מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, קורא לעצור הקמת תחנות כוח המופעלות בגז, מסוג "פיקריות", הנחשבות למזהמות. תחנות כוח מסוג זה משמשות לייצור חשמל בשעות ביקוש שיא ומכאן בא שמן. אך לצד הגמישות שמציעה יכולת ההפעלה וההשבתה המהירות שלהן, הן יעילות פחות בניצול הגז ולכן מזהמות יותר מתחנות רגילות.

במקומן מציע יהלומי להקים מתקנים משולבים של אנרגיה מתחדשת עם אגירת חשמל בסוללות. לטענתו, "אין היגיון בהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תחנות כוח גזיות לא יעילות ומזהמות.

"בהתבסס על העבודה המקצועית שנעשתה במשרד, התמונה ברורה: מדובר על נושא כבד משקל ברמה הכלכלית וברמה הבריאותית שההשלכות שלו על הציבור והמשק הן דרמטיות, ולכן מתחייבת עצירת הקמת התחנות המזהמות ויש לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצור החשמל של ישראל לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמות בעולם עם משרד האנרגיה וכלל הגורמים בממשלה".

דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (צילום: קובי גדעון, לשכת העיתונות הממשלתית)

בנובמבר 2019 התפרסם כי במשרד להגנת הסביבה מקדמים שינוי מדיניות, במסגרתו יפסיק לתמוך בבנייה בלתי מרוסנת של תחנות כח בגז. כעת, פרסם המנכ"ל החדש עבודת מטה מקצועית שמנסה לתקף את עמדה זו במספרים. לפי המסמך, ביטול תכניות להקמת תחנות כח בגז בהיקף של 4,000-2,000 מגהואט, עשוי לחסוך לציבור כתשעה מיליארד שקלים בחשבונות החשמל.

שינוי המדיניות המתבקש מנומק, על פי המסמך, כך: "המדיניות הנוכחית לקידום תחנות כוח פיקריות הייתה נכונה לעשור הקודם, אך לנוכח התפתחות טכנולוגיות האגירה והאנרגיה המתחדשת והירידה המהירה בעלויות האגירה, יש צורך בשינוי המדיניות. נוסף על כך אורך החיים של תחנת כוח הוא כ-30 שנים, ולכן המשך המדיניות להקמת פיקריות חדשות יקבע הלכה למעשה את התלות של ישראל בתחנות גזיות מזהמות ויקרות לעשרות שנים".

יש לציין שהאמדן של המשרד להגנת הסביבה מבוסס על מחיר הגז הנוכחי בישראל, הגבוה יחסית, כך שירידה אפשרית במחירי הגז עשויה לשנות את התחשיב. מה שלא מוטל בספק, הוא שהישענות על חלופה של מתקני אגירת חשמל ואנרגיה סולרית, תפחית את זיהום האוויר ותתרום לשיפור בריאות האזרחים.

"קורבן הראשון" של מתקני אגירה ואנרגיה סולרית

 תחנות פקריות הן, כאמור, תחנות כח שנועדו לעבוד בשעות צריכת השיא בלבד. הן מתאפיינות ביתר זיהום אוויר, בעלות הפעלה גבוהה יותר אך במהירות תגובה גבוהה יותר לעומת תחנות כח פחמיות או תחנות כח בגז רגילות.

עד כה, שילוב אנרגיה סולרית ברשת גרם דווקא להגדלת השימוש בתחנות פיקריות, בעיקר בשל אפקט הצניחה הדרמטית בייצור החשמל עם שקיעת השמש. מצב זה נטרל, כמעט לגמרי, את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של השימוש באנרגיה סולרית, עובדה שרבים מתומכיה לא מכירים או מעדיפים להסתיר.

כעת, מתקני אגירת אנרגיה בסוללות כבר השתפרו לרמה שהם כלכליים יותר מתחנות פיקריות, והם צפויים להפוך לזולים עוד יותר בשנים הבאות. לכן, המשרד להגנת הסביבה מציע להסתמך על סוללות כמקור גיבוי מרכזי לאנרגיה סולרית ולא על תחנות פיקריות.

במקביל, אותן תחנות כח בגז הפועלות כיום, יעבדו יותר שעות בשנה, בכדי להטעין את הסוללות בשעות בהן אין ביקוש גבוה לחשמל, ויהנו ממשטר הפעלה יציב ויעיל יותר, שכולל פחות התנעות, הדממות ושינויי הספק.

עד כמה זה משתלם ?

 בראש עבודת המטה עמד ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים במשרד. בשיתוף יועצים ומומחים בתכנון וניהול מערכות חשמל, הוא מופקד על הניתוח הטכני, התפעולי והכלכלי לבחינת הקמת מתקני סוללות לאגירת אנרגיה בשילוב אנרגיה סולארית ייעודית – במקום התכניות הקיימות להקמת תחנות כוח גזיות מסוג פיקר ומחזור משולב (בהן הפליטות מטורבינות גז מניעות טורבינות קיטור).

