מצוקת דיור, הגבלות על עבודה, עוני ומתח נפשי: הפליטים האוקראינים בישראל שמוגנים מהרחקה לארצם ושוהים בישראל כדין לא זוכים למענה הולם לצורכיהם, לפי דו"ח שפרסם היום (ראשון) א.ס.ף (ארגון הסיוע לפליטים) על מצב הפליטים ומבקשי המקלט בישראל, לציון שנה למלחמה באוקראינה.
הארגון דיווח ש-14 אלף אזרחי אוקראינה נמלטו לישראל מפרוץ המלחמה לפני שנה (24 בפברואר 2022), ונוספו על 20 אלף אזרחים אוקראינים שחיים בישראל – בהם תיירים, מבקשי מקלט, עובדים ועוד – ולא יכולים לשוב לביתם בשל המלחמה.
בארגון מנו את הבעיות העיקריות שאזרחי אוקראינה שהגיעו לישראל ואינם זכאי שבות מתמודדים איתן כיום:
- גידול בהחלטות סירוב הכניסה לישראל: שרת הפנים לשעבר, איילת שקד, הנהיגה מתווה שלפיו רק 5,000 אזרחים אוקראינים שאינם זכאי שבות יורשו להיכנס לישראל אם אין להם קרובי משפחה בישראל, וכל אזרח אוקראיני שיבקש להגיע לישראל יידרש להגיש בקשה ולקבל אישור מראש לפני עלייתו למטוס. בג"ץ פסל את המתווה ביולי 2022, ומאז החלה רשות האוכלוסין למנוע את כניסתם של אזרחי אוקראינה לישראל עם הגיעם לנתב"ג. רבים מהם מוחזקים, לעתים במשך שעות, עוברים תשאולים וחלקם נידונים להישלח חזרה לאירופה.
- הגבלת התעסוקה: שקד הודיעה במאי 2022 שרשות האוכלוסין לא תאכוף את האיסור על העסקת אזרחים אוקראינים בחלוף 3 חודשים מהגעתם לישראל, אבל משרד הפנים הודיע שנוהל "הערים האסורות" שמגביל את התעסוקה של מבקשי מקלט ב-17 ערים מרכזיות יחול גם על אזרחי אוקראינה. ב-26 בדצמבר, 3 ימים בלבד לפני שהממשלה החדשה הושבעה, פורסמה מדיניות חדשה של משרד הפנים, שלפיה אזרחי אוקראינה שהגיעו לישראל אחרי 30 בספטמבר לא יוכלו לעבוד גם בחלוף 90 יום מהגעתם. מדיניות זו מקשה על הפליטים למצוא עבודה ראויה וחוקית, ומגבירה את הסיכון שלהם להעסקה פוגענית ומנצלת, לסחר בבני אדם ולזנות הישרדותית.
- עוני ואי-ביטחון תזונתי: פעילות שטח מדווחות על מצוקה כלכלית גוברת. חסכונות שהיו לחלק מהפליטים הולכים ואוזלים, והגזירות שהטיל משרד הפנים על תעסוקתם מקשים עליהם במציאת תעסוקה הולמת. מאחר שנשים הן רוב מחפשות העבודה, ורבות מהן אימהות לילדים קטנים, אפשרויות התעסוקה שלהן מוגבלות אף יותר. לעתים, כשמדובר בתינוקות ובפעוטות עד גיל 3, אין להן אפשרות לצאת לעבוד.
- מחסור בשירותי בריאות: שירותי הבריאות של מוקד "צו השעה" לא עונים עוד על הצרכים הרפואיים הגוברים של הפליטים. אספקת שירותים במרפאות "טרם" לא מספקת עוד, ויש הכרח לטפל גם במחלות כרוניות ובצרכים רפואיים מיוחדים. פעילות שטח של א.ס.ף תיארו מקרים שבהם פליטים עם מחלות קשות או כרוניות התקשו לקבל טיפול רפואי, הן משום שלא כלול בשירותי מרפאות "טרם" והן משום שהמידע על אופן קבלת הטיפולים והתרופות לא נגיש דיו. הנטל הכלכלי של תשלום עבור ביטוח בריאות פרטי הפך לבלתי אפשרי עבור רובם.
- מצוקת דיור: רבים מהפליטים עדיין מתארחים בבתי אזרחים ישראלים, אבל יותר פליטים נאלצים לחפש דיור בשכירות. דמי השכירות הגבוהים בישראל הם נטל כלכלי שלא כולם יכולים לעמוד בו. גם פתרונות דיור שנמצאו על ידי "צו השעה" לפגיעים ביותר קצרי טווח בגלל תוקפן קצר המועד של אשרות התייר שהם מחזיקים. לכן, גם מי שמקבלים סיוע בדיור נמצאים באי-ודאות קשה
- סיכון לסחר בבני אדם ולזנות הישרדותית: רוב הפליטים מאוקראינה הם נשים, והן נמצאות בסיכון ליפול קורבן לסחר בבני אדם וזנות הישרדותית. דו"ח הסחר בבני אדם של משרד החוץ האמריקאי ל-2022 השאיר את מדינת ישראל בדירוג 2 בשנה השנייה ברציפות. בדו"ח תוארה גם פגיעותן של אזרחיות רוסיה, אוקראינה ואריתריאה שנמצאות בישראל לסחר.
- מצוקה נפשית גוברת: עם חלוף הזמן, מצבם הנפשי של הפליטות וילדיהן מחמיר. הטראומות הלא-מטופלות מהמלחמה, הבריחה וההגירה למדינה חדשה נותנות את אותותיהן. המצוקה הנפשית גוברת בלי מסגרות שיסייעו בתחזוקת שגרה ותפקוד תקינים, וכשילדים רבים עדיין לא פוקדים את מערכת החינוך.
מנהלת המחלקה הציבורית בארגון א.ס.ף, עו״ד אורלי לוינזון-סלע: "על מדינת ישראל לפעול לאלתר לחידוש ולהרחבת המענים לפליטי אוקראינה, כך שיאפשרו להם חיים בכבוד ובביטחון. עליה לדאוג לכך שהם יוכלו לחיות בביטחון תזונתי, למצוא תעסוקה הוגנת וחוקית באמצעות מתן אשרות שהייה ל-6 חודשים, לספק למי שזקוקים לכך קורת גג הולמת ובטוחה, ולהבטיח להם נגישות לשירותי בריאות ורווחה המותאמים לצרכים העדכניים שלהם".
