בתום יום דיונים ארוך, אישרה אמש (חמישי) ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ, את חלוקת סעיפי חוק ההסדרים לדיון בוועדות הכנסת השונות.
במכתב שהפיצה השבוע היועמ"ש לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בנוגע להליך חקיקת הצעות חוק התקציב וההסדרים, הציגה עו"ד אפיק, את הביקורת הנוקבת על חוקי ההסדרים, ביחס להעברת מכלול ההסדרים בהצבעה אחת שלא מאפשרת לח"כים להצביע ביחס לכל ענין בנפרד. ביקורת נוספת שהביעה היא על היקפן התקדימי של הצעות החוק המונחות כעת על שולחן הכנסת: כ-610 עמודים.
עוד לפני הדיון, סיכם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) עם נציגי האוצר על פיצול החוק ל-9 נושאים, כך שנושאים אלה לא יהיו חלק מהצעות חוק ההסדרים. אם הממשלה תבקש לקדמם, היא תצטרך להביאם בהליכי חקיקה רגילים כהצעת חוק ממשלתית חדשה.
בנוסף, במהלך הדיון אישרו חברי הוועדה לפצל מספר חוקים נוספים מתוך חוק ההסדרים, כגון ההצעה העוסקת בהעמקת ההתחדשות העירונית באזורי ביקוש, איסור על גוף מוסדי לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני, וכן את הסעיף המחייב תשלום בגין אי הגעה לתור שנקבע עבור הלקוח, עליו אמר יו"ר הוועדה: "זהו חוק רע, הפוגע בצורה קשה באוכלוסיות מוחלשות".
ח"כ נעמה לזימי (העבודה): "משרד האוצר דואג כרגיל לשורה התחתונה במקום לציבור אותו הוא משרת. פגיעה בבריאות הציבור ופגיעה בסביבה מוסוות כ 'רפורמות קטנות ולא משמעותיות’. הם רוצים לקחת מהציבור את הזכות שלו להתנגד, ללכת מעל הראש של הציבור ולפגוע באינטרסים שלנו. משרד האוצר לא יבצע מחטפים על חשבוננו״.
חוק ההסדרים עובר בצמוד לחוק התקציב, ומהווה דלת אחורית לפקידי האוצר ליישם צעדים תוך הימנעות מהליך החקיקה הנורמטיבי והמקיף, הכולל דיונים בוועדות הכנסת ובמליאה. הוא נולד ב-1985, תחת תקנות לשעת חירום, כחלק מתכנית לבלימת האינפלציה המשתוללת דאז. על אף שמצב חירום זה תם מזמן, חוק ההסדרים השתרש במערכת השלטונית.
