בנק סיגנצ'ור מניו יורק נכנס אמש (ראשון) לכינוס נכסים. אנשי הסוכנות לביטוח פקדונות בארצות הברית (FDIC) נמצאים בבנק ועוברים על דו"חותיו. הבנק נסגר בהוראת הרשויות, לאחר שכבר החל לחוות עומס משיכות וצפי ל'ריצה אל הבנק'. עיקר לקוחותיו מגיעים מתחומי עריכת הדין, החשבונאות והנדל"ן. לבנק 40 סניפים ברחבי ארצות הברית.

מדובר בבנק בינוני, בעל נכסים בשווי 110 מיליארד דולר, שהחזיק בחשיפה לחברות קריפטו, דרך שירות מיוחד בשם SIGNET. השירות אפשר לכ-1,000 לקוחות בתחום זה להעביר ביניהם דולרים 24/7. לבנק פקדונות בשווי 89 מיליארד דולר, אשר 90% מהם לא מבוטחים על ידי ה-FDIC, שמבטחת חשבונות עד גובה של 250,000 דולר בלבד.

תכנית הלוואות תגן על המפקידים 

במקביל, משרד האוצר, הפדרל רזרב וה-FDIC, יצאו הלילה בהודעה לתקשורת על הקמת קרן הלוואות מיוחדת שתגן על בעלי הפקדונות בבנק סיליקון ואלי ובנק סילברגייט שקרסו.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע שהוא מרוצה מכך שהצוות הכלכלי שלו מצא "פתרון מהיר שיגן על עובדים אמריקאים ועסקים קטנים, וישמור על המערכת הפיננסית שלנו בטוחה". זאת, "מבלי לסכן כספי משלמי מיסים". במשרד האוצר האמריקאי מסרבים לקרוא למהלך "תכנית חילוץ לבנקים", שכן בעלי המניות ובעלי האג"ח של אותם הבנקים יאבדו את אחזקותיהם ורק הלקוחות יזכו להגנה.

התכנית החדשה צפויה לאפשר לכל הלקוחות של סיליקון ואלי וסיגנצ'ור למשוך את כספם לבנקים אחרים בזכות קרן ההלוואות החדשה, שתוקפה שנה. מדובר בחריגה מהכללים הבנקאים הרגילים, שכן גם סיליקון ואלי וגם סיגנצ'ור אינם מוגדרים כבנקים בעלי "סיכון מערכתי".

הצעד נועד למנוע מתופעת ה"ריצה אל הבנק" להתפשט לבנקים אמריקאים נוספים, והתכנית תאפשר לבנקים אלו ללוות כסף תמורת ניירות ערך כעירבון, לפי הערך הנקוב שלהם, ולא לפי ערך השוק. במאזני הבנקים האמריקאים ישנם כיום הפסדים תיאורטיים של 620 מיליארד דולר, בשל אחזקות בניירות ערך שנרכשו לפני עידן עליות הריבית שהחל בשנה שעברה.

עליית הריבית הדרמטית פוגעת בערך השוק של אגרות חוב, למעט עבור מי שיצליח להחזיק אותן עד הפדיון. מצב זה יוצר לבנקים 'סיכון עיתוי' – אם הלקוחות ידרשו למשוך פקדונות בהיקף גבוה, הבנקים לא יוכלו להחזיק את ניירות הערך עד הפדיון, וייאלצו למכור אותם במחיר השוק, לספוג הפסד כבד ואולי גם לקרוס. מכירה בלחץ של ניירות ערך יכולה גם להוריד את מחירם עוד יותר, להרחיב את החור התיאורטי במאזן של שאר הבנקים, ולהפוך אותם לעמידים עוד פחות לתרחיש "ריצה אל הבנק" – תרחיש שנקרא בצדק "סיכון מערכתי".

שני הבנקים הללו היו אמורים להיות תחת דרגת פיקוח מוגברת ובדיקות עמידות פיננסית בתדירות גבוהה יותר, אלמלא חתם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על חוק שמגביה את סך הנכסים הנדרשים לפיקוח כזה מ-50 מיליארד דולר ל-250 מיליארד דולר בשנת 2018. בנק סיליקון ואלי ומנכ"לו הפעילו במשך דיוני החוק לחצים כבדים לתמיכה בתיקון החוק וקבלת ההקלה הרגולטורית.

גישה מוגבלת לדולרים בשוק הקריפטו 

בנק הקריפטו שקרס, סילברגייט, לא יחולץ במסגרת התכנית. הקריסה של בנק זה, לצד קריסת בנק סיגנצ'ור, מצמצמת מאוד את הגישה של חברות קריפטו למערכת הבנקאית בדולרים. זאת מכיוון שרוב החברות בתחום עבדו עם אחד משני הבנקים הללו. בנוסף, חברת ג'מיני של התאומים ווינקלבוס, תאבד בקרוב את שירותיה בבנק ג'י.פי. מורגן. רק חברות קריפטו ספורות כמו קוינבייס, שיש לה חשבון בבנק וולס פארגו, בטוחות בינתיים ביכולתן להמשיך להפקיד ולמשוך דולרים.