כחליל השברק הוכרז היום (ראשון) כ"פרפר של ישראל" בטקס במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שהתקיים בירושלים. תהליך בחירת הפרפר הלאומי לרגל חגיגות ה-75 לעצמאות ישראל, שפורסם לראשונה ב'דבר', כלל בחירה ראשונית של 24 מיני פרפרים על ידי חברי אגודת חובבי הפרפרים בישראל, מתוכם בחרו חברי האגודה 12 פרפרים שעלו לשלב הגמר, ואלו הועמדו לבחירת כלל הציבור.

הפרפר נבחר במסגרת יוזמה שנרקמה לקראת יום העצמאות ה-75 של המדינה, ובשיתוף פעולה בין אגודת חובבי הפרפרים בישראל לבין החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים, מתוך כוונה ליישר קו עם רבות ממדינות העולם, להן כבר יש פרפר כסמל לאומי.

"למרות שהוא יחסית נפוץ בארץ וגם בעולם, תמיד נחמד לפגוש בו בשטח והוא לרוב משתף פעולה", אמר שלו ויסמן, מייסד האתר "זיהיתי פרפר". "בנוסף, הוא גם כחול וקטן, ככה שמתאים לייצג את הטבע בישראל. נקווה שיהיה שגריר טוב לשימור מעט הטבע שנותר כאן".

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (מאחורי השלט, משמאל) בטקס הכרזה על "הפרפר של ישראל" (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

"כחליל השברק לא נחשב בתחילה לאחד המובילים במירוץ", אמרה לאה בנימיני, מארגנת הליך בחירת הפרפר הלאומי, "אך מסתבר שצבעו הכחול-מתכתי של הפרפר כבש את לב הבוחרים". הכחליל נפוץ כמעט בכל הארץ ובדרום מגיע עד עין גדי, שדה בוקר, מצפה רמון, דרום רצועת עזה וגבול סיני. הוא עף כמעט כל השנה למעט ינואר. וקל במיוחד לזהות את הזכר שלו: כחול מתכתי ושולי הכנפיים לבנות.

למקום השני נבחרה אצילית היערה, ולמקום השלישי נבחרה הדנאית ההדורה.

"הבנו שכחליל השברק הוא בחירה טובה יותר מדנאית הדורה שמוכרת מעצם היותה פרפר נודד אך היא מעופפת בעיקר ליד הצמח הפונדקאי שלה שאינו נפוץ", מרחיבה בנימיני. "הוא עדיף גם מאצילית היערה, שזמן מעופה מצומצם והיא נמצאת רק באזורים הרהריים בוואדיות בסמוך לפונדקאי שלה. הבנו גם ששפע הפונדקאים שלו, בהם מיני שברק, אספסת לוטוס תלתן דבשה, מאפשר לו להיות נפוץ".

אצילית היערה. זכה במקום השני בתחרות הפרפר של ישראל (צילום: שלו ויסמן)

בתחילת הדרך, לפי דבריה של בנימיני, היה נראה שהמאבק הצמוד יהיה בין אוהדי זנב-סנונית נאה (שנבחר למקום 5) ובין זנב-סנונית המכבים (מקום 6). הראשון הוא פרפר נפוץ ומוכר מאוד בישראל, אך תפוצתו רחבה מאוד גם באירופה, אסיה ואפילו בצפון אמריקה, ואילו השני אינו נפוץ, אך נצפה בישראל ושמו מתקשר להיסטוריה של עמנו.

בסופו של דבר, המועמדים המובילים האלה לא הגיעו לצמרת. "כשלמדנו על המגמה שלא צפינו לה", סיפרה בנימיני", הבנו שיש בכולנו, לא משנה באיזו דעה פוליטית ואם אנו חובבי טבע או לא, חיבור רגשי לצבעי הדגל והסמל. במיוחד כשהבחירה היא לסמל טבע ישראלי".

דנאית הדורה. זכתה במקום השלישי (צילום: שלו ויסמן)

"אם הייתי צריכה לבחור רק פרפר אחד אז הייתי בוחרת רק אותו"

"התוצאות מבתי הספר והגנים שהגיעו החלו לצייר תמונה של העדפה בולטת של כחליל השברק ששבה את לב הילדים", סיפרה בנימיני, "בעיקר בגלל החיבור לצבעי הדגל שהם טבועים בלב כל אחד מאיתנו ובמיוחד בילדים השרים 'הדגל שלי הוא כחול ולבן כמו הים והמדבר'".

נימוקי הילדים לפעמים משעשעים, אך רובם מתחברים לדגל המדינה:

אביגיל פרנק מכיתה ו'2 בית ספר בן-גוריון, גבעת שמואל : "בחרתי בו כי הוא כחול מושלם כמו העיניים שלי. הוא נפוץ בעונה האהובה עלי – האביב, ואם הייתי צריכה לבחור רק אחד אז הייתי בוחרת רק אותו".

אדם גריינר מכיתה ה'2 בבית ספר בן-גוריון, גבעת שמואל: "הוא הפרפר הכי יפה. הוא עף כמעט כל השנה, אז אוכל לפגוש אותו בטיולים עם המשפחה והוא ממש בצבעי הדגל".

פלג בנימיני בן ה-5, שסבא שלו, דובי בנימיני, המומחה לפרפרים בארץ, מכיר די הרבה פרפרים. אבל גם הוא העדיף את כחליל השברק בגלל הצבעים של הדגל ובגלל שהוא נוצץ כמו זהב.

כחליל השברק. כחול כמו דגל ישראל (צילום: שלו ויסמן)

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "הפרפרים, מראים לנו ומביאים לנו, תמונת ראי של המערכת האקולוגית במדינת ישראל, הם דבר יפה מאוד ומרשים למדי ומהווים שגריר של ממש, בשמירת הטבע בישראל".

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן: "פרפרים, כמו גם שאר חיות הב ר של ישראל, זקוקים לשטחים פתוחים נרחבים, על מנת להתקיים. ללא שטחים פתוחים רציפים וגדולים, לא יהיו לנו פרפרים ולא יהיו לנו חיות בר אחרות. מקום שיש בו פרפרים, זה מקום שאנחנו – כבני האדם, נרצה להיות בו. פרפרים, הם לא רק חיה צבעונית ויפה למראה, אלא גם סמן למערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת. רק מגוון רחב של איומים, מסכנים בימים אלה את השטחים הפתוחים בישראל ואנחנו, כמו גם ארגונים נוספים, נמשיך לעמוד על המשמר, מול כל יוזמה הרסנית לטבע ולפעול לטובת שמירה והגנה על השטחים הפתוחים, שכה חשובים לחיות הבר".