"רפורמה זה שינוי. כשעושים אותה אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. זה אומר שהולכים למקום טוב אבל גם משנים גם דברים שהיינו רגילים אליהם", אמרה ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, בפאנל שעסק בגיבוש הסכמי שכר מודרניים במגזר הציבורי.

"הסיפור מבחינתנו היה לא רק לדאוג לתוספות שכר אלא גם ליצור לעובדים ולעובדות אופק כלכלי ותעסוקתי", אמרה חרמוני, שלדבריה באיגוד העובדים הסוציאליים זיהו כי לאורך השנים נשחקה התפתחות השכר של העובדים והעובדות לאורך חייהם התעסוקתיים, והמטרה הייתה ליצור התפתחות שכר שתאפשר לעובדים ועובדות בכל התפקידים והדרגים להתקדם על בסיס השכלה והכשרה ולקיחת אחריות ניהולית ועל בסיס ותק. "ותק מבחינתנו היא לא מילה גסה – זה אומר ניסיון מקצועי, תבונה, התמדה ויכולת להדריך עובדים חדשים", הבהירה חרמוני.

בהתייחסות להסכמי השכר האחרונים אמרה חרמוני "פישטנו את תלוש השכר וביטלנו את ההשלמה לשכר מינימום, אבל יש גם תתי סקטורים בעבודה הסוציאלית שחשבו שמגיעים להם תוספות שכר ספציפיות לאור התפקיד, ויש גם ביקורת על ההסכם". לדבריה, הפעימה הראשונה של ההסכם מיושמת כעת ונחתם גם צו הרחבה שמחיל אותה גם בשירותים המופרטים. "הפעימה השנייה שהובטחה לנו, של 300 מיליון שקלים, תיחתם עם הסכמי המסגרת ויש לנו כבר נייר להניח על שולחן האוצר, שבינתיים מסרב לשבת אתנו. אני מקווה שהם לא מחכים שוב לרגע האחרון ולמשבר".

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים (צילום: ניצן צבי כהן)

"חשוב לי להגיד ש'הסכם השכר המודרני' או רפורמת הישג כפי שאנחנו קוראים לה, לא הייתה יוצאת לפועל לצערי בלי מאבק קשה של העובדים והעובדות הסוציאליות שכלל גם 17 ימי שביתה ב-2020 במהלכם כל השירותים החברתיים בישראל היו סגורים" הוסיפה חרמוני. "לצערי הרב, בלי מאבק האוצר מתקשה לשבת לשולחן המו"מ ואף זכות של עובדים בישראל לא ניתנת בהתנדבות. הכול תוצר של מאבק ההסתדרות והעובדות, וצריך לזכור זאת בימים שבהם זכות ההתאגדות והשביתה מותקפת.

"7-8 מכרזים, ואף אחד לא בא"

"כשעובדים לא מצליחים לקרוא את תלושי השכר שלהם זה יוצר חוסר אמון מקדמי עם המעסיקים. זה אחד הדברים שמדגישים את הצורך בהסכמים מודרניים" אמרה סנדרה כהן, יו"ר איגוד מנהלות משאבי האנוש ברשויות המקומיות. 

"העובדים היום רוצים שכר ראוי וגבוה כאן ועכשיו" הוסיפה כהן. "הקביעות לא מדברת אליהם כפי שדיברה אלינו כשהיינו צעירים. המודלים של הסכמי השכר ישנים מאוד ומקשים לתמרץ עובדים. ותק הוא חשוב, אבל הוא בא על חשבון אפשרויות נוספות והופך למודל העיקרי לתגמול עובדים, ואחרי 7 שנים העובד ברשות המקומית מסיים את מתח הדרגות שלו ואין לו עוד לאן להתקדם. גם הדרגות עצמן שוקעות מתחת להשלמה לשכר מינימום. יש דרגות שהתגמול בהן הוא 2 שקלים, שזה מעליב ומוריד מוטיבציה. כבר עדיף לא לתת כלום.

