הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי קיימה היום (שני) כנס חירום בשל העלייה במקרי רצח נשים, ברקע רציחתה של חנאן אבו חיאת אתמול בחיפה, ולאור העובדה שמתחילת השנה נרצחו 13 נשים – יותר מכפול בהשוואה לאותה התקופה בשנה שעברה. 

לוודעה הגיעו ח"כים רבים, בעיקר מהאופוזיציה, והיעדרותם של השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בלטה במיוחד. "בן גביר מפחד לבוא לפה, אין לו מה להציע", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו–שטה (המחנה הממלכתי).  

"מדי מספר ימים אישה נרצחת בישראל. כשאנחנו משווים את זה לשנה שעברה אנחנו מבינים שזה פי 2 רציחות. אין לנו את הפריווילגיה להרים ידיים, או לחשוב שזו גזירת גורל", אמרה שטה בפתח הוועדה. אך גם הודתה לשר הרווחה, יעקב מרגי (ש"ס), שתמך בהצעה להגדיל את המענק ליוצאות מקלטים מ-8,000 שקלים ל-20 אלף ש״ח. 

"שרי הממשלה הרלוונטיים הוזמנו לדיון הזה, הם בחרו שלא להגיע. אני אומרת להם חגיגית– גם אם הם לא נוכחים כאן, שלא יחשבו שהם מרפים את ידינו, או שאנחנו נוריד הילוך במאבק הזה". שטה גם הזכירה את יעל גרינברג ז"ל, קורבנית האונס אכזרי בקיבוץ שומרת לפני 35 שנים, שנמצאה מתה אתמול בדירתה, בגיל 49 בלבד. "השחטת נפשה הלכה איתה עד היום האחרון". 

נציגי הרווחה מודים: אין תיאום בין משרד הרווחה למשרד הבריאות

"יש לנו כלים לטיפול, אבל אין לנו כלים להוביל את ההגנה", אמר סאיד תלי, מנהל תחום טיפול במשרד הרווחה. "מה בדבר המניעה? עו"סיות בקשר עם מטופלים ויש להן כלים להעריך מסוכנות. האם אתם עושים תחקיר על כל רצח? יש לכם מסקנות?", שאלה שטה. 

 "אתם חייבים להכיר כל מקרה לפרטי פרטים, לנתח כל מקרה, להבין מה הכשלים ולתקן. איך המערכת נערכת לתקופת החירום הזו? האם נפתרה בעיית המידע שלא עבר ממשרד הבריאות אליכם?" תלי השיב "עוד לא".  

לאחר מכן דיברה נציגת המשטרה, ענת יקיר, ראש מדור נפגעי עבירה באגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, שאמרה כי במשטרה עוקבים אחר כלל מקרי הרצח של נשים. "מתחילת השנה נרצחו 13 נשים, 5 מהן מהחברה הערבית, 7 יהודיות ואחת מדת אחרת. מבחינת הרקע, 6 נשים נרצחו ע"י בני זוגן, 2 נרצחו על ידי אחיהן. ב-5 המקרים האחרים הרקע עדיין בבירור", הציגה יקיר. 

יקיר הוסיפה שמקרב המקרים, רק אישה אחת הייתה ידועה למשטרה בהגשת תלונה כנגד בן זוגה. "התלונות טופלו, נפתחו תיקים והוגש כתב אישום", טענה, והדגישה: "לפחות בחמישה מקרים מאירועי הרצח השנה, לחשוד היה רקע נפשי כלשהו והוא הוכר כמתמודד נפש והיה במעקב פסיכיאטרי. הנתונים מדברים בעד עצמם. יש כאן בעיה של נשים שחיות תחת איום ולא מגיעות להתלונן. יש כאן בעיה של הסברה, של הנגשה, של פחד וחשש".

המשרד לביטחון לאומי: "הכוונה של השר היא להחיל דין רציפות על הצעת החוק לאיזור אלקטרוני, עם תיקונים בסעיף אחד"

ח"כים וח"כיות מהאופוזיציה ציינו את חוק האיזוק האלקטרוני, ואת עיכובו ושינויו על ידי השר בן גביר. ח"כ קרין אלהרר (יש עתיד) ביקרה את השר לביטחון לאומי, שהציע חוק אלטרנטיבי לחוק האיזוק האלקטרוני: "קראתי את הצעת החוק והיא מביכה. אני מזמינה את השר להציע חוק רלוונטי". 

"יש חוק לטיפול בגברים אלימים שהיה צריך להיכנס לתוקף ולהיות מיושם מחודש אוגוסט, ועדיין לא התחלתם ליישם אותו. צריך להכיל דין רציפות גם על האזיק האלקטרוני ולהתקדם", הוסיפה ח"כ אעידה תומא סלימאן (חד"ש–תע"ל), מיוזמות החוק. 

