הטבות המס הופכות את מערכת המס בישראל לפחות שוויונית, והכנסות המדינה ממסים נמוכות בהשוואה לממוצע ה-OECD, כך על פי דו"ח חדש שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הדו"ח הוכן לטובת דיון על תקציב המדינה, שהתקיים אתמול (ראשון) בוועדת הכספים. עוד עולה מהדו"ח שמערכת המס בישראל פחות שוויונית מהממוצע, והתקציב בשנתיים הקרובות יעמיק מגמה זו.
מערכת המס מחולקת למסים על הכנסה (מסים ישירים) ומסים על צריכה (עקיפים). רוב המסים הישירים מותנים בגובה ההכנסה, מה שהופך אותם למעודדים שוויון כלכלי, בשונה מנטל המסים העקיפים שהוא זהה לכולם. לפי הנתונים המוצגים בדו"ח, בשנת 2021 הממשלה גבתה מסים ישירים, בגובה 21.3% מהתוצר, נמוך בכמעט 2 נקודות האחוז בהשוואה לממוצע ב-OECD. המסים עקיפים, המתאפיינים בגבייה בלתי שוויונית, היוו 11%, מהתוצר, גבוה מממוצע ה-OECD שעומד על 10.8%.
בסך הכול, כתוצאה מגבייה נמוכה של מסים ישירים, המדינה גבתה ב-2021 מיסוי השווה ל-32.2% מהתוצר, הנמוכים ב-1.9 נקודות האחוז מממוצע ה-OECD. הפער הזה מתרגם לפגיעה בהשקעה בשירותים הציבוריים, בגלל שהאוצר קובע את גודל התקציב על פי כללים פיסקליים המגבילים את הגירעון. 2% מהתוצר הם מעל ל-35 מיליארד שקלים לפי נתוני 2022.
כותב הדו"ח מאיר אזנקוט מסביר שהטבות המס, ש-85% מהן מגיעות למסים הישירים, מקזזות את הפרוגרסיביות הגבוהה במס ההכנסה. במילים אחרות, על אף שבמבט ראשון מס ההכנסה הישראלי נראה כמצמצם אי-שוויון תודות למדרגות המס לפי רמת ההכנסה, בעקבות מערכת הטבות המס, צמצום זה קטן בצורה משמעותית.
נקודות הזיכוי להורים מהוות דוגמה מובהקת להטבת מס שרובה מגיעה לעשירונים העליונים, כפי שהודו במשרד האוצר עם הרחבתן בזמן ממשלת בנט-לפיד. לפי הערכת האוצר מאז, 80% משווי ההטבה מגיע לשלושת העשירונים העליונים.
המידע המוצג בדו"ח מראה שתוכניות המיסוי שהציג האוצר בתקציב הדו-שנתי ל-2023 עד 2024 צפויות להחריף את המצב הבלתי מאוזן בישראל, בו נטל המיסוי הישיר קל ונטל המיסוי העקיף כבד. המיסוי הישיר צפוי לגדול ב-3.7% עד 2024, לעומת צמיחה כלכלית מצטברת של מעל 6%, לפי התחזיות השונות. למעשה, שיעור המס השייר ביחס לתוצר יקטן. לעומת זאת המיסוי העקיף, הבלתי שוויוני, יקפוץ במעל 11% בשנתיים הבאות.
הצמצום בשיעור המס הישיר ביחס לתוצר הוא תוצאה של ביטולי והפחתות מס, לצד הערכה שהמשך מגמת הירידה בגבייה ממסים קיימים תימשך. בשנת 2021 ובמחצית הראשונה של שנת 2022, נהנתה קופת המדינה מהכנסות מס גבוהות הקשורות בשוק הדיור ובתעשיית ההיי-טק. מאז, עליית מחירי הדיור נפסקה ואף התהפכה בעקבות העלאות הריבית, וכמות העסקאות ירדה אף היא. גם תנופת השקעות העולמית בהיי-טק נבלמה.
ההכנסות הנמוכות ממס בישראל, ביחס לתוצר, מציבות אותה במקום ה-27 מתוך 38 מדינות ה-OECD. לפי הדו"ח, קיים מתאם חיובי בין משקל הכנסות המדינה לתוצר לנפש (במונחי כוח קנייה); כלומר, בכלכלות חזקות יותר, גביית המס משמעותית יותר. בשני הפרמטרים, תוצר לנפש והכנסות ממיסוי, ישראל נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD.
