שר החינוך, יואב קיש, אמר לאחרונה שמשרד החינוך יתמוך בהחלטת מנהלי בתי ספר לסלק תלמידים לצמיתות בעקבות מקרי אלימות, שעולים יותר ויותר לשיח הציבורי. אבל יוני צ'ונה, מנכ"ל "מרכז מצמיחים להפחתת אלימות בבתי הספר", מציע גישת התמודדות אחרת לגמרי, שמתמקדת באקלים במוסד החינוכי. "השינוי העיקרי", אומר צ'ונה ל'דבר', "הוא המרה של התקדמות חברתית על ידי אלימות, לכוחות חיוביים ומצמיחים".

צ'ונה, בעל תואר שני למדיניות ציבורית, הוא מנחה סדנאות לתלמידים ולנוער בסיכון, למורים, הורים ואנשי חינוך, ויועץ לתכנון מדיניות להתמודדות ולהפחתת אלימות. הוא מנכ"ל שותף ומייסד ב'מרכז מצמיחים', עמותה שפועלת מ-2004 ומעבירה סדנאות לתלמידים והשתלמויות לצוותי ההוראה, במטרה להעניק כלים להתמודדות עם אלימות.

התלמידים מתמודדים עם אלימות בהתאם למעמדם החברתי

הרעיון המרכזי אותו מקדם המרכז הוא שינוי אופן החשיבה על גורמי אלימות. "ברוב המקרים אלימות משמשת ככלי לקידום מעמד חברתי. זאת בניגוד לתפיסה הרווחת שאלימות היא ביטוי של אגרסיה רגעית".

גורם האלימות משנה גם את אופיו של הילד הפועל באלימות. "אם אלימות היא כלי לקידום חברתי, אז כל ילד במעמד חברתי בינוני משתמש באלימות כדי להתקדם במעמד החברתי, ללא קשר למצבו הכלכלי או היכולות הרגשיות שלו. למעשה, הרבה מהילדים הפועלים באלימות הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ומבתים בסדר גמור".

את ההבדל בין אלימות הנובעת מאימפולסיביות לבין זו הנעשית ככלי לקידום חברתי, אפשר לראות בהבדל בין דחיפת ילד על ידי ילד אחר לבין 'מכות בצחוק' או חרם. "אי אפשר לטעות ולחשוב שחרם הוא אקט שמבצעים בלהט הרגע".

גם התגובות למניעים השונים הן שונות. "אם 'הבריון' של הכיתה דחף אותי, יהיה לי קל ללכת ולדווח למורה שלי, כי יש לזה לגיטימציה חברתית. משם המערכת גם יודעת לתת כלים בדמות טיפול רגשי, על מנת ללמד את הילד להתמודד עם התפרצויות זעם וכולי", מסביר צ'ונה, "אבל אם ילד אחר בכיתה שנמצא במעמד שווה לשלי או גבוה יותר דחף אותי, אני לא אדווח למורה שלי, כי דיווח עלול לפגוע במעמד החברתי שלי".

לדברי צ'ונה, לא כל הילדים ישתמשו באלימות לקידום מעמדם החברתי. "ילדים במעמד חברתי בינוני ומעלה, כלומר רוב הכיתה, ישתמשו בכלי הזה. לעומת זאת לילדים ממעמד חברתי נמוך ולילדים ממעמד חברתי גבוה אין צורך באלימות, כי הוא לא יועיל להם לקידומם החברתי".

"הילדים מעניקים חשיבות למעשים שאנחנו לא"

הסדנאות לתלמידים אורכות שלושה ימים ברציפות ועוברות במעגל. "היומיים הראשונים מוקדשים לשיחה על האתגרים החברתיים בכיתה ועל לחץ חברתי. אנחנו לא משתמשים במילה אלימות או בריונות ובכלל לא מכניסים מילים לפה של הילדים. אנחנו נותנים להם להגדיר את האתגרים שלהם בעצמם".

היום האחרון של הסדנא מוקדש לשיחה על הכוחות המצמיחים והחיוביים בכיתה. "גם בחלק הזה הילדים יודעים טוב מאוד מה המבוגרים רוצים שהם יגידו, וזה מוקש שאנחנו מנסים להימנע ממנו", אומר צ'ונה. "למשל בחלק בו אנחנו מבקשים מהם לציין ילדים אחרים כמצמיחים מהסיבות שהם חושבים, הם מעניקים חשיבות למעשים שאנחנו לא היינו רואים כחשובים. לדוגמה, ילד ציין בת כיתה שלו שהסבירה לו בדיחה פרטית מהוואטסאפ".

במשובים שהארגון מקבל ממורים, הם העידו ש'מצמיחים' מעניקים להם כלים להתמודד עם אלימות הן דרך הסדנאות והן דרך ההשתלמויות. 85% מהמחנכים ציינו כי האווירה בכיתה השתפרה בעקבות הסדנה, ו-71% מהמורים שעברו השתלמות דיווחו שהשיטה תרמה במידה רבה לטיפול באקלים החברתי בכיתה.