הממשלה תתכנס היום (חמישי) בשעה 11:00 לישיבת אישור התקציב שזכתה לכינוי 'ליל התקציב'. בישיבה ארוכה זו נקבעים שני הנתונים הכלכליים החשובים ביותר, שאחריה יהיה כמעט בלתי אפשרי לשנותם: גודל תקציב המדינה הכולל, וגודל התקציב של כל משרד. בפועל, מדובר באחד הרגעים הפחות יפים של הדמוקרטיה הישראלית.

בעוד הארץ גועשת סביב הרפורמה במערכת המשפט, מעט תשומת לב ציבורית מוקדשת להחלטה שקובעת את מסגרת הפעילות של המערכת הציבורית לשנתיים הקרובות. הבטחות הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו למלחמה ביוקר המחיה וחינוך חינם לגיל הרך התפוגגו, מבלי שהוא נדרש לתת על כך דין וחשבון לציבור.

באקלים הציבורי הנפיץ השורר כרגע, משיכת החבל בין אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר לשרי הממשלה עלולה להפוך לקשה במיוחד.

תנאי הפתיחה: תקציב מצמצם

על פי דיווחים לא רשמיים, גובה התקציב יהיה 484 מיליארד שקלים ב-2023, ו-513 מיליארד שקלים בשנת 2024. מסמכי התקציב שפרסם משרד האוצר לקראת הישיבה אינם מעודכנים, והמספרים בהם נמוכים יותר. מה שכבר ברור הוא ששמיכת התקציב השנה הולכת להיות קצרה במיוחד.

בדמוקרטיה הישראלית, גודל תקציב המדינה הוא לא תוצאה של החלטה פוליטית, אלא של חוקים שמטרתם המוצהרת היא לרסן את פעילות הממשלה – כלל ההוצאה ויעד הגרעון. חוקים אלה קובעים נוסחאות, שמשתנות בכל שנה בלי הסבר של ממש, ומגדירות מה גודל התקציב ה'נכון' מבחינה כלכלית. שאלה עקרונית ופוליטית הופכת לפסאוודו-מדע.

לפי חישוב 'דבר', האינפלציה וגידול האוכלוסייה צפויים לבלוע את הגדילה בפועל של תקציב המדינה הקרוב, כך שהתקציב הריאלי יישאר דומה לשנה שעברה, או אפילו יישחק. בהשוואה לצמיחה המרשימה של המשק הישראלי, חלק של המדינה בתוצר צפוי לקטון. כל זה הולך לפגוש דרישות גדולות של שרי הממשלה, ונראה שההתנגשות היא בלתי נמנעת.

לכאורה, הכוח להחליט נמצא בידי שרי הממשלה. אבל לאנשי אגף התקציבים יש מנופי לחץ במאבק. אל הנשק הקונבנציונלי של הקיצוץ הרוחבי, מצטרף בצל האקלים הציבורי נשק חדש ורב עוצמה.

קיצוץ סכום אפס

באופן מוזר, בתוך הצעת התקציב שעדיין לא אושר, כבר מסתתרת הצעת קיצוץ רוחבי. הסיבה לאבסורד הזה היא האופן בו פועלת הפוליטיקה התקציבית בישראל: ברגע שחוק המסגרות קובע את גודלו, הופך התקציב ל'משק סגור'. כל גדילה תקציבית מתורגמת באופן ישיר לקיצוץ רוחבי, כלומר פגיעה בתקציבים של כל משרדי הממשלה.

בהצעת התקציב, סעיף הקיצוץ הרוחבי נשאר עם מספרים לא סופיים. כך מוצבת בפני השרים משוואה: ככל שיתרבו הדרישות התקציביות שלהם, היקף הקיצוץ הרוחבי יגדל. זהו משחק סכום אפס שבו השרים יצטרכו לתמרן.

נשק יום הדין: תדמית הכלכלה הישראלית

השנה נראה שהאקלים הפוליטי-ציבורי והביקורת על השפעת הרפורמה במערכת המשפט על הכלכלה הישראלית יצרו באוצר טקטיקה מסוג חדש. לפי פרסום של חדשות 12, איימו פקידי האוצר כי "השילוב של היחלשות השקל, ביחד עם פריצת המסגרות, יוביל להתפרקות. זה יחריף את חוסר האמון בכלכלה ובמדיניות. זה יאותת שאין רק לחץ על בנק ישראל אלא גם לחץ על האוצר".

חשוב להבין: מי שקובע את מסגרות התקציב, שאותן "מסוכן" כל כך לפרוץ, הוא משרד האוצר. בנקי ההשקעות וחברות דירוג האשראי לא יודעים מה המספר המדויק שמניבות הנוסחאות המעורפלות של הכללים הפיסקליים. מי שיתווך להם שמדינת ישראל 'לוחצת' על משרד האוצר הוא אנשי המשרד עצמם.

איום מרומז זה מופנה ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אחרי ששרי הממשלה שלהם יצאו נגד הבנק המרכזי, והפרשנים הכלכליים הבכירים בעולם הביעו חשש מהידרדרות המוסדות הכלכליים עקב הרפורמה המשפטית, חסרים רק דיווחים על 'פריקת עול תקציבית' כדי לצייר את ישראל סופית כרפובליקת בננות. חבל שמי שיסבול מכך יהיו אזרחי ישראל, שלא יקבלו את התקציב שמגיע להם.