הרשויות המקומיות ממשיכות לדרוש שינויים בחוק להקמת קרן הארנונה, שאמור להקצות את ההכנסות מארנונה שהן גובות מעסקים לטובת תימרוץ בנייה בערים מוחלשות. זאת בטענה שהיא תכביד על המאזן הכספי שלהם.

הצעת החוק, שכבר עברה מספר שינויים בשבועות האחרונים על ידי יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמורה לייצר מנגנון חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה לעסקים לטובת תמרוץ בנייה למגורים ברשויות מוחלשות.

לטענת המדינה, מדובר במנגנון לצמצום פערים בין רשויות חזקות, שנהנות מהכנסות גבוהות בארנונה לעסקים, לבין רשויות חלשות, שחלקן לא מחזיקות במתחמי עסקים כלל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התעקש על חקיקה מהירה ברשויות המקומיות, שהובילה לאיום בשביתה מצד הרשויות. כעת גפני מנסה לקדם גרסה מרוככת, בהסכמה עם הרשויות, אך האמון במנגנון נמוך מאוד, ובמרכז השלטון המקומי טוענים שהכסף לא יועבר לרשויות, ייבלע באוצר ויוביל למרד בקרב הרשויות החזקות שלא ירצו להעביר את הכסף.

"החוק לא חף מבעיות"

"מהות החוק היא צמצום פערים, אבל זה לא הופך אותו לחף מבעיות", אמר גפני אמש (ראשון) בדיון בועדת הכספים. בשבועות האחרונים עבד גפני על תהליך גישור בין משרד האוצר ומשרד הפנים לבין הרשויות, זאת לאחר שבמרכז השלטון המקומי התנגדו למהלך באופן גורף בטענה שהוא יפגע בעצמאות הרשויות המקומיות וייצור מנגנון כלכלי שיסיט כסף מהרשויות בלי פיצוי הולם ויעמיק את הגירעונות שלהן.

"מדובר בעוד כלי של המדינה להתערב בענייני הרשויות, שגם ככה מוגבלות מאוד בקבלת החלטות", אמר יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, ואף הכריז שיוביל מהלך של עיצומים כלליים אם החוק יעבור במתכונתו הראשונית, כפי שהיא הוצגה בחוק ההסדרים.

בשבוע שעבר סמוטריץ' העביר ביקורת על ביבס ואמר שהאוצר הלך לקראת הרשויות עם הגדלת התקציבים למעונות. הוא קרא לרשויות 'חוצפניות' ועמד על כך שהחוק יעבור בכל מחיר.

תמריץ של 2,000 שקלים על כל היתר לבניית יחידות למגורים

החלוקה המוצעת של הכספים תוודא שבעבור כל היתר לבניית יחידת דיור שניתן ברשות מקומית ב-2020-2018, תהיה זכאית הרשות המקומית למענק של 1,500 שקלים, שיועבר מהקרן לתקציבה מדי שנה. מענק של 2,000 שקלים מדי שנה יוקצה בעבור כל היתר לבנייתה של יחידת דיור שניתן ברשות מקומית החל מ-2021, בחלוף שלוש שנים מהוצאת ההיתר.

ההעברה תיעשה מתוך קרן מיוחדת בפיקוח משרד האוצר ומשרד הפנים שתגבה כספים מהרשויות באופן דיפרנציאלי, כך שרשויות שההכנסה שלהן מארנונה עסקית היא עד 500 שקלים יצטרכו להפריש רק 10% משיעור העלייה בארנונה לקרן. ישובים עם הכנסה של עד 1000 שקלים יצטרכו להפריש 20%, עד 2000 שקלים – 35%, ומעל ל-2000 – כ-49% משיעור העלייה.

על פי ביבס, הצעת החוק הנוכחית לא נותנת הבטחה לכך שהכספים אכן יעברו לרשויות המוחלשות יותר בגלל האופן בו המדינה מציעה להקצות את הכסף, בדגש על יישובים מוחלשים שיצטרכו להעביר כספים שאין להם – ביקורת עמה הסכים גפני והבטיח לפעול לתיקון לפני החקיקה הסופית.

המטרה המרכזית היא לתמרץ בנייה למגורים על חשבון פתיחת מתחמי עסקים

על פי הצעת החוק, הקרן אמורה להעביר תקבולי ארנונה לעסקים, לרשויות שהצטיינו בהוצאת היתרי בנייה. סמוטריץ' טוען שהמהלך יצליח לצמצם פערים בין הרשויות החזקות לחלשות, אך נציגי האוצר בוועדה ציינו שהמטרה המרכזית של החוק אינה צמצום פערים, אלא לייצר מנגנון שיאזן בין הפערים הגבוהים בגביית ארנונה למגורים בערים, שעומד על כ-52 שקלים למ"ר בממוצע, לבין גביית ארנונה לעסקים, שעומדת על 184 שקלים למ"ר. על פי האוצר, המנגנון כיום מעוות, ומתמרץ רשויות להשקיע במרחבים לעסקים אף שאלו אינם נדרשים כלל.

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אישר את הדברים באופן עקרוני, וציין שהמניע לחוק הוא אכן תימרוץ יישובים להפסיק לתכנן מתחמי עסקים ללא הצורך, כדי להעלות את תשלומי הארנונה על מגורים. המהלך יביא להתנגדות מצד הציבור ויגרום ללחץ פוליטי מצד ראשי הרשויות, שנמצאים בשנת בחירות. לטענת האוצר, עיריות תל אביב, הרצליה, חיפה ופתח תקווה, הנמצאות בראש טבלה תקבולי הארנונה מעסקים, נהנות היום מהכנסות שעל עד פי 30 מרשויות בפריפריה, ומגדילות את הפער בהשקעה של הרשויות בתושביהן.