ראשי הקואליציה הודיעו הלילה (בין ראשון לשני) כי חקיקת תיקון הוועדה לבחירת שופטים תושלם עד סוף המושב, ושאר החוקים ברפורמה המשפטית יידחו למושב הקיץ, לאחר פסח. בין החוקים שיידחו פסקת ההתגברות, איסור פסילת חוקי יסוד על ידי בית המשפט העליון ופסילת חוקים רק ברוב מיוחס. בהודעה לא מצוין האם חוקי הנבצרות, חוק דרעי 2, חוק המתנות וחוק המתנות, שאינם חלק מהרפורמה, יידחו גם הם או יקודמו במושב הנוכחי.

לפי ההודעה, השינוי בוועדה לבחירת שופטים תקודם במתווה שהציע אתמול יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, לפיו בוועדה לבחירת שופטים לעליון יהיו 11 חברי ועדה: 3 שופטים של העליון, בהם הנשיאה. 3 שרים מ-3 סיעות שונות, 3 חברי כנסת מ-3 סיעות שונות מהקואליציה ו-2 חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה.

"ההצעה שתובא לאישור תביא לשינוי היסטורי ומהותי בוועדה לבחירת שופטים" אמרו ראשי הקואליציה "לראשונה יבוטל הווטו האוטומטי של השופטים בוועדה לבחירת שופטים כך שיתאפשר איזון וגיוון בהרכב בית המשפט העליון. נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה".

"אנו מושיטים יד לכל מי שבאמת חשובה לו אחדות העם והרצון להגיע להסדר מוסכם", הוסיפו וקראו לאופוזיציה "לנצל את תקופת הפגרה שנמשכת כחודש, שבה לא ניתן לקיים את הליכי החקיקה בכנסת, על מנת לקיים הידברות אמיתית לצורך הגעה להבנות ביחס לסעיפי החקיקה שיובאו לאישור לאחר הפגרה".

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הציג את שינויים בחוק לקביעת הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שכוללים צמצום מסוים בכוחם של נציגי הקואליציה בוועדה ביחס למתווה המקורי שהובילה הקואליציה ועבר בקריאה ראשונה, אך מאפשרים לה למנות שני שופטים לבית המשפט העליון בכל כהונה. במינוי שופטים ביתר הערכאות תידרש הסכמה עם נציגי השופטים או האופוזיציה.

רוטמן הציע ששני המינויים הראשונים של הוועדה לבית המשפט העליון יהיו ברוב רגיל, שיוכל להתבסס רק על חברי הקואליציה בוועדה, והחל מהמינוי השלישי יידרש רוב שיכלול לפחות שופט אחד וחבר כנסת מהאופוזיציה. עם זאת, יש לציין כי לא כל ועדה למינוי שופטים זוכה למנות יותר משני שופטים במהלך תקופת כהונתה, שמקבילה לכהונת הכנסת.  הצעה זו אינה משנה את הביקורת המרכזית נגד השינוי, שקובע שהקואליציה תוכל לשלוט במינויים.

שינוי נוסף מהצעת החוק של רוטמן שאושרה בקריאה ראשונה הוא זהות שופטי העליון בוועדה. בהצעה המקורית, מלבד הנשיאה יכהנו בוועדה שני שופטים בדימוס שייבחרו על ידי שר המשפטים בהסכמת הנשיאה. כעת הציע רוטמן שהרכב השופטים בוועדה יישאר כמו היום – שלושה שופטי עליון – הנשיא ושני שופטי עליון שיבחרו ע"י חבר שופטיו.

לפי ההצעה של רוטמן, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה, ובמקום 9 חברים כיום יהיו בה 11 חברים, אך בפועל תתפקד כשתי ועדות שבהן חלק מהחברים קבועים וחלק מתחלפים. הוועדה למינוי שופטים לעליון, המכונה "הוועדה הראשית", תדון בכל הנושאים לפתחה של הוועדה ובמינויים לעליון, והרכבה יהיה: 3 שופטים מבית המשפט העליון, בהם הנשיאה; 3 שרים מ-3 סיעות שונות; 3 חברי כנסת מ-3 סיעות שונות מהקואליציה; ו-2 חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה.

