רק ארבע מתוך 811 בקשות לביטול פינוי של דיירים בדיור הציבורי יועברו למשפט חוזר, ו-130 בקשות נדחו ולדיירים הועבר צו פינוי מיידי – כך קבעה הוועדה שהקים משרד השיכון בנובמבר שעבר במטרה לבחון מחדש החלטות על פינוי דיירים בדיור הציבורי. לפי נתונים שהגיעו לידי 'דבר', הוועדה קבעה גם ש-127 הוראות פינוי יידחו למועד מאוחר יותר. ו-550 בקשות עדיין נמצאות בבדיקה או ממתינות לבדיקה.

במשך השנה שבה פעלה הוועדה הוקפאו כלל הפינויים ואפשרו מרווח נשימה למאות דיירים ודיירות בדיור הציבורי שבית המשפט קבע שעליהם לפנות את ביתם. אך בשלושת החודשים האחרונים מתעוררים אותם דיירים, מהשכבות העניות ביותר בישראל, למציאות חדשה-ישנה של איום בפינוי מביתם, ללא חלופה הולמת.

הוועדה הוקמה על ידי שר השיכון זאב אלקין, לאחר לחץ של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, שניהם מסיעת המחנה הממלכתי. לזכותו של אלקין ייאמר שההוראה על הקפאת הפינויים נעשתה למרות לחצים כבדים של משרדי האוצר והמשפטים שלא לאפשר אותה. אך עם תחילת עבודתה בינואר 2022, נראה שמרחב התמרון שלה היה מוגבל מלכתחילה, וסדרי עבודתה לא היו גלויים או ברורים.

מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, אמר בהודעותיו בוועדת הכלכלה לאורך השנה האחרונה שדירות רבות אוכלסו על ידי עבריינים, עסקים ושלל גורמים לא רצויים, שאין כל קשר בינם לבין הזכות לדיור ציבורי. ייתכן שזה נכון, אך בפועל, קשה להבין כיצד אופן הפעולה של הוועדה שירת את המשפחות שהיו זקוקות להגנתה מפני הסיכון להישלח לרחוב.

דיוני הוועדה התנהלו בדלתיים סגורות. הם אמנם כללו נציגים ממשרד הרווחה, אך לפי עדויות שהגיעו ל'דבר', דעתם הייתה על התחתונה, ולא פעם בוטלה כליל וההחלטה הייתה לחובת הדיירים. גם לדיירים עצמם, או לעורכי דין מטעמם, לא הייתה נציגות בוועדה.

אם בגלל המשבר הפוליטי או לחצים פנימיים בחברת עמידר, באוגוסט האחרון התחלפה מדיניות הקפאת הפינויים בהפשרה. בקליניקות המשפטיות ובארגונים החברתיים הצטברו הדיווחים על צווי פינוי בקצב הולך וגובר. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) שלחה מכתב בהול לשר השיכון בדרישה לעצור את הפינויים לאלתר, במיוחד בתקופה של ממשלת מעבר.

ככל הנראה, רוב הפינויים הינם פינויים 'טריים', שלא עברו בוועדה כלל, ומקורם בדיווחים משלושת החודשים האחרונים של חברת עמידר למשטרה. כך קרה, למשל, במקרה של יהודית אוחיון בנתניה. כבר היום ישנם עשרות תיקים לפינוי מיידי שייאכפו בתקופה הקרובה.

כלל מקרי הפינוי שהגיעו לשולחן הוועדה הם כאלו שכבר התקבלה בעניינם החלטה סופית בבתי המשפט, ולכן אין למשרד השיכון או לוועדה סמכות לבטל אותם. עם זאת, ארבעת ההליכים שנפתחו מחדש מראים שגם לכך יש יוצאים מן הכלל. רוב עבודת הוועדה עוסקת בתעדוף, ומתייחסת בין היתר להמלצות ועדת הכהן, שבוחנות את שינויי קריטריוני הזכאות.

5,568 זכאים ממתינים נכון להיום לדירה בדיור הציבורי. בשנת 2021 הוגשו 7,150 בקשות לדיור ציבורי, ורק 955 מתוכן אושרו בהתאם לכללים. כלומר, על כל בקשה שאושרה, 6 בקשות נפסלו.  למספרים אלו חשוב להוסיף את 30 אלף העולים הקשישים שממתינים לדירת גיל הזהב במשרד העלייה, ומעל ל-8,000 ממתינים בוועדות החריגים.

עם חזרת הפינויים עלתה על פני השטח פרקטיקה שחוזרת על עצמה בכל פינוי מתוקשר: משרד השיכון, העיריות או החברות המשכנות מציעות למפונות סיוע זמני בשכר דירה. רבות מהמועמדות לפינוי מסרבות לקחת אותו, בטענה שהוא יבטל את האפשרות שלהן לקבל דירה בעתיד. אפשר לבקר את הסירוב לקבל את הסיוע, אבל עצם הצעת הסיוע הזה היא חלק ממדיניות להחלשת מערך הדיור הציבורי, גם אם המדינה תכחיש זאת.

כשמדד מחירי השכירות בישראל רשם עלייה של 15% בתוך שנה, הסיוע המזערי בשכר דירה שנותן משרד השיכון רק יישחק עוד יותר.

ב-2018 פרסם פורום קהלת מסמך מדיניות שקרא לחיסול הדיור הציבורי בישראל ו"המרתו" לסיוע כלכלי בלבד, לרוב בדמות סיוע בשכר דירה. גם אם איש לא יודה בכך, רוח המסמך אחזה במסדרונות משרד השיכון. אלקין אמנם הוציא לפועל תכנית לרכישת 1,700 דירות בשלושת השנים הקרובות, אך נכון לאוגוסט האחרון אושרו לרכישה כ-120 דירות בלבד. אחת הסיבות לקצב האיטי הוא העלייה הקיצונית במחיר הדירות, וסיבה נוספת היא שלא כל התקציב שנדרש לרכישה אושר.

שר השיכון הבא יצטרך להכריע לאן פניו של מערך הדיור הציבורי בישראל, שממכשיר מפואר לקליטת העלייה ועוגן עבור החלשים ביותר הפך בעצמו למערכת מוחלשת שמפקירה אלפי ישראלים.