תמונות הזוועה המגיעות מטורקיה, לצד רעידות האדמה והסופה שהיו בישראל השבוע מעלות את שאלת מוכנותה של ישראל למצבי חירום. "מדינת ישראל לא משקיעה די במוכנות המערכות הציבוריות למצבי חירום", אומר תא"ל בדימוס בצלאל טרייבר שעמד בראש רשות החירום הלאומית בין השנים 2018-2015.

"ייבוש המערכות הציבוריות משפיע על המוכנות שלנו למצבי חירום בכל התחומים", הוא מזהיר. "נניח ותהיה רעידת אדמה שתיזרע הרס של ממש. מעבר לשלב הראשוני של הוצאת הפצועים והטיפול בהם, יש עבודת שיקום שנדרש לעשות כמו, כבישים, טיפול בריאותי ונפשי באנשים, הקמת מערכת חינוך ודאגה לצרכים של התושבים. מערכת הבריאות ומערכת החינוך לא מוכנות היום לבצע מהלך כזה במידה ותידרש לכך, ומערכת הרווחה עוד פחות".

בניין דירות בבית שאן, "משרד הפנים אחראי על המוכנות של הרשויות המקומיות, בפועל הוא מפיל הכל על פיקוד העורף" (צילום: דוד טברסקי)

מערכת ציבורית נוספת המופקרת ע" המדינה היא השלטון המקומי. "למה ראש עיריית בית שאן פונה לביבי? כי הוא יודע שאין לו את הכלים להתמודד עם משברים במידה ויהיו כאלו. היום משרד הפנים אחראי על המוכנות של הרשויות המקומיות, בפועל הוא מפיל הכל על פיקוד העורף".

לטענת טרייבר פיקוד העורף טוב ככל שיהיה אינו מספיק על מנת להתמודד עם מצבי חירום. "מחקרים הראו שעד שמגיעים כוחות הצלה למיניהם לוקח זמן, ולמעשה פעולותיהם הראשונות של השכנים הם אלו שקובעות. בזמנו הצלחתי לגרום לכך ששכבת י' תקבל הכשרה של פעילות בעת חירום יחד עם מורה ובנוסף לכך ארון עם ציוד בסיסי. כך יוצא שבכל עיר ובכל שכונה יש כוח חירום ראשוני עם ציוד שיודע מה לעשות, ויוכל לסייע לפני שפיקוד העורף וכוחות ההצלה מגיעים".

מלבד הייבוש התקציבי של המערכות הציבוריות תולה טרייבר את חוסר המוכנות של ישראל למצבי חירום בשני גורמים נוספים. "אין היום בישראל גורם אחד שמתכלל את המוכנות של ישראל למצבי חירום. ראינו את זה בקורונה כאשר מינו פרויקטור, ולקח זמן עד שיישמו החלטות ממשלה".

נוסף על כך, הגדרת האחריות היא בעייתית. "אף פוליטיקאי לא התפטר בעקבות רשלנות שקרתה המשמרת שלו, והסיבה לכך שלפי החוק הוא אינו מוגדר כאחראי הרשמי. חוסר לקיחת האחריות חוצה מפלגות: אם זאת שולמית אלוני כשרת החינוך ב1994 בזמן פסטיבל ערד (משרדה מימן את הפסטיבל מ.מ) ואם זה שר הפנים בזמן אסון מירון".

מוכנות למצבי חירום היא מורכבת יותר מהנקודה עצמה בה מתרחש אירוע, מדגיש טרייבר, "לפני האירוע נדרשת הכנה רחבה עמוקה ברמת התשתיתיות והכנת הצוותים או מניעת האירוע כלל. 'האירוע' הוא המצב החירום לו צריך להגיב בפעולות מהירות ובעיקר מצילות חיים. ב'אחרי' מגיע השיקום הארוך. נפגשתי עם ראש כפר באיטליה שמונה שנים לאחר שהכפר עבר רעידת אדמה ועבודת השיקום נמשכת. כל התמודדות עם מצבי חירום בכל שלב דורשת חוסן ודורשת מערכות ציבוריות שעובדות בזמן שגרה על בניית החוסן".