עו"ד אפרת ליפשיץ פרקש מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי הסבירה: "הכוונה של השר היא להחיל דין רציפות על הצעת החוק הקודמת עם תיקונים בסעיף אחד. כיוון שהדבר כרגע בשיח בין המשרדים אי אפשר להעביר את זה עדיין לדין רציפות. העמדה הממשלתית היא הצעת  החוק הקיימת, עם תיקונים".

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתינו) הוסיפה: ״יש פה שר לביטחון לאומי שהתחייב בפני כולנו לביטחון אישי ומשילות. בכל 120 הימים של הממשלה הזו אני לא יכולה לסמן שום דבר שנעשה" ח"כ עופר כסיף הוסיף: "יש חברת כנסת בכנסת הזו שהיא מעריצת אנסים, לא פחות מזה". 

ח"כ יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): "אין לנשים מקום כשרות, כחברות כנסת, יש פחות ופחות מנכ"ליות משרדים. מביאים חוק איזוק אלקטרוני, בא שר ואומר לא. בסוף האזרח רואה מה קורה פה. כשזו הגישה, אין פלא שזה מה שקורה בסוף". 

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הוסיף כי אתמול הייתה ישיבת ממשלה, בה עסקו בחשמל כשר, ולא באלימות ובפשיעה הגואה. "חברי הכנסת צריכים לנער את ראשי הסיעות שלהם. איתמר בן גביר הוא סכנה בטחונית למדינת ישראל, והוא הציע הצעה שהיא סכנה בטחונית למדינת ישראל. זה לא מפתיע. צריך להגיד את האמת– יש פה רוח רעה, יש שר מופקר ומפקיר, ראש ממשלה שלא רואה אף אחד, זה המחיר". 

יו"ר הוועדה הוציאה את ח"כ מרב מיכאלי מהדיון: "את הפוליטיקות הקטנות שלך אל תעשי פה"

"כל מה שעלה כאן על השולחן חוזר על עצמו שנים", אמרה ח"כ מרב מיכאלי (העבודה). "אמנת איסטנבול, טיפול בגברים אלימים, איזוק אלקטרוני, מענה נפשי, מענה בטחוני, הכל. וזה לא נשעשה כי נשים הן מיעוט מבוטל בפוליטיקה שלנו. הן לא קובעות את סדר היום ולא את חלוקת התקציבים. כל מה שמקודם זה זכויות לגברים. זה פוליטי. זה קשור לסדרי עדיפויות, זה קשור לאמונה בשוויון. זה קשור ללהגיד שאישה 'כבודה בת מלך פנימה'". 

"הנפגעות מגיעות מכל המגזרים ומכל העמדות הפוליטיות", התרגזה שטה על דבריה של מיכאלי. "אני, שגדלתי באולפנה, גדלתי עם נשים פמניסטיות לא פחות ממך. צריך לא לשפוך את כל העשייה של הפוליטיקאים והפוליטיקאיות מימין ששותפות במאבק הזה. אני מסכימה איתך שהממשלה הנוכחית לא רואה נשים, ולא רואה מוחלשים באופן כללי". 

בהמשך התלהט השיח, ומיכאלי עזבה את המליאה. "אני מבינה שאת במצוקה פוליטית, מצוקות פוליטיות בחוץ", תקפה אותה שטה. "את הפוליטיקות הקטנות שלך אל תעשי פה". 

"כל מילה שנאמרת צריך להתייחס אליה כאילו זה אמור לקרות. כל פעם שגבר אומר לאישה "אני אהרוג אותך", הוסיפה לרה סילמן, נציגת ארגון נרצחות ונרצחים. "אי אפשר לדבר על פשיעה ואלימות נגד נשים בלי לדבר על עוני. המשטרה והרווחה לא באמת עושים דבר, בטח כשמדובר בחברה הערבית", הוסיפה ח"כ אימאן ח'טיב–יאסין (רע"מ). 

"המענק ליוצאות מקלטים זה חשוב מאוד, אבל זה אפילו לא טיפה בים. המדינה מתנהגת כמו איש טיפש", אמרה עו"ד גלי עציון מנעמת. "כל אישה כזו שלא דואגים לה למעטפת, להמשך תשלום הבטחת הכנסה, לא תסתדר, תחזור לבית האלים ותחזור גם למקלט. אפילו אם מודדים בכסף, למדינה זה עולה יותר. בדיון על אמנת איסטנבול, בזמנו, ח"כ רוטמן אמר שהוא ידאג להבטחת המוגנות ושלא צריך את האמנה. בוא תדאג". 

טל אורבך, נציגת שדולת הנשים, אמרה בתום הדיון: "אנחנו בכלל לא יודעות כמה נפגעות אלימות יש במדינת ישראל. הנתון האחרון הוא מ-2001. לא הגיוני שהנתונים האחרונים הם לפני 20 שנה. נשמח לדעת מה התקציב לתכנית למניעת אלימות במשפחה ב-2023".