שר הרווחה, יעקב מרגי (ש"ס), הודיע שימשיך לפעול לחידוש תוקפו של החוק שמאפשר לדיירים בדיור הציבורי לרכוש את דירתם בהנחה, למרות התנגדות שר השיכון יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) להארכת החוק. כך עלה בישיבה מיוחדת בוועדת הצעירים של הכנסת אמש (שלישי) שדנה בפקיעת תוקפו של החוק.

משרד הרווחה הודיע ליושבת ראש הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) שהשר מרגי כבר החל לפעול מול שר האוצר ושר השיכון להאריך את תוקפו של החוק. מלשכת שר הרווחה נמסר ש"המשרד מאמין שרכישת דירת הדיור הציבורי היא מנוף משמעותי עבור אוכלוסיות שאין ולא תהיה להן היכולת לרכוש דירה בשוק הפרטי".

חה"כ אליהו רביבו (הליכוד), שהיה מראשוני הפונים לשר בבקשה להאריך את החוק בירך על המהלך: "דיירי הדיור הציבורי ראויים שנתייחס אליהם בכבוד.. בחירתו של שר הרווחה לפעול להארכת החוק היא הבחירה הנכונה והראויה ביותר לאור הנסיבות".

מלאי הדיור הציבורי מונה כיום כ-53 אלף דירות שגרות בהן משפחות, כאשר לכל אחת מהן יכולת פוטנציאלית לרכוש את דירתה. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), נחקק על ידי חבר הכנסת לשעבר רן כהן ב-1998, אך החל להיות מיושם בפועל רק לפני כעשור לאחר שבג"ץ כפה על הממשלה להוציא את החוק לפועל. החוק אפשר לכ-50 אלף משפחות לרכוש את דירתן בהנחה משמעותית מהחברות המשכנות. בחוק נקבע שהכסף שיתקבל לקופת המדינה ממכירת הדירות ישמש לרכישת דירות חדשות למלאי הדיור הציבורי.

יו"ר יהדות התורה ושר השיכון הרב יצחק גולדקנופף (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

תוקפו של החוק פקע היום (שלישי), ה-15 בפברואר, לאחר ששר השיכון יצחק גולדקנופף החליט שלא להאריך אותו, בנימוק שקיים מחסור במלאי הדירות של הדיור הציבורי.

חברת הכנסת לזימי ביקרה בחריפות את החלטת השר גולדקנופף שלא להאריך את החוק, וכינתה את הקשר בין מחסור בדירות דיור ציבורי לצורך לביטול החוק כ"לעג לרש". לדברי לזימי, "חובת המדינה לתת הזדמנות לחיים בכבוד של דיירי הדיור הציבורי עוברת בהרחבה מאסיבית של הדיור הציבורי, לצד מימוש זכות הרכישה של הדיירים".

יוזם החוק, חבר הכנסת לשעבר רן כהן טען בוועדה שמשרד האוצר ניצל את הכספים שהגיעו למדינה ממכירת 280 אלף דירות בשנים האחרונות למטרות שאינן רכישת דירות. "איפה הכסף מהן? נעלם? הכסף בדרך נס נעלם?". לדבריו, "גם אחרי הפשע של כל הממשלות, עדיין למשרד השיכון היו הרבה כלים לתקן את העוול".

יו"ר הפורום לדיור ציבורי, דני גיגי, אמר ש"מ-2011 עד עכשיו, אין נתונים על כמות הדירות שנמכרו, מה נעשה עם הכסף, ואין איפה למצוא את הנתונים".

נציג האוצר בוועדה טען, שהחל משנת 2013, כל הכספים שנכנסו ממכירת הדירות הועברו ישירות לקרן מיוחדת במשרד השיכון שמטרתה לרכוש דירות חדשות. על פי דו"חות המדינה, מדובר בכ-3.9 מיליארד שקלים. אך פרט למספר עצמו, אין מידע מפורט מה נעשה בכסף ואיך נראה השימוש בו. הנתונים לא הובאו על ידי המשרד לדוחות רשמיים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ומשרד השיכון סירב להתייחס לבקשת 'דבר' לקבל את הנתונים.

לפני שנה טען שר השיכון דאז, זאב אלקין, שהקצה מעל ל-2 מיליארד שקלים לרכישה של 1700 דירות בפרק זמן של שלוש שנים. בשנה עברה נרכשו, על פי המשרד, כ-130 דירות (נכון לחודש אוגוסט – התאריך האחרון שבו המשרד התייחס לפניית 'דבר' להבין כמה דירות נרכשו).

בדצמבר האחרון טען נציג של משרד השיכון בדיון ועדת הכספים שהמשרד מתקשה ברכישת דירות. ליאת גואלי, מנהלת תחום פרט במשרד השיכון, ציינה בוועדה אתמול שעמדת החברה המשכנת עמידר, היא שיש להפסיק את החוק לאלתר, מכיוון שהוא תורם לדילול הדירות.