"היינו בטוחים שאחרי הקורונה העובדים יעמדו אצלנו בתור ויבינו את החוזקות של השלטון המקומי, אבל זה לא קרה", אמרה כהן. "אנחנו מוצאים עצמנו יוצאים למכרז אחרי מכרז לתפקידים אקוטיים ברשות, 7-8 מכרזים, ואף אחד לא בא".

"לא רואים קביעות כ'מסמר בלי ראש'"

אוהד אלקבץ, רכז מאקרו באגף השכר באוצר, טען שקיים קונצנזוס בין הצדדים ליחסי העבודה שמבני השכר הישנים והמסורבלים פשטו את הרגל. לדבריו, העימות עם ההסתדרות והוועדים הוא על סוגיית הגמישות הניהולית. "יש שאיפה לעשות שינוי במבנה אבל להישאר בשיטה הישנה בכל הקשור לגמישות ניהולית. צריך לעשות את השינוי הזה במקביל. כשאנחנו מדברים על גמישות ניהולית אנחנו מדברים על דברים סטנדרטיים להתאמת הפעילות לתקופה. השינויים היום מתרחשים בקצב הרבה יותר גבוה מבעבר. אי אפשר יותר להתמודד עם תהליכים של חודשים ושנים להעברת עובד מתפקיד כזה לאחר. הזוי שאנחנו מדברים היום במקומות מסוימים על טכנולוגיות אם אפשר להכניס או לא. טכנולוגיה לדעתי צריכה להיות מחוץ למגרש ממש.

"עובדים לא רוצים להרגיש שניתן לפטר אותם בכל עת באופן שרירותי" השיב יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל. "בהסתדרות לא רואים קביעות כ'מסמר בלי ראש', והליכים של פיטורי אי התאמה כבר אינם לוקחים שנים. החשיבות של קביעות היא שעל הליך סיום ההעסקה חל מנגנון הוגן ומפקח, שמונע למשל פיטורים פוליטיים ושיקולים זרים. המנגנון הזה יכול להיות מנגנון שיפור ביצועים, מנגנון להסכמה פריטטית או מנגנון בוררות, יש היום מגוון אפשרויות מודרניות ומתקדמות. אנחנו לא תקועים בעבר".

יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל (צילום: דוברות ההסתדרות)

בר-טל הדגיש, שלעיתים האוצר עושה שימוש בטיעון של 'הכנסת טכנולוגיות' לשינויים מהותיים בהגדרות התפקיד ותוספת משימות משמעותיות, כך לדוגמה בתפקידי מזכירות בתי הספר שהוטל עליהן לעסוק בסוגיות תקציביות ולנהל תקציבים במיליוני שקלים בטענה שמדובר רק בהכנסת תוכנה חדשה.

עוד התייחס בר-טל גם למשא ומתן המתנהל בימים אלה על רפורמה בשכר הסייעות. "הסייעות הן חלק חשוב ובלתי נפרד מצוות הגן, בית הספר וחינוך הילדים, כולל סייעות רפואיות ומשלבות בחינוך הרגיל והמיוחד. אנו מנהלים משא ומתן אינטנסיבי לרפורמה ושינוי חסר תקדים בשכר, במעמד ובהפיכת המקצוע לפרופסיה. ממועד החתימה יהיו הסייעות תומכות חינוך, יעברו הכשרות והשתלמויות ויהיה להן אופק קידום".

יאיר כץ, מזכיר איגוד עובדי התעשייה האווירית (צילום: שרית פרידמן)

מזכיר איגוד עובדי התעשייה האווירית יאיר כץ אמר שמשרד האוצר מערים לא אחת קשיים משמעותיים על הצדדים הישירים ליחסי העבודה, להגיע להסכמות ההולמות את צרכי מקום העבודה הספציפי. "האוצר כל הזמן מנפנף בהשלכות רוחב. אני לא יכול להתמודד עם הבעיות של חברת חשמל ורשות הטבע והגנים. אני יודע לתת מענה לעובדים שלי ולחברה שבה אני עובד. הרגולטור חייב להבין שהוא צריך לתת חופש פעולה למעסיקים ולעובדים ליצור מנגנונים שמתאימים למקום העבדוה הספציפי".