ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל להציע סיוע תזרימי לחברות ההיי-טק שנפגעו מקריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) ביום שישי. הבנק, ששירת בעיקר חברות הזנק וקרנות הון סיכון שמשקיעות בתחום ההיי-טק, קרס כתוצאה משילוב בין התייבשות גיוסי ההון החדשים בתחום, עומס משיכות של כספים קיימים, ירידה בערך השוק של אחזקותיו בעקבות עליית שערי הריבית ומדיניות ניהול סיכונים שגויה.
זהו הבנק ה-16 בגודלו בארצות הברית, ונחשב לבנק בינוני. הוא דומה במדרגת הגודל שלו לבנק הפועלים בישראל, עם התחייבויות של כ-200 מיליארד דולר. קריסתו גרמה לירידות חדות במניות הבנקים בארצות הברית, עם חששות ליציבותם של בנקים קטנים ובינוניים נוספים, כמו בנק סיגנצ'ור מניו יורק.
"אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקאי SVB שמייצר משבר עמוק בעולם ההיי-טק", הודיע נתניהו אמש (שבת). "קיימתי מרומא שיחות עם בכירים בהיי-טק בישראל, ובשובי לארץ אדון עם שרי האוצר והכלכלה ועם נגיד בנק ישראל על היקף המשבר. במידת הצורך, מתוך אחריות לחברות ולעובדי ההיי-טק בישראל, ננקוט צעדים שיסייעו לחברות ישראליות שמרכז פעילותן בישראל לצלוח את המשבר התזרימי שנוצר להן עקב הטלטלה".
מאוחר יותר הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמשרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות מקימים צוות ייעודי לבחינת ההשלכות של קריסת בנק SVB.
הצוות, בראשות מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, יהיה בקשר עם תעשיית ההיי-טק המקומית, הקרנות והמוסדות הפיננסיים בישראל ובארצות הברית לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי, ולגיבוש מענה לחברות הישראליות ככל שיידרש.
"קריסת הבנק היא אירוע משמעותי הן לכלכלה האמריקאית והן לכלכלה הישראלית", אמר סמוטריץ'. "הבטחנו לפעול לכך שהכלכלה הישראלית תהיה אי של יציבות וודאות במים הכלכליים הסוערים בעולם, וכך בעזרת השם נעשה. מדינת ישראל תעמוד לימין תעשיית ההיי-טק המקומית ותסייע לה לצלוח את המשבר ולהמשיך את תנופת הפיתוח והעשייה". תגובתו של סמוטריץ' מתונה יותר מזו של נתניהו, וניתן לפרשה כניסיון נסיגה מהאזכור של ראש הממשלה ל"משבר תזרימי".
סיוע תזרימי פירושו מתן הלוואה בתנאים נוחים, שהחברות שנפגעו מקריסת הבנק יצטרכו להשיב לאחר שיקבלו את תקבוליהן מהליך החיסול של SVB כעסק חי. רוב החברות לא יקבלו את מלוא היתרות שהוחזקו ב-SVB. ההפסד עליהן עדיין לא ידוע, ויכול לנוע בין אחוזים בודדים לכ-30%, בהתבסס על קריסות דומות בעבר.
כך או כך, הבעיה המיידית היא היעדר כל גישה לכספים, מה שמונע תשלום משכורות ויכול להביא לקריסה מהירה של פירמות. לבנק יש ביטוח בגובה של 250 אלף דולר שמבוטחים בביטוח פיקדונות אמריקאי, לכל חשבון נפרד. מכיוון שהבנק התמקד בלקוחות עסקיים בעלי פיקדונות גדולים בהרבה, מעל 90% מהכספים בבנק לא מכוסים תחת ביטוח כלשהו. קבלת ההחזר יכולה להתחיל תוך ימים, אך חלוקת הכספים תושלם רק עוד חודשים, תלוי ברמת המורכבות של ההסדר שתוביל הסוכנות האמריקאית לביטוח פיקדונות בנקאיים (FDIC).
בשבועות האחרונים הודיעו כמה חברות היי-טק ישראליות על העברת חלק מיתרות המזומנים שלהן מחוץ לישראל. חלקן עשו זאת כמחאה על הרפורמה המשפטית שמובילה הממשלה, שמהווה לדעת בעליהן מהפכה משטרית, ואחרות מחשש להידרדרות הסביבה העסקית. תחום ההיי-טק בכלל, וחברות ההזנק בפרט, רגישים ביותר לשינויים באמינות הכלכלה הישראלית, היות שכמעט כל גיוס ההון עבורם נעשה מקרנות זרות.
בבנק לאומי הודיעו אתמול שסייעו ללקוחות ישראלים של SVB לחלץ ממנו כמיליארד דולר בימים האחרונים, כשכבר נראו סימני חולשה בולטים בבנק והוא התקשה לגייס הון חדש.
