
הפורום לדיור ציבורי, באמצעות עורכי דין לזכויות אדם, דורשים משר השיכון יצחק גולדקנופף לעצור את הפינויים בדיור הציבורי שהואצו משמעותית בחודשים האחרונים מאז כניסתו לתפקיד. רבים מהמפונים לא הצליחו להגן על זכויותיהם בבית המשפט. המכתב נשלח על רקע פסיקה של שופט העליון, יוסף אלרון, שאין לפנות דייר דיור ציבורי לפני שמוצו כל הליכי בדיקת הזכויות שלו.
כשנה וחצי לאחר שהוקפאו, מאות צווי פינוי לדיירים בדירות דיור ציבורי החלו להישלח לדיירים שהמדינה הגדירה "פולשים". פעילי דיור ציבורי קוראים למדינה לעצור את המהלך, מכיוון שחלק גדול מהמיועדים לפינוי לא הספיקו לעבור תהליך מיצוי זכויות הוגן עם עורך דין.
"בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, אנחנו עדים לתופעה של התגברות משמעותית מאוד בביצוע צווי פינוי נגד דיירי הדיור הציבורי", כתבו לשר גולדקנופף עורכי הדין אסף דרעי ואפרת פודם מהקליניקה המשפטית במכללה למנהל, שבשנים האחרונות מייצגים ביחד עם הפורום לדיור ציבורי עשרות דיירים בסכנת פינוי.
לדבריהם, המדינה אמנם מכירה בכך שחלק מהפינויים נעשים בדירות שמוחזקות באופן לא חוקי, אך ברוב המקרים, הדיירים שנדרשים להתפנות בצו בית משפט נדרשים לכך בלי שנעשה הליך מיצוי זכויות מלא. זאת מכיוון שלדיירים אין די אמצעים כדי לפנות לעורכי דין.
"עורכי הדין של חברות הדיור הציבורי מנצלים עד תום את היתרון העצום שבידיהם על פני הדיירים הבלתי-מיוצגים – ומשתמשים בכללי הפרוצדורה המשפטית כדי לקבל פסקי דין בהיעדר הגנה נגד דיירים שלא יודעים כיצד להתגונן ולא מיוצגים", כתבו עורכי הדין, וקראו להקפאה מוחלטת של כל הפינויים שלא נעשתה בעניינם בדיקה זכויות מלאה על ידי עורך דין.
"לא על הכתפיים הצנומות של המערער ודומיו יש לפתור את מצוקתם של אחרים"
בחודש שעבר, פסק שופט העליון, יוסף אלרון, לטובת דייר דיור ציבורי שביקש שלא לפנותו מדירתו בגלל מצבו הקשה ועקב כך שהמדינה לא עשתה מספיק כדי לדון בזכויותיו טרם הפינוי. למרות טענת עמידר ומשרד השיכון שאי-הפינוי גורם ללחץ בתור של הזכאים הממתינים, אלרון טען שצורך של הזכאים לא יכול לבוא על חשבון זכויות של דייר אחר.
"דיור ציבורי הוא משאב מוגבל ויקר ערך, אולם אסור כי הדבר יבוא על חשבונם של החלשים שבחלשים שבחברה הישראלית", כתב בפסק הדין שהורה על הרשויות לבחון את זכויות הדייר עם תום, "לא על הכתפיים הצנומות של המערער ודומיו יש לפתור את מצוקתם של אחרים".
עוד נכתב שמשרד המשפטים עצמו מכיר בכך שהליכי מיצוי הזכויות של הדיירים בעייתי, מכיוון שרבים מפסקי הדין בדבר מצבם של הדיירים ניתנים ללא נוכחותם וללא ייצוג מטעמם בעת פסיקת הדין. "לא יעלה על הדעת שהזכות הבסיסית להליך משפטי הוגן – ולא פחות מכך, הזכות לקורת גג, יישללו מציבור גדול מאוד של דיירי הדיור הציבורי, האנשים שזקוקים יותר מכל להגנת מערכת המשפט, ואינם יכולים לזכות בה בשל עוני".
עורכי הדין מביאים כדוגמה את המקרה של מאיר סטרקיץ, דייר דיור ציבורי שכבר הוצא נגדו צו פינוי בלי ייצוג משפטי מטעמו, ובסופו של דבר, לאחר התערבות הקליניקה המשפטית, בית המשפט השלום בתל אביב דחה את הפינוי.
באוקטובר 2021 הורה שר השיכון לשעבר, זאב אלקין, על הקפאתם של כ-350 פסקי דין חלוטים שהורו על פינויים של מתגוררים בבתי דיור ציבורי, בטענה שהם גרים בהם באופן לא חוקי. הרקע להקפאה היה מאבק חריף שהובילו פעילי הדיור הציבורי נגד השר וחברת עמידר, שחתומה על רוב הבקשות לפינויים. כתגובה לכך, אלקין הורה על פתיחת ועדה שתבחן את המקרים, לאחר שטען שרוב הדירות מוחזקות שלא כחוק על ידי דיירים שלא חייבים אותן. נוסף על כך, הורה אלקין על בחינתם של כ-750 מקרים נוספים שמועדים לפינוי על ידי ועדה מיוחדת.
עד ספטמבר האחרון לא נרשמו פינויים, אך המעקב אחר עבודת הוועדה היה בלתי אפשרי מכיוון נעשתה בדלתיים סגורות ללא יכולות פיקוח חיצוניות או קבלת דו"חות על הדיונים, על המקרים הנבחנים וההחלטות לגביהם. חרף פנייתם של חברי הכנסת נעמה לזימי (העבודה) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) בנושא לאלקין, הפינויים המשיכו, ולפי בדיקת 'דבר', מספר זעום מהמבקשים לא להתפנות קיבל את אישור המדינה.
משרד הבינוי והשיכון מסר: משרד הבינוי והשיכון כרשות מנהלית פועל על פי חוק ועל פי הדין ולמשרד אין את הסמכות לבחור האם לפעול על פי החלטות בית המשפט או לא. נציין כי הפולשים מקבלים מספר התראות בנוגע לתאריך הפינוי, וסיוע במיצוי זכויותיהם להגיש בקשה לדיור ציבורי וסיוע בשכ"ד. נוסיף כי לכל דירה שמפונה ממתינה משפחה כחוק וזוהי חובתו המוסרית של המשרד לפעול למען שמירה על זכויות הממתינים בתור על פי זכאותם. המשרד אינו מקל ראש במצוקה הקשה של הפולשים, אך מחויב לפעול על פי החוק.