לא חושב שישראל צריכה למהר למכור את הגז למקומות מרוחקים. עדיף לראות אותו כמשאב אזורי מקומי, לנו, לירדן, לפלסטינים ולמצרים, להרבה שנים. ועדת אדירי עשתה משהו שלדעתי הוא שגוי: היא קשרה בין את יעדי האקלים כאמתלה להגדלת יצוא הגז. ההנחה היא שממילא עוד 30 שנה לא נשתמש בגז, כי עוברים לאנרגיות מתחדשות, אבל זה לא יקרה. ב-2030 נתקשה לעמוד אפילו ביעד של 30% מתחדשות במשק החשמל. אין שום סיבה לחשוב שבעוד 30 שנה לא נצטרך גז".
לפי מודל של מרכז השל שפורסם השנה, בשם NZO 2050, על בסיס טכנולוגיות קיימות ומוכחות, ניתן להעביר את ישראל ב-2050 ל-95% אנרגיות מתחדשות במשק האנרגיה כולו, אבל אותם 5% ב-2050 יהיו גבוהים במקצת מצריכת הגז השנתית המקובלת כיום, בעיקר בשל גידול גבוה בצריכת החשמל על חשבון שימוש בדלקים לתחבורה ולתעשייה.
האם הוועדה תעניק "מתנה" נוספת לבעליהם של קידוחי הגז הקיימים?
ביקורת נוספת נמתחה על המסקנה שלפיה מחפשי גז יוכלו להפחית את הוצאות חיפושי גז כושלים וחבות המס שלהם על חיפושים מוצלחים. בתרחיש מאוד נדיר, יגיע למימי ישראל גורם חדש, שרק אם יקדח קידוחים מוצלחים וכושלים גם יחד, יוכל לגלגל את ההוצאות של הקידוח הכושל כך שייספרו ביחד עם הקידוח המוצלח לעניין המס. מי שצפויים ליהנות מכך הם בעלי המאגרים הפעילים "תמר" ו"לוויתן", בעיקר שברון ודלק קידוחים, כמו גם ישראמקו ורציו. בתרחיש הזה, יהיה להם קל יותר לשמור על רמת תחרות נמוכה, משום שהסיכון עבורם בקידוחים חדשים נמוך משמעותית.
ככל הנראה, מדובר כנתיב נוסף ממאמץ רב-ממדי של משרד האנרגיה להימנע ככל האפשר מאובדן הערך הכלכלי האפשרי של הגז שנמצא וזה שעדיין לא נמצא. כך, ללא מחפשי גז חדשים, בעלי המאגרים הקיימים יהיו "מוצא אחרון" עם תמריץ כלכלי משמעותי למצוא עוד גז.
ד"ר יובל ארבל מארגון צלול אמר במפגש: "אף אחד לא תקף את ההמלצה לאפשר להעביר הוצאות פיתוח של שדה חדש על חשבון תשלום תמלוגים משדה מפיק. זה שוד הגז. הטייקונים ישקיעו בקידוחים מזהמים ומסוכנים גם אם התוחלת הכלכלית שלהם מאוד בספק, כי זה על חשבוננו ולא על חשבונם".
גם בעמדת המשרד להגנת הסביבה יש התנגדות למסקנה זו, משום שפירושה הפחתה ודחייה בתקבולי התמלוגים לאוצר המדינה ממאגרי גז חדשים.
הנתח העיקרי של רווחי הגז כלל לא יגיע לאזרחי ישראל
היום ב-10:00 התקיים דיון בוועדה המיוחדת בכנסת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, שמרב הכנסותיה הן ממאגרי הגז, בהשתתפות המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר, ועם סקירה של פרופ' איתן ששינסקי. אביר וששינסקי תומכים בחוק שמחייב את הרחקת הנתח העיקרי של כספי הגז מתקציב המדינה והשקעתו בחו"ל. לכן הדיון על הפוטנציאל הכלכלי של רווחי הגז שעדיין באדמה עוסק בעצם בכספים שברובם לא יגיעו כלל לאזרחי ישראל.
