בכניסה למושב אחיטוב שבעמק חפר תלוי שלט "במושב אחיטוב מייצרים 60% מהמלפפונים בישראל". כאן מתחיל ונגמר הסיפור. מושב אחד, 100 משפחות, 70% מהן עוסקות בחקלאות, ענף מרכזי אחד. כשעסקי המלפפונים טובים, טוב באחיטוב. כשעסקי המלפפונים בשפל, מצב הרוח באחיטוב בשפל.

חקלאי המושב קיימו אתמול (רביעי), לראשונה, את כנס אחיטוב לחקלאות. מועצה אזורית עמק חפר, תנועת המושבים והתאחדות החקלאים היו השותפים להפקת האירוע. התירוץ – הקמת מרכז מו"פ אזורי. הסיבה האמתית – החקלאות הישראלית נמצאת על פי תהום. כל שבוע נסגר משק בישראל. החקלאים מרגישים צורך להתכנס ולהבין לאן הולכים מכאן.

לצד האווירה החגיגית, מורגשים המתח והכעס שמצטבר אצל החקלאים שמבינים שהמדינה נטשה אותם . נציגי משרד האוצר, שמובילים את ההחלטות הגוזרות את דינם של החקלאים, לא הגיעו לכנס. שני נציגים ממשרד החקלאות הגיעו. כששאלתי על שר החקלאות. ענו המארגנים ש"אין היום שר חקלאות בישראל".

חבר הכנסת איתן ברושי (המחנה הציוני) כנס אחיטוב לחקלאות 2016 (צילום: דבר ראשון).

החקלאים שבאו לכנס מוטרדים ממחירי המים שהמדינה החליטה להעלות ומהאגרות והמסים שהם משלמים על העובדים התאילנדים. הם אומרים "אם המדינה לא רוצה לעזור, לפחות שלא תפריע". הם גם עצבניים על התוצרת הירודה שמגיעה מטורקיה ומירדן ומתחרה בתוצרת שלהם. ונראה שהכי מעצבן אותם המצב הפראי של השוק שייצרו הסיטונאים ורשתות השיווק. "אחרי ששרדת את כל התלאות, גידלת תוצרת שאתה מתגאה בה, הם באים וקובעים לך מחיר הפסד ומורידים לך עמלות שיווק. בסוף אתה מגיע לסופר, רואה את המחיר ומבין שמנצלים אותך".

נציגי הנהגת החקלאים הגיעו לכנס, ח"כ איתן ברושי, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן ומזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור. הם נאמו בזכות המאבק על עתיד החקלאות ובצורך לנהל אותו. צור גם עדכן את הנוכחים בחדשות חמות: "אתמול נפגשנו עם כחלון, הם מבינים שאי אפשר לשלם על מים בישראל יותר משקל וחצי. אני מקווה שאנחנו מגיעים איתם לנוסחה ומחירי המים השפירים ירדו משמעותית בתחילת השנה". נראה שהחקלאים באולם מקבלים את הבשורה באדישות. הם שמעו מספיק והם גם יודעים שכשהאוצר נותן הוא גם לוקח משהו אחר בתמורה.

להדליק משואה

הנושא בפאנל שהגיע אחרי שלב הנאומים היה יוקר המחיה. אבל יותר מכך דיברו שם על פערי השיווק. על הבמה דיברו על קומיסון (עמלה) של 20% שחברות השיווק לוקחות מהחקלאים בתמורה להעברת הסחורה לרשתות. מהקהל צעקו 40%. כמה דקות של חילופי דברים בין הקהל לבמה על כמה רשתות השיווק מנצלות את החקלאים התמצו לרגע בהיר אחד. דודו עברי, מנכ"ל ענבי טלי לשעבר, אמר לחקלאים "אתם צריכים להתאגד".

זה הרגע לספר את הסיפור של ענבי טלי. מדובר במותג המאגד בתוכו את כל מגדלי הענבים למאכל של חבל לכיש. לפני מספר שנים הם הבינו שפערי השיווק שוחטים אותם והחליטו להתאגד יחד ולמכור את תוצרתם תחת מותג משותף. הם הפכו לכוח משמעותי מול רשתות השיווק ולמעשה לאחד מענפי החקלאות לצריכה מקומית המצליחים בישראל. לטענת עברי, גם הרשתות נהנות מההתארגנות שלהם. החקלאים נותנים להם מוצר איכותי, עם מיתוג שכל ישראלי מכיר ועם פרסום שמקדם מכירות ברשתות. הם גם פותרים למשווקים את הצורך לעבוד מול הרבה ספקים קטנים.

ליד עברי ישב דוד חי, מנכ"ל חברה לשיווק תוצרת חקלאית. חי הסכים עם עברי ואמר בכנות לקהל את הדבר הכי מנוגד לאינטרס שלו עצמו "מאוד כדאי לכם להתאגד". מהקהל נשמעת קריאה "אנחנו כורדים. פה לא תהיה התארגנות". אז עברי המשיך "אתם צריכים לוותר על האגו שלכם ולהתאגד. תפסיקו לחכות שהשכן שלכם ייפול ותלמדו לעבוד בשיתוף פעולה. תיצרו מותג ארץ ישראלי שהצרכן הישראלי ירצה להזדהות איתו ולא יהיה מוכן להחליף אותו בתוצרת חוץ".