לפי העבודה שהציג, החיסכון למשק במונחים של אגורות לקילואט לשעה (קוט"ש), כתוצאה ממעבר לאנרגיה מתחדשת בשילוב אגירה, צפוי לגדול במהירות מ-8 אג' לקוט"ש היום ל-19 אג' לקוט"ש בשנת 2025 ולהגיע אף ל-26 אג' לקוט"ש בשנת 2030.

לטענת המשרד להגנת הסביבה, משק החשמל צפוי לחסוך ישירות בהוצאות ייצור חשמל כ-300 מיליון שקל כבר בשנת 2025 וכ-900 מיליון שקל ב-2030 – השקולים להפחתה של כ-2.5% בתעריף החשמל לצרכן.

ואם הגז יוזל?

האמדנים של המשרד להגנת הסביבה נקבו במחיר של 6.09 דולר ליחידת אנרגיה, שהוא המחיר הממוצע ששילמה חברת החשמל ב-2018. בפועל, יצרני חשמל פרטי משלמים רק כ-4.7 דולר כמחיר רצפה, אותו משלמת גם חברת החשמל בחוזה הרכש המשני שלה ממאגר לוויתן. החברה רכשה לאחרונה גם גז נוזלי, שמחירו הממוצע הוא כ-3 דולר בלבד.

נתונים: המשרד להגנת הסביבה

המחירים צפויים להישאר נמוכים, בשל התרחבות התחרות במשק הגז בשנה הבאה עם חיבור מאגר כריש. גם ה"חלון" למשא ומתן על הפחתת המחיר בחוזה של חברת החשמל כבר בשנה הבאה, ו"חלון" נוסף בעוד מספר שנים, עשויים להביא להפחתה במחיר. לכן, ירידה מחיר הגז תפגע משמעותית ביתרון הכלכלי של המעבר לאנרגיות מתחדשות ומתקני אגירה.

לתחנות כח פיקריות יש המון חסרונות לעומת סוללות, אך יש להן גם יתרון אחד: במצבי חירום, אפשר להפעיל אותן ללא מגבלת זמן, בעוד שסוללות מתוכננות בדרך כלל להפעלה של בין ארבע לשש שעות בלבד.

עד כה לא מיהרו ברשות החשמל להזדרז להקמת מתקני אגירה בסוללות בהספק גבוה, והעדיפו לחכות לירידה במחיר שלהם, כמו גם לנסיון נצבר בעולם בכדי לבחון את אמינותם.

עם זאת, משרד האנרגיה הכריז לאחרונה על יעד שאפתני להגיע להיקף של 3 ג'יגהואט אגירה בתוך עשור, על מנת לתמוך בשילוב של 30% אנרגיות מתחדשות בתמהיל הייצור של משק החשמל ב2030, לעומת פחות מ10% כיום.

גם לפי המלצות המשרד להגנת הסביבה, לפיהן ניתן להגיע ל40% אנרגיות מתחדשות, עדיין רוב משק החשמל ייצר חשמל מגז. המשמעות היא שהביקוש הכולל לגז במשק לא צפוי לרדת, בהתאמה לגידול האוכלוסייה, לצמיחה הכלכלית ולכוונות להסב תחנות כח פחמיות לשימוש בגז.​

תגובת משרד האנרגיה לפרסום המסמך:

"המשרד להגנת הסביבה ימשיך לדבר, כשמשרד האנרגיה ימשיך לעשות. בארבע השנים האחרונות צמצם משרד האנרגיה ב-50% את השימוש בפחם, והפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל בכ-50%, וזאת עד לגמילת ישראל מדלקים מזהמים באופן מוחלט. אנו מברכים את מנכ"ל המשרד להגנ"ס על כניסתו ממש אתמול לתפקיד, ועל המהירות בה הצליח לגבש המלצה בנושא כה מורכב, שכלל אינו באחריותו. במשרד האנרגיה מצרים על כך, שבנושא כה חשוב, לא מצא לנכון, מנכ"ל המשרד החדש, לדון עם אף גורם מקצועי רלוונטי בממשלה בעבודה זו.

"יחד עם זאת, משרד האנרגיה גאה שבמשרד להגנת הסביבה החליטו לאמץ חלק מהחזון שהציגו, ומזכירים, כי מרבית תחנות הכוח שהוקמו בישראל בשנתיים האחרונות הינן מבוססות אנרגיה מתחדשת, וכי תחנות המופעלות בגז טבעי לא תוקמנה שלא צורך, כפי שפורסם. חשובה לא פחות היא העובדה, כי משרד האנרגיה כבר הודיע על יעד חדש לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שיעמוד על 30% עד 2030, וכי בעשור הקרוב יוקמו מתקני אנרגיה מתחדשת בהיקף השווה לכל ייצור החשמל הקיים כיום בישראל. במשרד האנרגיה ישמחו לעדכן בכל הפרטים ולערוך חפיפה למנכל הגנ"ס החדש. בהצלחה!"