משרד הרווחה הודיע על אימוץ מסקנות הוועדה הציבורית למסגרות חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלות שפורסם הערב (שלישי), הממליץ על תכנית ל'אל-מיסוד' בכל מה שקשור למסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות. הכוונה היא לפעול לסגירת כלל המוסדות ולהעברת כל דיירי המעונות לדירות בקהילה בתוך 5 שנים. משרד הרווחה מתכונן להתחלת יישום הדו"ח בשנה הבאה.

הוועדה הוקמה על ידי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן בעקבות האירועים החמורים שהתגלו במעון בני ציון והחשד להרעלת מזון בבית דפנה. הוועדה התבקשה לבחון את ההסדרים הנהוגים במגורים חוץ-ביתיים לאנשים עם מוגבלות, והמליצה, כאמור, לסגור את כולם ולהעביר את כל הדיירים לדיור בקהילה. בראש הוועדה עמדה נשיאת בית משפט השלום בדימוס, השופטת שולמית דותן.

הדו"ח מגדיר דיור בקהילה ככזה בו אדם מתגורר בדירה משלו וזכאי למעטפת שירותי תמיכה, או לחילופין במערך של דיור מוגן בקהילה כאשר הדייר חי בחדר לבדו בדירה שבה עוד שלושה שותפים לכל היותר. כמו כן, ממליצה הוועדה על גיבוש התקנות לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לממצאי הדו"ח: הגדלת שכר העובדים והשקעה בהכשרתם, שינויי חקיקה בנוגע לשימוש באמצעים מגבילים, שינויים במנגנוני הפיקוח המשרדי ושינויים ארגוניים נוספים.

לשם כך, הוועדה דורשת החלטת ממשלה על גיבוש "תכנית לאומית של אל-מיסוד ומעבר לחיים בקהילה", במסגרתה, בין השאר, יהיה על הוועדה להציג בתוך 8 חודשים תכנית רב-שלבית ליישום התהליך וניתוח כלכלי האומד את עלויותיו של תהליך שכזה, כאשר טווח הזמן המרבי להשלמת תהליך האל-מיסוד יהיה 5 שנים.

דו"ח ההמלצות כולל מידע שנאסף על ידי הוועדה על מוסדות שונים, וחושף מציאות חיים קשה, ואף מזעזעת, השוררת בחלק לא מבוטל ממסגרות הדיור, בעיקר מעונות והוסטלים. בין ממצאי הוועדה היו ראיות לאלימות הצוות המטפל, אלימות פיזית ומינית, אווירת טרור ופחד, אלימות בין הדיירים, טיפול רפואי לקוי, מצב שיניים ירוד, שימוש באמצעים מגבילים, שימוש נרחב ולא מבוקר בתרופות פסיכיאטריות ועוד, וכן צפיפות רבה, מבנים ותשתיות רעועים, היעדר פרטיות והגבלת חופש הדיירים לצאת מהמוסד.

הוועדה כתבה בהמלצותיה כי להערכתה, שיפור תהליכי העבודה במשרד ובמסגרות – חשוב ככל שיהיה – לא יביא לשיפור משמעותי במציאות הנוכחית . לדבריהם, הגישה המוסדית היא עצמה השורש לפגיעה באיכות החיים ובזכויות הדיירים והדיירות, ו"רק החלפת הגישה בגישה קהילתית יכולה להביא למימוש זכותם של אנשים עם מוגבלויות לחיים איכותיים ושוויוניים". אולם הדו"ח גם מדגיש כי יש צורך להבטיח שקיימים שירותים תומכים בקהילה, וכי הם ניתנים בסטנדרטים מותאמים לדיור של אנשים עם מוגבלות בקהילה.

חשוב להדגיש כי לא ברור מהתכנית כיצד יינתן מענה לאנשים עם מוגבלות הזקוקים לטיפולים נרחבים הניתנים היום במוסדות, כגון: נוכחות רפואית רציפה 24/7, תלות מוחלטת בסיוע בהתניידות או בתקשור, עזרה מתמדת בשימוש בשירותים, בהכנת מזון ואכילתו, בהתנהלות יומיומית ועוד. כמו כן, לא ברור כיצד והאם יעבירו טיפולים אלה לקהילה, במיוחד לאור המחסור הקשה בעובדים בתחומים הרלוונטיים, אותם גם מציינת הוועדה בדו"ח כאחד הקשיים במוסדות. בנוסף, חסרה המסגרת התקציבית של התכנית וכיצד תוכל המדינה לספק דיור ושירותים בקהילה לכלל הדיירים כיום במוסדות.

מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני, הדגיש כי "המשרד תומך באופן מלא במעבר של דיירי המעונות לדירות בקהילה". יש להדגיש כי הדרך עוד ארוכה – כעת יקים משרד הרווחה ועדת יישום לתוכנית, מה שאומר גם לגייס את משרד האוצר, משרד השיכון וגורמים נוספים הדרושים ליישומה. משרד הרווחה גם פרסם לאחרונה מכרז חדש להפעלת 20 דירות בקהילה, בתעריף גבוה, כפיילוט לקראת היישום.

שר הרווחה יעקב מרגי מסר: "המקרים שתוארו בדו"ח הם קשים וכואבים ואנו כחברה מתוקנת לא יכולים לקבל מציאות כזאת; אני מאמץ את מסקנות הדו"ח, עבורי זאת תכנית עבודה – הנחיתי את מנכ"ל המשרד להקים צוות מקצועי ליישום מסקנות הדו"ח".

יו"ר הוועדה, השופטת (בדימוס) שולמית דותן הוסיפה: "הוועדה הגיעה למסקנה שטיפול שורש בבעיות הקיימות יכול להתבצע אך ורק בדרך של שינוי השיטה המוסדית וביצוע תהליך סדור, שיטתי ועקבי של תהליך 'אל מיסוד'.  רק תהליך זה, שנבחן ואומץ על ידי האו"ם ואושרר על ידי המדינה, וגם נבחן ויושם על ידי מדינות שונות, יהווה המענה למרבית הרעות החולות, הקשות והבלתי אנושיות שקיימות ומתחוללות במוסדות רבים"