גלעד אלירז, מנהל תחום סחר חוץ במשרד החקלאות הוסיף "בהסכם שנחתם קיבלתם עשרה מיליון ש"ח כדי לקדם התארגנויות. חלק מהכסף הזה יועד לכאן לאחיטוב". שוב קריאה מפינה אחרת באולם "מי שיאגד אותנו צריך להדליק משואה ביום העצמאות".

בהפסקה שאחרי הפאנל, הסביר אחד מחקלאי אחיטוב שבחשבון פשוט התארגנות משותפת שווה לכל מגדל 3,000-1,000 ש"ח הכנסה נוספת בחודש נטו. לשאלה למה הם לא עושים את זה? השיב כי "ככה זה, חברים אחד של השני, אויבים אחד של השני, זה מושב של חמולות, ריבים שהולכים 60 שנה אחורה. יש גם עניין שבעלי המשקים הגדולים מחכים שהקטנים יתייאשו ויפלו". חקלאי אחר התערב בשיחה והוסיף "ניסינו להתארגן, הכל כבר היה מוכן, היה מי שהסכים להוביל ולנהל את זה. ברגע האחרון זה נפל".

החזון של שמחון

אחרי ההפסקה עלה לבמה פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. מרגע שפתח את פיו, המתח בינו לבין החקלאים נוכח בחדר. שמחון הוא אחד שאוהב לעורר פרובוקציות. לזכותו ייאמר שהוא לא מתבייש לומר את מה שהוא חושב. לא מייפה את התוצאות של המדיניות אותה הוא מוביל.

יו"ר המועצה הלאומית כלכלה פרופ' אבי שמחון, כנס אחיטוב לחקלאות 2016 (צילום: דבר ראשון).

"דבר ראשון אני רוצה לספר לכם שהאל הטוב לא תכנן שיחיו פה תשעה מליון אנשים" פתח, "החישובים מדברים על כך שכמות המים שמושקעת במזון שלנו היא 9-8 מיליארד קוב בשנה. אם מחברים את הגשמים ואת ההתפלה שאנחנו עושים אנחנו מגיעים בשנה טובה ל 2.5 מיליארד קוב. בשביל לייצר את המזון שאנחנו צורכים אנחנו צריכים פי שלושה או ארבעה ממה שיש לנו".

"אתם יודעים שכל הלחם שלנו מיובא. ועוד הרבה מאוד דברים אחרים, כמו בשר, מגיעים מייבוא. כך שכל הסיפור הזה ש'אם לא נגדל לא יהיה לנו מזון' זה לא הסיפור" המשיך שמחון, "אז השאלה היא מה אנחנו צריכים לגדל. העיקרון המרכזי שמנחה אותי הוא מה יביא לרווחה של אזרחי מדינת ישראל".

שמחון בעצם אמר לחקלאים – מה שאתם מספרים על ביטחון תזונתי הוא חסר אחיזה במציאות. בשלב הזה החקלאים עדיין בהלם. הם לא הגיבו. שמחון הגיע מהר מאוד למסקנה שלו "בשנים הקרובות המכסים ייעלמו. המחיר של המים יהיה יותר גבוה ממה שהוא היום, עבור מי שלא משלם את המחיר המלא של המים. זה אומר בסביבות שני שקלים לקוב. החקלאות תמשיך אבל היא תשתנה. היא תלך למקומות שבהם יש לנו יתרון. תוצרת כמו עגבניות שהן טעימות כשאוכלים אותן טריות. מי שיקבע מה יגדלו פה יהיה הצרכן. כי זה טעים לו."

שמחון המשיך לפרוש את משנתו. "המחשבה שאנחנו נעצור את העולם ונחזור לתקופה של ההורים שלנו היא מוטעית. המציאות משתנה" טען, "אנחנו צריכים לעזור לאנשים שהשינוי הזה יהיה להם קשה. אבל לא לעזור לענפים. זה התפקיד שלנו כחברה".

הוא סיים את הרצאתו תוך דקות ספורות ועבר לדיון פתוח מול הקהל. החקלאים ניסו להתקיף את הפילוסופיה שהציג, אבל שמחון הוא כלכלן ודובר משופשף. הוא מחזיק בתשובות מוכנות לטיעונים המוכרים של החקלאים. טיעוניו נשמעים משכנעים מאוד. הבעיה בשיטה של שמחון היא תיאור ההתקדמות ככורח המציאות בכיוון שנקבע מראש.

שמחון מציע לאפשר לשוק לעשות את שלו, אך הוא מתעלם מכך שהמציאות הכלכלית מעוצבת על ידי הכוחות שמופעלים עליה. ושלכוחות אלה, ככל שלא מרסנים אותם, יש נטייה להצטבר כך שהעשירים הופכים עשירים והפערים גדלים. כך גדל אי השוויון בישראל בעשרים השנים האחרונות וכך במקומות נוספים בעולם בהם נתנו לשוק לפעול את באין מפריע. כעת צריכים להתמודד עם העובדה הזו גם אותם חקלאים שסירבו שעתיים קודם להתארגן ביחד כדי להפוך לכוח משמעותי.