בכניסה לבית החולים בילינסון אתמול (ראשון) ניצב שלט עליו נכתב "מבקרים יקרים, מתקני בית החולים הוכשרו לחג הפסח. נודה על התחשבות באורחות החג והימנעות מהכנסת חמץ". לצד השלט מונח 'ארון חמץ' שמאפשר לאכסן מזון לא כשר לפסח, כדי לא להכניס אותו לבית החולים. בהתאם לחוק החמץ שאושר לאחרונה בכנסת, המאבטחים בכניסה לא בודקים את יישום ההוראות.

משפחות מוסלמיות בארוחות איפטאר, לצד משפחות יהודיות, בחצר בית החולים בילינסון בפתח תקווה (צילום: דפנה איזברוך)

החצר המרכזית של בית החולים מלאה במשפחות ומכרים שבאו ללוות את יקיריהם שמאשפזים במחלקות השונות. בשעת ערב פרסו משפחות מוסלמיות מנגלים על הדשא לארוחות חגיגיות של שבירת צום הרמדאן עם קרוביהם המאושפזים, ומשפחות יהודיות, חלקן שומרות כשרות לפסח ונהנו ממזג האוויר הנעים.

בת שבע בן הרוש, תושבת יבנה, ביקרה בבילינסון את בעלה, שהתאשפז בהכנה לניתוח. "אנשים מכבדים את החגים אחד של השני", אומרת בן הרוש כשהיא מתייחס לחוק החמץ שמעורר עניין ציבורי רב. "לא עושים דווקא אחד לשני בשביל לפגוע. עכשיו, בגלל החוק, אולי יעשו דווקא וזה יפגע בנו".

מבקרים מוסלמים: "אף אחד לא יכול לומר לי מה לאכול לשבירת הצום"

במשפחות המוסלמיות שנמצאות בבית החולים לא מוותרים על פיתות, אבל מנסים להתחשב אך כמה שניתן בשכנים היהודים. "אנחנו מכניסים אוכל מקמח בשביל שבירת צום הרמדאן, והשומרים בכניסה לבית החולים לא עושים לנו בעיות", אומר מוחמד צרצור, תושב כפר קאסם. "כמובן שאנחנו מסתירים אותו משאר המאושפזים והצוות מתוך כבוד לחג הפסח".

נאדה ויעקב מנסור בחצר בית החולים בילינסון. "אף אחד לא יכול לומר לי מה לאכול לשבירת הצום" (צילום: דפנה איזברוך)

יעקוב מנסור, תושב כפר קאסם גם מתאר גם הוא חוויה דומה. "אף אחד לא יכול לומר לי מה לאכול לשבירת הצום. נאכל כפי שנרצה, זה עניין רק שלנו", הוא אמר. מנסור ואשתו גאדה נמצאים עם בנם' בן שנה וחצי, שהתאשפז לפני שבוע בבית החולים שניידר לילדים. מנסור מביא לבית החולים כל יום אוכל מכפר קאסם לשבירת הצום, הוא מוסיף: "החוק הזה מזיק לכל מי שלא חרדי".

פסח ראשון עם חוק החמץ

זה הפסח הראשון שבו בתי החולים מתנהלים תחת חוץ החמץ, שקובע כי מנהל בית חולים רשאי לאסור או להגביל הכנסת חמץ לשטח בית החולים במהלך חג הפסח. החוק מאפשר לבית החולים לקבוע הוראות בנושא וליידע את המבקרים בשלטים ובעל פה בכניסה, על ההוראות. הסעיף בנוסח המקורי של הצעת החוק שאפשר חיפוש בתיקים ירד מהנוסח הסופי שאושר בכנסת. לפי בדיקת 'דבר', זה המצב בבילינסון, וגם בבתי החולים אסותא אשדוד וברזילי באשקלון.

גם לפני חקיקת החוק היו בתי חולים שאסרו או ביקשו מהמבקרים בהם שלא להכניס חמץ. אך עתירה לבג"ץ של עמותת הפורום החילוני נגד הנוהג הזה הובילה לפסיקת בג"ץ ב-2020, לפיה לא ניתן לאסור באופן גורף על הכנסת מזון לבתי החולים בתקופת הפסח ללא חקיקה בנושא. לדברי השופטים, איסור כזה פוגע בזכויות החולים לחירות ולחופש מדת. הדרישה של שר הבריאות לשעבר ניצן הורוביץ ליישם את הפסיקה היתה גם הסיבה המוצהרת של ח"כ עידית סילמן לעזיבת הקואליציה של ממשלת בנט-לפיד בכנסת הקודמת.

חוק החמץ הנוכחי, שנחקק ביוזמת המפלגות החרדיות, הוא התגובה לאותה פסיקה של בג"ץ, שדרש להסדיר את הנושא בחקיקה. אם כי בסופו של דבר, החוק הוא סמלי בעיקרו, מאחר שאינו כולל סמכות לחיפוש בתיקיהם על על גופם של המבקרים למניעה בפועל של הכנסת חמץ.

השנה חזרה הסוגיה לפתחו של בג"ץ: לפני שבוע, בבית החולים לניאדו בנתניה מנעו ממבקרת להכניס אוכל לבית החולים, ותנועת 'ישראל חופשית' עתרה בדרישה להבהיר למנהלי בתי החולים ש"סמכותם לקבוע מדיניות בדבר הכנסת חמץ לבית החולים מוגבלת, ואינה כוללת סמכות לבצע חיפוש בחפצי באי בית החולים או למנוע כניסה של אדם לבית החולים בשל חשד כי הוא נושא חמץ". בתשובת משרד הבריאות שהוגשה אתמול (ראשון) נכתב ש"כפי שהובהר גם במהלך הדיונים על ידי יו"ר הוועדה וחברי הכנסת – אין לערוך חיפוש בכליו של אדם הנכנס לבית החולים, למנוע או לעכב את כניסתו".

שלט המבקש שלא להכניס חמץ, בכניסה לבית החולים מעייני השועה בבני ברק (צילום: דפנה איזברוך)

למרות הסערה הפוליטית, כמעט אף בית חולים בארץ לא שינה את מדיניותו בנוגע לחמץ. נתלו שלטים המבקשים להימנע מהכנסת חמץ, הותקנו ארגזים להפקדת חמץ, והשומרים שבכניסות מבצעים חיפושים ביטחוניים בלבד ולא מעירים על דברי אוכל שהוכנסו לבית החולים. היוצאים מן הכלל הם בית החולים לניאדו בנתניה, שאסר על הכנסת פרטי אוכל חוץ מפירות וירקות שלמים (וגם דרישתו ליישום ההוראה הובילה לעתירה לבג"ץ), ומעייני הישועה, שאסר על הכנסת אוכל בכלל.