תושביה המבוגרים של שכונת הגבעה הצרפתית בצפון ירושלים לא הבינו מדוע לפני 5 שנים התחילו לדפוק על דלתם, ולשכנע אותם להסכים לתוכנית פינוי-בינוי.

"אני זוכרת שאמרתי לעצמי: 'זו בוודאי סוג של מתיחה. על איזה פינוי אתם מדברים?'" מספרת מרתה, תושבת השכונה מאז הקמתה, שבחרה להזדהות רק בשמה הפרטי. "בכלל לא את הכרתי את הסיפור הזה של פינוי-בינוי. השכונה שלנו בת פחות מ-50 שנה, הבתים שלנו במצב מצוין. מה פתאום לחתום על מסמכים לפינוי?"

עם הרכבת באים המגדלים

הגבעה הצרפתית הוקמה בתחילת שנות ה-70, ויועדה בעיקר לעובדי האוניברסיטה העברית בהר הצופים, שבאותה עת החלה לחדש פעילותה לאחר מעל 20 שנות נתק בין ההר לשאר העיר. בשכונה גרות כ-2,200 משפחות בבניינים בני 3 עד 6 קומות הפרושים ברדיוס של קילומטר רבוע אחד. לפני כעשור התקבלה ההחלטה הסופית להעביר את מסלול הרכבת הקלה לכיוון הקמפוס דרך השכונה, והעבודות החלו לאחרונה.

בירושלים יש עשרות ואולי מאות רחובות שיכונים שדורשים פינוי-בינוי, שאף קבלן לא מגיע אליהם בגלל חוסר כדאיות כלכלית. השדרה הראשית של הגבעה הצרפתית היא לא אחת מהן. אף שלשכונה ולעיר אין תוכניות אב, מדיניות העירייה לציפוף לגובה מתירה לקבלנים לבנות מצדדיו של תוואי הרכבת הקלה לאורך כל העיר מגדלים של עד 30 קומות. היתר זה דוחף קבלנים לשלוח מחתימים חרוצים לנסות לשכנע בעלי דירות שגרים בסביבת התוואי לחתום על הסכמי בלעדיות במטרה למשוך אותם להסכים לתוכניות פינוי-בינוי – והכול בחסות העירייה.

הרחוב הראשי של השכונה. מרתה: ""קל לשכנע אותנו עם חיוך, או להרתיע עם איומים כלכליים או חרם" (צילום: דוד טברסקי)

"שוחחתי עם מחתימה חביבה שניסתה לשכנע אותי בעדינות שאין כבר דרך חזרה וכל יום שלא אחתום – זה הפסד כספי פוטנציאלי", אומרת מרתה. המחתימה הגיעה לביתה לפני יותר מ-3 שנים, הרבה לפני שהמנהלת להתחדשות עירונית פנתה לתושבים וסיפרה להם על תוכניות העירייה לגבי השכונה או זכויות התושבים. "יותר משליש מתושבי השכונה פנסיונרים", אומרת מרתה. "קל לשכנע אותנו עם חיוך, או להרתיע עם איומים כלכליים או חרם".

חוזים מעורפלים וחששות אמיתיים

כמו בשכונות גילה וארמון הנציב, שלוש המרואיינות בחרו לא להזדהות. ש' וג' גם הן תושבות ותיקות שמנהלות מאבקים נגד הלחץ לתהליכי פינוי-בינוי בבתים שלהן כבר כמה שנים, ומפחדות מהיטפלות מצד הקבלנים והשכנים. "ברוב שרירותי של שני שלישים, יכולים לזרוק אותי מביתי הנוח שטיפחתי ל-5-4 שנות שכירות", אומרת ג'.

המרכז המסחרי של השכונה. ש': "החוזים מעורפלים, ומטרתם למשוך את יזמי הפינוי-בינוי" (צילום: דוד טברסקי)

בשיחות איתן עולות אותן שאלות: מה יקרה אם יפונו? האם במקום החדש יהיו שירותי רפואה, מסחר ותחבורה ציבורית? כמה זמן ייקח לחיות בדירה זמנית, ומי אחראי על כך שהעסק שחתמו מול הקבלן אכן יתממש? חלק מהשאלות הופנו לעירייה אבל לא קיבלו מענה; כשניסו לקבל אותן מהיזמים שפגשו מצאו את עצמן קבורות בהררי מסמכים. הם גילו שאין בהם מידע על גובה הבניין שעתיד להיבנות על הבית שלהם, על תנאי הכניסה ומה יקרה אם הקבלן יפשוט את הרגל באמצע.

