"חינוך הוא אבולוציה ולא רבולוציה", אומרת ד"ר עדה גבל, יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה של החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך, ביחס לתוכנית הבגרויות החדשה שפרסם שר החינוך יואב קיש לפני שבוע. ד"ר גבל, יחד עם ראשי מקצוע אחרים כמו פרופ' שמחה גולדין שעומד בראש ועדת ההיסטוריה לחינוך הממלכתי, רואה במתווה את האיזון הנכון בין בחינות הבגרות החיצוניות, שלדבריה עדיין נדרשות, לבין מטלות להערכה חלופית שיאפשרו מפגש חווייתי ומגוון של התלמידים עם חומרי הלימוד.
התוכנית החדשה עוסקת בבגרויות במקצועות ההומניים: היסטוריה, אזרחות, ספרות, תנ"ך ומורשת. כל אחד ממקצועות אלה יהווה שתי יחידות לימוד, וההערכה תתבצע באופן הבא: 35% מבחן חיצוני, 35% שתי משימות לפיתוח מיומנויות שהציון עליהן יינתן ע"י בית הספר ו30% המורכבים מהרגלי הלמידה והתנהגותו של התלמיד. המשימות לפיתוח המיומנות יכולות להיות: יצירת פודקאסט, סיור לימודי, עיתון שיתופי ועוד.
תוכנית בגרויות זו פורסמה לאחר שקיש ביטל, עם כניסתו לתפקיד, את רפורמת המח"ר של שרת החינוך הקודמת ד"ר יפעת שאשא ביטון שעסקה בבגרויות במקצועות אלו. רפורמת המח"ר כללה המרה של המבחנים החיצוניים בעבודות חקר ובעבודה אחת המערבת מספר מקצועות.
"רצינו לאפשר יותר בחירה"
"המתווה הזה הוא אבן דרך", אומרת גבל, "ידוע כי צריך לשנות את אופני הלמידה וההערכה, אבל נכון לנקודה זו המערכת אינה מוכנה לשינוי טוטאלי ולביטול בחינות הבגרות".
גבל טוענת כי ההדרגתיות מעניקה למנהלים ולמורים את יכולת הבחירה, שגם היא חלק ממיומנויות הלמידה במאה ה-21. "בתי ספר שמעוניינים להמיר את כל אופני ההערכה כבר בשנת הלימודים הבאה, יכולים לעשות זאת. הם גם יכולים להמיר רק במקצוע אחד, אפשר לבצע בחירה יותר ממוקדת: י'1 תיבחן ללא אופני הערכה חלופית ו-י'2 כן".
"אנחנו רצינו לאפשר יותר בחירה". מגלה גבל. "במתווה שהצענו למנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל הבחירה הייתה גדולה יותר. אנחנו רצינו שהבחירה להיכנס למתווה תישאר בידיים של בתי הספר, כלומר שבתי ספר יוכלו להישאר במתווה הבגרויות הישן. אבל לפי המתווה שהתקבל, כלל בתי הספר מחוייבים להתחיל אותו משנת הלימודים תשפ"ד. אני מבינה שזה כי יש חשש שמורים לא יבחרו במתווה החדש. חבל, זה חוסר אמונה במוצר".
המתווה גם מחלק באופן שווה יחסית בין הערכה חיצונית והערכה פנימית. "ראשית הוא מקיים בקרה, כי חמש משימות לפיתוח מיומנויות יבדקו באופן אקראי – פעולה שמאפשרת בקרה. מלבד זאת, ההדרגתיות שבה חלק מבתי הספר יקיימו את המתווה בשנת הלימודים הבאה תהווה מעין פיילוט לשאר המערכת. אך חשוב לסייג ולומר שהסקת מסקנות מבתי ספר אלו היא בעירבון מוגבל מכיוון שאלו בתי ספר שמוכנים למתווה".
"הבחירה ללכת עם אנשי החינוך לא מובנת מאליה"
לאחר ביטול רפורמת המח"ר הכריז קיש על התייעצות מקוונת עם מטה משרד החינוך, מורים, מנהלים הורים ותלמידים. "למחלוקת על בחינות הבגרות יש שני צדדים. אנשי המקצוע: בעלי התפקידים במשרד החינוך, המורים והמנהלים רוצים להשאיר את בחינת הבגרות, ומהצד השני ההורים והתלמידים רוצים לבטל אותה. הבחירה ללכת עם אנשי המקצוע ולא לבחור את הבחירה הפופוליסטית אינה מובנת מאליה".
ואכן הנהגת הורים הכריזה על השבתת מערכת החינוך היום (רביעי) בתגובה למתווה הבגרויות. לטענתם "מתווה הבגרויות החדש מחזיר את תלמידי ישראל אחורה ללמידה לא משמעותית תחת עומס מופרז ושיטת "שנן, הקא ושכח" שאינה מקנה להם כל כלים לעתידם".
לדברי גבל, התפיסה אותה מציגה הנהגת ההורים לגבי מבחן הבגרות היא מיושנת. "עד לפני עשר שנים תלמיד יכל לפתוח מיקודית יום לפני הבגרות, ללמוד ולהצליח במבחן", היא פוסקת. "היום הוא יצליח במקרה הטוב לעבור, כי המבחן דורש מיומנויות נוספות מלבד שינון שכבודו במקומו מונח".
"תלמיד נדרש במהלך המבחן בהיסטוריה, לדמות את עצמו כציר בקונגרס הציוני ולנמק את בחירותיו סביב דילמות שונות בציונות", ממשיכה גבל. "כלומר נדרשת, מעבר לידיעה של החומר, יכולת לאמץ נקודות מבט שונות, לפתח דעה ולנמק אותה".
"תלמיד שהכין תוצר בליווי המורה שלו, יעריך אותו הרבה יותר"
מבחן הבגרות צמצם את משקלו בהערכה מ-70% ל-35% ותהיה לכך השפעה. "מבחני הקצה יהיו מבחנים קטנים יותר, אבל עדיין ישמרו על חשיבותם של מקצועות הרוח מול מתמטיקה ואנגלית", אומרת גבל.
יו"ר ארגון המורים רן ארז תומך במתווה זה, בעיקר בגלל החזרת מבחני הבגרות. גבל חושבת גם היא שהמתווה הזה יתרום למעמד המורה, אך בניגוד לארז היא תולה זאת על התוצרים של ההערכה החלופית. "תלמיד שיחזור הביתה עם תוצר שהוא הכין בליווי המורה שלו, יעריך את המורה שלו הרבה יותר, וההערכה הזאת תחלחל לבית".
"אני מאמינה שעד חמש שנים לכל בית ספר יהיה לפחות מקצוע אחד עם הערכה חלופית והיקף לימודים סביר במדעי הרוח", היא מסכמת.