לצד אותה ועדה ראשית, תפעל ועדה שממנה שופטים לערכאות אחרות. לפי ההצעה ההרכב יכלול את נשיאת העליון, נשיא של בית משפט מחוזי שנבחר על ידי נשיאי המחוזי, ונשיא של בית משפט שלום שנבחר על ידי נשיאי השלום. הרוב הנדרש בוועדה יהיה 7 מתוך 11, כך שהקואליציה לבדה לא יכולה למנות שופט לשלום או למחוזי. "אפשר לדבר גם על 8", הוסיף רוטמן לנושא זה.

בנושא בתי הדין לעבודה, אמר רוטמן שבוועדה יהיה נשיא בית הדין הארצי לעבודה במקום נשיא השלום, כלומר יהיו חברים בה נשיא העליון, נשיא בתי הדין לעבודה ונשיא מחוזי שייבחר בידי נשיאי מחוזי".

לדברי רוטמן, בנושא העברה מכהונה, יהיה דרוש רוב של 9 מתוך 11, וההעברה תתאפשר גם בשל מצב רפואי וגם בשל עניינים אחרים.

בנושא ייצוג נשים בוועדה הבהיר רוטמן שתהיה אישה אחת מכל אחד מגורמי הוועדה (שופטים, שרים, קואליציה, אופוזיציה), כלומר בוועדה יהיו לפחות 4 חברות מתוך 11. רוטמן קיבל את הצעת חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, ולפיה מהכנסת הבאה שר המשפטים ונשיא העליון לא ייספרו לעניין הייצוג ההולם.

לפי הצעה של ועדת החוקה שעברה בקריאה ראשונה, הוועדה למינוי שופטים תמנה 9 חברים ותכלול רוב מובנה לנציגי הקואליציה: שר המשפטים ושני שרים נוספים, שלושה חברי כנסת בהם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ נוסף מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים, וכי בחירת שופטים תעשה ברוב רגיל, כולל שופטים בבית המשפט העליון.

מובילי המחאה: "השתלטות עוינת על בית המשפט העליון"

ממובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית נמסר בתגובה למתווה: "לא מדובר בריכוך, אלא בהכרזת מלחמה של ממשלת ישראל על אזרחייה ועל הדמוקרטיה הישראלית. החקיקה שהם מנסים להעביר היא הפרק הראשון בהפיכת ישראל לדיקטטורה, שתכניס שופטים מטעם השלטון – שופטים שפוטים, כמו בהונגריה ורוסיה שיבחרו על ידי ממשלת חורבן הבית.

"זהו ניסיון שקוף להרדים את המחאה באמצעות מילים יפות על אחדות העם, כשבפועל, מדובר בישראבלוף שיחסל את הדמוקרטיה ויקרע את העם לגזרים, זהי ממשלת חורבן הבית. והאחריות על הקרע מוטל עלייה ועלייה בלבד.

"חובה להתנגד לחקיקה המסוכנת הזאת, ואם היא אכן תקודם, אנו דורשים מראשי האופוזיציה לנתק כל מגע עם ממשלת ישראל, לא לקיים עימה כל הידברות ולהחרים את ההצבעות על החוק. זו ממשלה לא לגיטימית ואסור לשתף איתה פעולה."

במכון הישראלי לדמוקרטיה הגיבו למתווה: "הנוסח החדש שהוצע על ידי יו"ר ועדת חוקה הוא לבוש חדש למתווה הקודם שנדון, אשר העניק שליטה מוחלטת לקואליציה בבחירת שופטים לבית המשפט העליון – גם אם רק לשני המינויים הראשונים בקדנציה ובמינוי נשיא בית המשפט העליון. בראייה כוללת, עדיין מדובר בפגיעה אנושה באי-תלות השופטים, בשל שליטת הקואליציה במינויים הראשונים ובנשיא בית המשפט העליון, שיהפכו להיות מזוהים פוליטית וממונים לפי שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.

"ביתר המינויים לעליון הצורך בהסכמת נציג מהאופוזיציה ונציג מהשופטים לא מפיג באמת את החששות, משום שבתרבות הקיימת של תיקוני חוק יסוד על בסיס צורך פוליטי, אין שום דרך לוודא שההסדר המוצע אכן יקוים ולא ישתנה שוב בהמשך. לבסוף, ההצעה מציגה מודל של פוליטיזציה מלאה של שיטת בחירת השופטים ליתר בתי המשפט, שכן הפוליטיקאים לבדם יוכלו לבחור את השופטים לבתי המשפט האלה, באופן שיביא לפגיעה באיכות השופטים, בעצמאותם ובמעמדם המקצועי, שכן הם ימונו על פי זיקתם הפוליטית."