"אלו נושאים בוערים מאוד לתושבים, בעיקר המבוגרים בהם, שהעיסוק במעבר דירה בגיל מאוחר מטריד אותם", אומרת ש'. "החוזים מעורפלים, ומטרתם למשוך את יזמי הפינוי-בינוי. אנשים בני 70 ומעלה לא יקבלו את מה שמגיע להם תמורת הדירה שלהם".

"מדובר במסתורין עם השלכות כלכליות ומשפטיות מרחיקות לכת", אומרת מ', שטוענת שהאופן שבו נחתמים החוזים ומשיכת הידיים של העירייה הופכים את העסקה לכדאית במיוחד עבור היזמים, על חשבון הדיירים, שלא יודעים להתמודד עם הפער העצום ביחסי הכוחות ביניהם לבין היזם. "מה אקבל בסוף מסלול החתחתים שיארך 12 שנה?" היא שואלת, "דירה שהיא קופסת בטון במגדל של 30-25 קומות, עם 150 שכנים, מעל קומות מסחר, עם תחזוקה יקרה להחריד".

"מהנדס העיר לא יספור אותנו"

בכנס נדל"ן ירושלמי בבנייני האומה לפני כחודש, עמדה נטע ניסים, יו"ר המנהלת להתחדשות עירונית, מול עשרות יזמים, קטנים כגדולים, וסיפרה להם על התלונות הרבות שהגיעו לעירייה בשנה האחרונה. "אתם צריכים להיות קשובים לתושבים", אמרה. בטון עדין במיוחד, היא קראה להם להיצמד לתקנות העירוניות אם הם לא יודעים איך להתנהג ונמנעה ככל הניתן מלציין שהעירייה מחויבת ויכולה לפעול נגד יזמים שיפרו את התקנות.

בניין בשכונה. "את העירייה מעניינים רק מגדלים" (צילום: דוד טברסקי)

"את העירייה מעניינים רק מגדלים, המנהלת פונה ליזמים ואומרת – לכו על זה", אומר גדי פרל, תושב השכונה. הוא נכנס למאבק בתקופה האחרונה לאחר שיתוף פעולה מוצלח עם המנהלת. "זה התחיל מלוכלך, הגיעו מאוחר בערב להחתים על הסכמי בלעדיות. עצרנו את זה ואיימנו על היזמים. מנהלת ההתחדשות העירונית עזרה לנו לעשות קורס הסבר, הפצנו פלאיירים לתושבים, אבל במקביל העירייה דוחפת לבנות פה 20-15 מגדלים. מהנדס העיר אומר במפורש שהוא יאשר מגדלים בלי לספור אותנו".

המאבק הוריד 6 קומות

המגדל הראשון בשכונה כבר אושר. מכיוון שהוא עתיד להחליף מבנה מסחרי, היזם לא נדרש להסכמת התושבים, והעירייה לא התערבה. אחרי שהתושבים גילו את הדבר, הם גייסו יותר מ-100 אלף שקלים ויצאו למאבק משפטי שהצליח להוריד 6 קומות מהמגדל – אבל לטענת פרל זו הייתה רק הטעימה הראשונה. "אני לא מתנגד גדול לפינוי-בינוי", אומר  פרל. "חלק מהמבנים פה לא בטוחים, וכשעושים את זה נכון – זה יכול להיות טוב. אבל זו סוג של אנרכיה, אין פה מדיניות. מי שדוחף לזה מכוסה בענן ערפל שמאפשר למהנדס העיר לעשות מה שהוא רוצה בלי תוכנית מחייבת".

מתחת לרדאר, בקבוצות ווטסאפ, במיילים ובמפגשים – תושבי השכונה מתארגנים וקוראים לחבריהם לא לחתום. "העירייה מפקירה כאן אנשים מבוגרים תמורת בצע כסף, זה הסיפור", אומרת מרתה, "אנשים מבוגרים הם כנראה טרף קל, אבל כבר היה פה מאבק משפטי אחד שרשם ניצחון, גם אם חלקי. אני מעדיפה להיאבק מאשר להיכנס לדיכאון מהמחשבה לעבור מכאן".