למרות המונופול של מאגר תמר, התחרות במשק הגז מתחילה להשפיע. חברת החשמל הצליחה לעורר תחרות בין מאגר תמר ללוויתן, שמתבטאת בהצעות מחיר יורדות לגז בחוזה בו הקף הרכישה והקף ההספקה לא מובטחים. במקביל, החברה מגבירה את כמויות הרכש לגז נוזלי, שמחירו בשוק העולמי בשפל. בחשבון הסופי ההוזלות יתבטאו גם בירידה בתעריף החשמל, אך צפויות גם להרע את מצב השולטים במונופול הגז, נובל אנרג'י ודלק קידוחים של יצחק תשובה.
חברת החשמל התחייבה לרכוש מטעני גז נוזלי מחו"ל, בהיקף של לפחות מיליארד מטרים מעוקבים(BCM), במחיר ממוצע של כ-3 דולר ליחידת חום. התעריף הקבוע בחוזה המחייב בין החברה למאגר תמר עומד על 6.4 דולר ליחידת חום.
כתוצאה מההתחייבות החדשה, זינקה כמות הגז המיובא בכ-900% מאז 2015. גורמים במשק הגז העריכו כי זה לא סוף הדרך וכי קיבולת המסוף השנתית עומדת על לפחות 2.5BCM .
החיסכון העיקרי: לציבור הרחב
העובדה שחברת החשמל יכולה לבצע רכש נוסף של גז מיובא במחיר שנע סביב 3 דולר, בעוד עודפי היצע של גז נוזלי בעולם צפויים להימשך, לא מבשרת טובות לאף משקיע במאגרים הישראלים.
בעזרת חוזים בלתי מחייבים חברת החשמל תוכל לעשות "שופינג" בין שני מאגרים, ובשנה הבאה אולי גם משלושה, תוך שכל המאגרים חשופים לתחרות מעודפי ההיצע בשוק העולמי של גז נוזלי. כל הוזלה שתשיג חברת החשמל אמורה להיות משוקפת בשנה הבאה בתעריף החשמל לציבור.
העוגה של תמר ולוויתן תצטמק
בשנה שעברה צרכה חברת החשמל כ-4.4BCM גז, מתוכם כ-0.8 מהמצוף הימי לקליטת גז נוזלי בחדרה וכ-3.6 ממאגר תמר. הכמות המינימלית לרכש, בחוזה המחייב עם תמר, היא 3BCM במחיר הגבוה יחסית של 6.4 דולר ליחידת חום.
כמות הגז הכוללת שחברת החשמל תרכוש ב-2020 ממאגרים ישראלים תרד, בשל הפרטת תחנת אלון תבור וגם בשל הגדלת היקף היבוא במחירים נמוכים. על הנתח הנותר – פחות מ0.5BCM – מתקיימת כעת תחרות עזה בין מאגר תמר למאגר לוויתן.
לקראת הפעלת מאגר לוויתן, חברת החשמל הוציאה מכרז לרכש משני, ללא התחייבויות. כלומר, החברה לא מתחייבת על כמות רכש והמאגר לא מתחייב לספק את הגז. שותפויות תמר ולוויתן תיאמו מחירים והגישו הצעה זהה, סביב 4.8 דולר ליחידת חום, כאשר שתי ההצעות הוגשו על ידי אותו אדם, בהנחה שמתווה הגז מ-2015 מגן על השותפויות מפני חוקי ההגבלים העסקיים.
חברת החשמל בחרה לרכוש גז רק מלוויתן, משיקולי גיוון ספקים. הרכש המוזל אפשר הורדה בתעריף החשמל לציבור, אך גם עורר מהומה בין בעלי הנתחים הקטנים במאגרים, לבין נובל אנרג'י ודלק קידוחים השולטות במונופול הגז.
בעלי נתח המיעוט במאגר תמר, החוששים מאבדן מכירות למאגר לוויתן, סיכמו עם חברת החשמל על מחיר נמוך יותר – 4.3 דולר – לרכש המשני, אך קבוצת דלק ונובל אנרג'י טענו שיש להן זכות וטו על העסקה, תוך שהן מעדיפות את העברת הכמות למאגר לוויתן, בו שליטתן גבוהה יותר.
יו"ר רשות התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הודיעה לבעלי תמר שאם לא יגיעו ביניהם לסיכום תוך זמן קצוב, המדינה תתערב. ככל הנראה, הסיכום כבר הושג, אף שעדיין לא נחתם.
האינטרסים המנוגדים של נובל ותשובה
תמר ולוויתן איבדו מערכם בתקופה האחרונה, בשל משבר הקורונה. ירידת מחירי הנפט מפחיתה את הכמות המינימלית שלקוחות במצרים מחויבים לרכוש מהם.
הרווחים של מאגר תמר, ששלט עד כה בשוק הישראלי כמעט לחלוטין, עומדים לצנוח בשנה הבאה גם משורה של סיבות אחרות: הגברת המיסוי; אבדן לקוחות עתידי ללקוחות שחתמו על חוזים ממאגר כריש, הנמצא בפיתוח, במחיר מופחת של כ-4 דולר; הורדת מחיר צפויה של עד 25% בחוזה העיקרי של חברת החשמל; ואבדן הרכש הנוסף מחברת החשמל כעת. לכן, היו מוכנים בתמר להוריד את המחיר ל-4.3 דולר, שיאפשר להתחרות, בינתיים, בלוויתן.
האינטרס של דלק קידוחים, בה שולט יצחק תשובה, מורכב יותר. החברה מחויבת למכור את ההחזקות בתמר בשנה הבאה כחלק ממתווה הגז הממשלתי. בטווח הארוך, עדיף לה להעביר כמה שיותר חוזים למאגר לוויתן, אך בטווח הקצר, שיפור בערך של מאגר תמר משחק דווקא לטובתה.
ירידה במכירות ובמחירי הגז במאגרים הישראלים פוגעת בהכרח במפעילה הזרה נובל אנרג'י, שערכה ירד בכ-85% מאז השיא ב2015. החזקתה במאגרים הישראלים הצילו אותה למעשה מפשיטת רגל.
הירידה בהכנסות מאגרי הגז בישראל תפגע גם בנתח שתקבל קופת המדינה. גם יצרני החשמל הפרטיים בישראל צפויים להיפגע, משום שתעריפיהם מבוססים בחלקם על הנחה באחוזים מעלות החשמל שמוכרת חברת החשמל.
