שורת הקלות על כניסת רכב חשמלי פורסמה היום (ראשון) כחלק מחוק ההסדרים. בין השאר מוצע להקל על סחר בחשמל ועל שדרוג רשת החשמל באזורי המגורים.
יותר מ-20% מכלי הרכב החדשים בישראל הם חשמליים, מעל לממוצע העולמי ויותר מפי 2 מעל הצפי הקודם של משרד התחבורה.
מטרת החוק היא להסיר חסמים בפני כניסתו, וצמצום הנזק המשקי מכניסת רכב ללא היערכות מספקת.
באוצר מציעים להגדיר מתקני השנאה חשמליים להגדרה "צורכי ציבור" בחוק התכנון והבנייה, כך שיתאפשר לקנות קרקע לצורך בנייתם. הצורך במתקני השנאה מתגבר, בשל הצורך לספק הרבה יותר חשמל באזורי המגורים שמוטענים בהם כלי רכב חשמליים במספרים גדלים.
עוד מוצע להקל רגולטורית על אספקת חשמל לצורכי הטענת כלי רכב חשמליים בלי רישיון אספקה, ומכירה מיצרנים פטורים מרישיון לבעלי רישיון אספקה. שינויים אלו יקלו על שימוש בסוללות בכלי הרכב החשמליים במתכונת V2G, שניתן למסחר באמצעותה את יכולת האגירה שלהם לצורכי הרשת, בשעות שבהן כלי הרכב לא נדרש לנסיעה ויכול לשמש להקלת העומסים על רשת החשמל, תמורת תשלום לבעלי הרכב.
לעומת זאת, הפטור מרישיון אספקה לבעלי עמדות טעינה מסחריות יקוצר ל-2024, כך שיהיה ניתן בשנה זו להחיל עליהם כללי אסדרה וחובת הוצאת רישיון.
בשבוע שעבר פרסם משרד האוצר מחקר עם העלויות האתגרים של כניסת רכב חשמלי, שעולה ממנו שהנסיעה ברכב חשמלי זולה כיום ב-75%-80% מרכב בנזין, מה שפוגע בהכנסות המדינה, וכן בסיכוי להעביר נהגים לשימוש בתחבורה הציבורית.
משרד התחבורה התנגד להצעת האוצר להטלת מס נסועה על רכב חשמלי במסגרת חוק ההסדרים, וההצעה הוסרה.
