דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
34.5°תל אביב
  • 28.5°ירושלים
  • 34.5°תל אביב
  • 29.7°חיפה
  • 29.0°אשדוד
  • 31.7°באר שבע
  • 32.9°אילת
  • 32.0°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 30.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יובל שטייניץ

אנרגיה וסביבה / שני אירועים מהשבוע האחרון מעידים על שינוי המגמה בשוק הגז

יזמי הגז רוצים להגביר את קצב השימוש בגז על פני פחם ונפט | יזמי הגז חוששים שההתפתחות המהירה בטכנולוגיות לייצור ואגירת אנרגיה סולארית יהפכו את השימוש בגז ללא כדאי, כלכלית וסביבתית, מוקדם מהצפוי | פרשנות

אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

אם בעבר הותקפה מדיניות האנרגיה של ישראל בכך שאינה שומרת מספיק גז לשימוש מקומי, הרי שהשינויים המהירים בטכנולוגיה ובכלכלה של אנרגיות מתחדשות מעוררת את השאלה כמה מן הגז הישראלי יגיע בכלל לידי שימוש כלשהו?

שר האנרגיה יובל שטייניץ החליט ביום שני האחרון להאיץ את הגמילה מפחם והמעבר לגז. הוא הודיע ליו"ר חברת חשמל, יפתח רון-טל כי היעד הוא להפחית כשליש מצריכת הפחם כבר בשנה הקרובה.

הודעתו של שטייניץ יצאה ארבעה ימים בלבד לאחר שנציג תעשיית חיפושי הנפט והגז, אמיר פוסטר, פרסם בגלובס טור הקורא להאיץ את הפחתת השימוש בפחם.

מאחורי הקריאה של פוסטר וההחלטה של שטייניץ מבעבעת התרחשות דרמטית: האנרגיות המתחדשות הופכות לאמינות יותר, זולות יותר ומתקדמות בקצב מהיר יותר ממה שצפו בעבר. השינוי העיקרי המתרחש בתקופה הנוכחית הוא השיפור המואץ בטכנולוגיה התומכת של אגירת חשמל, בעיקר בסוללות, אך לא רק.

מכרזים לאגירת אנרגיה שכבר הסתיימו צפויים להביא את ישראל לכושר אגירה משמעותי של 3,200 מגהואט-שעה בסוללות כבר בשנת 2023. זו יכולה להיות נקודת המפנה שמפחידה את יזמי הגז ובעלי תחנות הכח. עד היום, האנרגיות המתחדשות אמנם זוכות לעדיפות ברשת החשמל, אך עדיין מופעלות כטכנולוגיות משלימות, שיש לגבות אותן בעודף כושר ייצור בדלקים פוסיליים, שמוביל גם לתכנון תחנות כח עודפות.

חוות סוללות ליטיום לאגירת חשמל של טסלה (צילום: shutterstock)​
חוות סוללות ליטיום לאגירת חשמל של טסלה (צילום: shutterstock)​

השינוי המהיר מתגלם גם במה שנראה כמו אבסורד במכרזי רשות השמל. מודל תיאורטי של המשרד להגנת הסביבה, קובע שהעלות המשוקללת של אגירת אנרגיה היא 40 אגורות לכל קוט"ש חשמל שמסופק ממתקן אגירה. במכרזים שערכה רשות החשמל לאספקת חשמל מפנלים סולארים בשילוב אגירה, מציעים היזמים מחירים המשקפים עלות של כ-18-20 אגורות לקוט"ש.
.
התחשיב של המשרד להגנת הסביבה נעשה תוך שימוש בהנחות יסוד שמרניות ויקרות במיוחד לשימוש בטכנולוגיה החדשה, אולי שמרניות מדי. בעולם כבר הושגו בפועל מחירים נמוכים עוד יותר מאלו המתקבלים במכרזים בישראל.

המכרזים החדשים והמוצלחים לשימוש באנרגיה סולרית בשילוב אגירה בישראל, הם ה"מנוע" שמייצר גלי הדף של זעזועים לתחשיבים הקודמים על היקף השימוש דלקים פוסיליים. זה לא יקרה ביום אחד, אבל הרכבת של החשמל הנקי כבר יצאה מהתחנה.

מרגע שמשק האנרגיה הישראלי יקיים אגירת חשמל בהיקף משמעותי, אפשר יהיה לשדרג את מעמדה של האנרגיה הסולרית כמקור אנרגיה מרכזי במשק ובמחיר משתלם. ומה יהיה אז על הגז שנמצא במעמקי הים ועל המיליארדים שהושקעו בהפקתו ובתעשיות התלויות בו?

כך משתנים כללי המשחק בתחום הגז שעד היום נחשב לאופציה הנקיה והזולה מבין הדלקים הפוסיליים, עלול להפוך תוך שנים בודדות לאופציה היקרה והמזהמת. מי שרצה להרוויח הרבה ולאורך זמן, מבין היום שכדאי לממש את ההשקעה בגז כמה שיותר מהר.

האפשרות הזמינה ביותר היא גמילה מהירה יותר מהפחם בחשמל והנפט בתחבורה. הצלחה של הגז בהחלפת הנפט והפחם, יכולה להיות גם "שירת הברבור" שלו עצמו. ייתכן שזה ייקרה בקצב מהיר ממה שבעלי מאגרי הגז היו רוצים לקוות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!